אורב (אינטרנט)

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה וקישורים פנימיים לוויקי העברית.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.	שכתוב

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה וקישורים פנימיים לוויקי העברית.

אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

אורב (באנגלית: Lurker) הוא אדם החבר בקהילה וירטואלית או PLN אשר צופה במתרחש בקהילה אך אינו פעיל בה^[1]. האורבים מהווים חלק נרחב מן המשתמשים בקהילות הווירטואליות- על פי יעקב נילסן, הקהילות הווירטואליות מורכבות מ-1% תורמים כבדים, 9% תורמים בצורה סטנדרטית ו-90% אורבים^[2]. פעולת המארב מאפשרת לאורבים ללמוד את צורת הדיבור בקהילה וירטואלית מסוימת בטרם הם בוחרים להשתתף ולשפר את חיברותם בקהילה^[3]. עם זאת, היעדר הקשר החברתי המאפיין מאוד את תופעת המארב, יוצר לעיתים בדידות או אדישות בקרב האורבים^[4].

הגורמים

רוב האורבים מעידים כי הם אורבים כיוון שפעולת המארב מספיקה לצורכיהם ואינם מרגישים כי הם זקוקים ליותר. חלקם מעידים כי המארב מאפשר להם לקבל דוגמה לדרך בה נכתבות תגובות באותה קהילה וירטואלית שתשמש אותם לכשיחליטו להיהפך למשתתפים פעילים, זאת ניתן להבין מהשוואה שנעשתה על תופעת המארב בקהילות וירטואליות לתמיכה טכנית, בהן ישנה חשיבות גבוהה יותר למידע אותו מוסר המשתתף, ובקהילות וירטואליות לתמיכה רפואית. אי לכך, נמצא כי בקהילות לתמיכה טכנית ישנם פי 2 יותר אורבים מאשר בקהילות לתמיכה רפואית^[5]. חוקרים מצאו כי מדובר במניעים שונים לפיהם ייבחר המשתמש את פעולותיו ברשת- קריאה בלבד, תרומה לידע של הקהילה או אכיפה של הנכתב בקהילה. אורבים לרוב מונעים על ידי העובדה כי אותה קהילה וירטואלית אליה משתייכים היא המקום היחיד בו הם עשויים למצוא את המידע הנחוץ להם בעוד שמשתמשים הבוחרים לתרום לידע או לאכוף את הנכתב בקהילה מונעים לרוב מהצורך לבצע את התפקיד המוטל עליהם או מהיקשרות ותחושת שייכות לקהילה^[6].

יתרונות

היתרונות לאורב

מו וקולסון שהשוו בין אורבים לבין משתתפים תורמים בקבוצת תמיכה וירטואלית של אנשים המתמודדים עם HIV/AIDS, מצאו כי אין הבדלים בין האורבים לבין המשתתפים התורמים בכל הנוגע לדאגה האישית, מסוגלות עצמית, בדידות, דכדוך או אופטימיות וכי האורבים אף הראו יותר אנרגטיות. מסקנתם הייתה כי המארב בקבוצות תמיכה וירטואליות הוא מעצים כמו השתתפות פעילה^[7]. ונסה דנן אשר חקרה מארב בקהילות למידה וירטואליות, מצאה כי מארב הוא צורת השתתפות טובה התורמת ללמידה בקורסים דיגיטליים. סטודנטים אשר השתתפו במחקר העידו כי הסיבות העיקריות בגינן הם ארבו בטרם הגיבו היו על מנת לאתר הודעה להגיב לה, למצוא איזשהו מודל מסוים של מבנה תגובה אותו יוכלו לאמץ, להימנע מלהגיב תגובה שכבר הופיעה בקהילה ועל מנת לרכוש ידע אודות הנושא בטרם הם מגיבים. הסטודנטים במחקר זה אף טענו כי הם שבו לדיון בקורס הווירטואלי על מנת לבדוק האם משתתפים אחרים בקורס הגיבו לפוסטים שפורסמו על ידם או כדי לצפות ברעיונות אחרים שעלו באותו דיון.

