שם IUPAC | |
---|---|
7-Chloro-3-hydroxy-5-phenyl-1,3-dihydro-1,4-benzodiazepin-2-one[1] | |
שמות מסחריים בישראל | |
ואבן | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C15H11CIN2O2 |
מסה מולרית | 286.050905313 |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמינות ביולוגית | 95.5% |
מטבוליזם | כבדי |
זמן מחצית חיים | 5-15 שעות |
הפרשה | כליתית |
בטיחות | |
מעמד חוקי | בישראל תרופת מרשם, נכללת בסל הבריאות |
דרכי מתן | פומי |
מזהים | |
קוד ATC | N05BA04 |
מספר CAS | 604-75-1 |
PubChem | 4616 |
ChemSpider | 4455 |
אוקסאזפאם (Oxazepam; ידוע בישראל בשם המסחרי ואבן, ובמדינות אחרות בשמות: Alepam, Medopam, Murelax, Noripam, Opamox, Ox-Pam, Purata, Serax וכן Zaxpam) היא תרופה בעלת טווח פעולה קצר עד בינוני ממשפחת הבנזודיאזפינים. האוקסאזפאם נמצא בשימוש נרחב מאז שנות ה-60 לטיפול בתופעות חרדה, נדודי שינה ובתסמיני גמילה מאלכוהול. לאוקסאזפאם השפעה בינונית כתרופה אמנסטית, נוגדת חרדה, נוגדת פרכוסים, מרדימה, מרגיעה ומרפת שרירים, זאת בהשוואה לתרופות אחרות במשפחת הבנזודיאזפינים.
זוהי תרופה בעלת טווח פעולה קצר עד בינוני ממשפחת הבנזודיאזפינים שתחילת השפעתה איטית, היא בדרך כלל נרשמת למטופלים המתעוררים באמצע שנת הלילה ולא כאלה המתקשים להירדם. התרופה נרשמת לעיתים קרובות לסובלים מהפרעות חרדה עם מתח הנילווה אליהן, עצבנות, ועוררות-יתר. התרופה נרשמת אף למטופלים הסובלים מתסמונות גמילה ממשקאות חריפים ומסמים וכן לסובלים מחרדה הנילוות לדיכאון. יש רופאים הרושמים אוקסאזפאם להפרעות שאינן חלק מן ההתוויות הרשומות לתרופה: טיפול בחרדה חברתית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, תסמונת קדם וסתית, ותופעות אחרות.
נטילת אוקסזפם עם חומר אחר המדכא את מערכת העצבים המרכזית (למשל אופיואיד או אלכוהול) עלולה לגרום לדיכוי נשימתי, תרדמת ומוות. גם תופעות הלוואי האחרות של אוקסאזפאם דומות לאלה של שאר התרופות במשפחת הבנזודיאזפינים ועלולות לכלול סחרחורת, נמנום, כאב ראש, פגיעה בזיכרון, תגובה פרדוקסלית של עוררות. הפסקה פתאומית בנטילת התרופה, או הפחתה פתאומית במינון עלולה לגרום להתכווצויות בקיבה ובשרירים, דיכאון, חוסר יכולת להירדם, הזעת-יתר, רעד, או בחילות.[2][3] אוקסזפם איננו משווק בארצות הברית והוא נמצא ברשימת התרופות שיש בהן יכולת לגרום התמכרות.[4]
התוויות הנגד למתן אוקסאזפאם הן מיאסטניה גראביס, מחלת ריאות חסימתית כרונית, הגבלה בתפקודי ריאה, דום נשימה בשינה, פסיכוזות, פוביות, אובססיות וכן מחלות כבד קשות.[2]
שימוש בבנזודיאזפינים מצריך זהירות מיוחדת במטופלים קשישים, בנשים הרות, בילדים, במטופלים מכורים לסמים או אלכוהול ובמטופלים להם שילוב של הפרעות נפשיות. בנשים הרות התרופה חוצה את קרום השליה ומשפיעה על העובר. שימוש בבנזודיאזפינים בשלבי הריון מתקדמים ובמינונים גבוהים עלול לגרום לתינוק בעל טונוס שרירים נמוך (היפוטוניה).
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.