אוקאקורה קאקוזו

אוקאקורה קאקוזו
岡倉天心
לידה 14 בדצמבר 1863
יוקוהמה, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בספטמבר 1913 (בגיל 49)
Akakura Onsen, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה 岡倉 角蔵 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Somei Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט 岡倉 覚三 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Tokyo University, Ranshadō, Tokyo School of Foreign Languages עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יפנית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ספר התה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר השמש העולה, דרגה חמישית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יפןיפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא אוקאקורה.

אוקאקורה קאקוזויפנית: 岡倉 覚三;‏ 14 בפברואר 18622 בספטמבר 1913), הידוע מחוץ ליפן בשם אוקאקורה טנשין (岡倉 天心), היה חוקר, מבקר אומנות וסופר יפני שתרם רבות להתפתחות האמנות המודרנית ביפן, ניסוח עקרונות ומושגים לחשיבה על אמנות יפנית לאומית (כנפרד מאמנות אסיה ככלל), ובהפצת הידע וההערכה לתרבות והאמנות היפנית בעולם, לאחר פתיחתה של יפן למערב במאה ה-19. הוא ידוע בעיקר בשל "ספר התה": חיבור ארוך שכתב ובו שטח את עיקרי תפיסתו בזכות האסתטיקה והאמנות האסייתית וייחודה, והעמידה במנוגד לתפיסות אסתטיות במערב. ספר זה חוזק במספר כתבים נוספים[1] בהם הדגיש את אחדותה של אסיה (כולל הודו, סין ויפן - תוך התעלמות מקוריאה). כתיבה זו היוותה את הבסיס למדיניות הפוליטית של פאנ-אסייתיות שקודמה על ידי השלטון הלאומני ביפן במהלך שנות ה-30 וה40, כך שכתיבתו של אוקאקורה נתפסת כיום ככזו שהייתה לה השפעה שלילית ביותר, תוך שהיא עזרה ועודדה את המרצת הלאומניות, האימפריאליזם, והקולוניאליזם היפני באסיה.

אוקאקורה נולד ביוקוהמה להוריו שהגיעו במקור ממחוז פוקוי שעל חוף ים יפן. הוא למד אנגלית בבית ספר שנוהל על ידי המיסיונר הנוצרי ד"ר קרטיס הפבורן. בגיל 15 התקבל לאוניברסיטה הקיסרית בטוקיו ולמד תחת פרופסור ארנסט פנולוסה. ב-1889 ייסד, יחד עם אינטלקטואלים אחרים, את כתב העת קוקה (Kokka 國華, ביפנית: פרח האומה), שהיה כתב-עת פורץ דרך ביפן, הן טכנולוגית (בשל רמת הדפוס המתקדמת) והן בשל תכניו, שחשפו את הקהל היפני לאמנות מערבית. ב-1887 היה לאחד המייסדים של בית הספר הגבוה לאמנויות בטוקיו (東京美術学校). ב-1904, הוזמן אוקאקורה לכהן כראש המחלקה הראשון לאמנות אסייתית במוזיאון בוסטון לאמניות (Boston Fine Arts Museum). אוקאקורה הוזמן לארצות הברית על ידי ויליאם שטורגיס ביגלו, רופא ואספן אמנות אמריקאי שעמל לשימור התרבות והאמנות היפנית בעידן בו יפן עצמה הייתה בעיצומו של תהליך מודרניזציה אינטנסיבי שגרם, במקרים מסוימים, להרס התרבות היפנית המסורתית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוקאקורה קאקוזו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]