למידת הנורמות של הלמידה השיתופית

סיבה אחת בגינה האורב מבצע מארב היא הצורך ללמוד יותר על קבוצה. בראיונות בהם השתתפו, אורבים טענו כי חוסר הבנה של הקהילה הוא הגורם למארב. כמו כן, העידו אורבים כי הם נוטים לקחת את הזמן בטרם הם מגיבים על מנת להעריך בצורה הטובה ביותר האם הקבוצה מתאימה להם. במארב, הם לומדים יותר על החברים בקהילה, סגנון ההתבטאות בקהילה, הנורמות הלא כתובות והמדיניות. עוד הוזכר בראיונות כי המארב היא הדרך המועדפת על האורבים באמצעותה הם יכולים להימנע מטעויות ומדחייה על ידי הקבוצה. על מנת להסיק אם הקבוצה אכן טובה עבורם, האורבים יקראו כמעט כל פוסט אם לא את כל הפוסטים המתפרסמים בקבוצה^[8][9]. על ידי קריאת הפוסטים, האורב מבין יותר טוב מהם נושאי הדיון בקהילה בה נמצא ויכול לשקול האם הם מעניינים אותו. נוסף על הקריאה, האורב בוחן את כתובות האי-מייל וחתימות חברי הקהילה המלוות בקישורים לאתרים בנושא בו עוסקת הקהילה על מנת להבין טוב יותר מיהם חברי הקהילה. על ידי נקיטת צעדים אלו, האורב מעשיר את הונו התרבותי, תהליך המתרחש מעצם העובדה שהוא מעביר את זמנו בקבוצה. ככל שהונו התרבותי של אדם גבוה יותר, שכמובן ניתן להעלות רמתו בקהילה בדרכים נוספות פרט למארב, כך ירוויח האדם יותר מהקהילה בה הוא חבר. סורוקה ורפאלי מצאו כי ככל אדם אורב בקבוצה זמן רב יותר בטרם מגיב בקהילה, כך הוא מעשיר יותר את הונו התרבותי^[10].

היתרונות לאחר

במחקרם על רשימות תפוצה אינטראקטיביות, מדגימים Takahashi, Fujimoto ו־Yamasaki כיצד אורבים אקטיביים או יחידים אשר מפיצים תוכן מתוך קבוצות ברשת אל יחידים שאינם חברים בקבוצה, תורמים להפצת מידע חיוני ומועיל לקהילות הסובבות^[11]. האורבים יכולים גם כן לפתח מאגרי מידע של מידע חיוני מנת שישמשם בהמשך כאשר ירצו להתחיל לתרום מידע לקהילה. למשל, משתמשים בקהילות קוד פתוח אשר כך יהיה ביכולתם לאתר תשובות לבעיות נפוצות ביתר קלות, מה שמעלה את סיכוייהם להיהפך לפעילים ולתרום לקהילה בהמשך. ואם כבר ידועה להם תשובה לשאלה, ישנה סבירות גבוהה אף יותר שהם יפסיקו את המארב ויתחילו בתרומה פעילה לקהילה, פעולות אלו יתרמו בסופו של דבר לבניית הבסיס לתמיכה טכנית הפתוחה לכל. בין היתר, פעולת המארב אף תורמת להפחתת הנטל בקהילות שכן באם משתמש המעוניין לשאול שאלה יחפש אחר תשובתו במידע שכבר הופץ בקהילה (כפי שנעשה במארב) במקום לשאול את חברי הקבוצה, הוא יוריד מהעומס על חברי הקהילה בכך שיחסוך מכל אלו המעוניינים לענות לשאלתו את איתור המידע הנדרש בכך שרק הוא עצמו יבצע את אותן פעולות וימנע עבודה כפולה ואף מיותרת של רבים מחברי הקהילה באיתור המידע הנדרש לתשובה. למשל, במקרה של קהילות פרויקטי קוד פתוח, בהן מגוון נרחב של שאלות כבר נשאל וקיבל מענה, פעולת המארב תמנע מהעבודה של חברי הקהילה מלחזור על עצמה^[12]. למעשה, אורבים אף מייצרים רווחים לקהילות היות שהם ניגשים לעמודים בקהילה ומקדמים אותם כאשר הם מבצעים חיפוש אודותם ובכך מעלים את מעמד אותם דפים וקידום אותן שאלות ותשובות בקבוצה- פעולה שלולא החיפוש, לא הייתה מתבצעת.

עלויות פוטנציאליות

העלויות לאורב

בהשוואה לחברי קהילה התורמים ידע, האורב מרגיש תחושת שייכות פחותה והוא פחות מסופק בקהילה וחווה יותר הסחות דעת מיתר החברים. לאור זאת, לאורב סבירות גבוהה יותר לעזוב קבוצה בטרם הוא תורם לקבוצה שכן המוטיבציה שלו נמוכה יותר משל התורם וכן פעולת המארב אינה מעניקה לו תחושות שייכות וסיפוק כפי שתרומה לקהילה מעניקה. במקרה של רשתות חברתיות, אורבים חווים פחות אינטימיות ורווחה אישית. לדוגמה, אורבים בפייסבוק עלולים לחוות בדידות כאשר הם רק צופים בחוויות של משתמשים אחרים, חברתיים יותר מהם.

