אוקני

האוּקֶנִילטינית: Ucennii, Ucenni או Iconii) היו שבט גאלי ששכן בעמק רומאנש (אנ'), בהרי האלפים, בדרום מזרח צרפת של ימינו, בתקופת הברזל.

הם מוזכרים כאוקני (uceni, ucermi גם) על ידי פליניוס הזקן (המאה ה-1 לספירה) ועל ההטרופאום אלפיום כאחד מהשבטים האלפינים.[1] שמם שם מצוין כ-אוקנוס (גם cennos sennos ,scennos) על ידי ההיסטוריון הרומי לוקיוס אנאוס פלורוס.[2][3] הצורה Ikónioi (Ἰκόνιοι) שניתנה על ידי סטראבון (תחילת המאה ה-1 לספירה) היא ככל הנראה גרסה של השם האתני.[4][3]

משמעות השם נותרה מעורפלת, אם כי ככל הנראה מדובר במקור קלטי. ניתן להשוות את זה עם המילה העליונה אוקנה בגלטיה.[3]

שבט האוקני חיו כאמור בעמק רומאנש, באזור אוזאן.[5] [6] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת דרומית לגראיוקלי, מערבית לבלאקי, סגובי ובריגיאני, צפונית ל-Tricorii, ומערבית לוורטמוקורי (Vertamocorii (Narbonensis)) ולאלוברוגים.[7]

ישובים ידועים בקטוריסיום (Le Bourg-d'Oisans),Mont-de-Lan, ו-Durotincum (ליד La Grave ו-Villar-d'Arêne).[8]

הם מוזכרים על ידי פליניוס הזקן כאחד מהשבטים האלפיניים שנכבשו על ידי רומא בשנים 16–15 לפני הספירה, וששמו נחקק על הטרופאום אלפיום.(אנ') (הוא מזכרת ניצחון רומי (tropaeum) לחגיגת ניצחונו המכריע של הקיסר אוגוסטוס על השבטים שאכלסו את האלפים)[9]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Pliny (1938). Natural History. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Rackham, H. Harvard University Press. ISBN 978-0674993648.
  • Strabo (1923). Geography. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Jones, Horace L. Harvard University Press. ISBN 978-0674990562.

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Barruol, Guy (1969). Les Peuples préromains du Sud-Est de la Gaule: étude de géographie historique. E. de Boccard. OCLC 3279201.
  • Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
  • Graßl, Herbert (2006). "Ucenni". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e1223950.
  • Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:20; Corpus Inscriptionum Latinarum 5:7817.
  2. ^ Florus. Epitome, 2:22:4.
  3. ^ 1 2 3 Falileyev 2010, s.v. Ucennii.
  4. ^ Barruol 1969, p. 41.
  5. ^ Barruol 1969, pp. 320–323.
  6. ^ Graßl 2006.
  7. ^ Talbert 2000, Map 17: Lugdunum.
  8. ^ Barruol 1969, p. 322.
  9. ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:20.