העלויות לאחר

אף על פי תרומותיהם הרבות, לעצמם ולאחרים, האורבים יכולים להוות אף השפעה רעה על חברי קהילה אחרים. כאשר חבר קהילה רואה כי משתמש אחר אורב בקבוצה ולא תורם, אותו אורב יכול לגרום לחבר הקהילה התורם לחוש כי הוא נמצא במעקב^[13]. כמו כן, האורבים עלולים לעשות שימוש בתוכן מהקהילה ללא הסכמה, דבר המהווה הפרה של חוקי הקהילה הווירטואלית^[14]. כתוצאה מכך, בעוד כי החברים התורמים בקהילה הווירטואלית חשים כי הקהילה היא סביבה בה הם יכולים לחלוק מידע זה עם זה בפרטיות, האורב רואה בקהילה כמרחב ציבורי הפתוח להתבוננות, זאת היות שהוא אינו מרגיש תחושת שייכות חזקה אל הקהילה כפי שחשים המשתמשים התורמים^[15].

הערות שוליים

1. Dennen V. (2008). "Pedagogical lurking: Student engagement in non-posting discussion". Computers in Human Behavior. 24 (4): 1624–1633. doi:10.1016/j.chb.2007.06.003.
2. Nielsen, Jakob. "Participation Inequality: Encouraging More Users to Contribute".
3. Rafaeli, Sheizaf; Ravid, Gilad; Soroka, Vladimir (2004). "De-lurking in virtual communities: a social communication network approach to measuring the effects of social and cultural capital". Proceedings of the 37th Hawaii International Conference on System Sciences.
4. Burke, Moira; Marlow, Cameron; Lento, Thomas (2010). "Social Network Activity and Social Well-Being". ACM Special Interest Group on Computer–Human Interaction Proceedings.
5. Nonnecke, Blair; Andrews, Dorine; Preece, Jenny (2006). "Non-public and public online community participation: Needs, attitudes and behavior". Electronic Commerce Research. 6 (1): 7–20. doi:10.1007/s10660-006-5985-x.
6. Bateman, Patrick; Gray, Peter; Butler, Brian (2011). "The Impact of Community Commitment on Participation in Online Communities". Information Systems Research. 22 (4): 841–854. doi:10.1287/isre.1090.0265.
7. Mo, Phoenix; Neil, Coulson (2010). "Empowering processes in online support groups among people living with HIV/AIDS: A comparative analysis of 'lurkers' and 'posters'". Computers in Human Behavior. 26: 1183–1193. doi:10.1016/j.chb.2010.03.028.
8. Nonnecke, Blair (2006). "Lurking in email-based discussion lists (Doctoral dissertation,". South Bank University.
9. Nonnecke, Blair; Preece, Jennifer (1999). "Shedding light on lurkers in online communities". Ethnographic Studies in Real and Virtual Environments: Inhabited Information Spaces and Connected Communities: 123–128.
10. Soroka, Vladimir; Rafaeli, Sheizaf (2006). "Invisible Participants: How Cultural Capital Relates to Lurking Behavior". International World Wide Web Conference WWW 2006.
11. Takahashi, Masamichi; Fujimoto, Masakazu; Yamasaki, Nobuhiro (2003). "The active lurker: influence of an in-house online community on its outside environment". ACM SIGGROUP conference on Supporting group work: 1–10. doi:10.1145/958160.958162.
12. Lakhani, Karim; von Hippel, Eric (2003). "How open source software works: "free" user-to-user assistance". Research Policy. 32 (6): 923–943. doi:10.1016/S0048-7333(02)00095-1.
13. Cora Garcia, Angela; Standlee, Alecea; Bechkoff, Jennifer (2009). ""Ethnographic approaches to the internet and computer-mediated communication". Journal of Contemporary Ethnography. 38 (1): 52–84. doi:10.1177/0891241607310839.
14. Sharf, Barbara (1999). "Beyond netiquette: The ethics of doing naturalistic discourse research on the Internet". Doing internet research: 243–256.
15. Lindlof, Thomas; Taylor, Bryan (2002). Qualitative Communication Research Methods. Thousand Oaks, Calif. : Sage Publications. pp. 247–278.