מידע כללי | |
---|---|
גובה | 207 מטר |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
מיקום | קונווי, ויילס |
קואורדינטות | 53°20′00″N 3°51′20″W / 53.333333333333°N 3.8555555555556°W |
אורם הגדול (בוולשית: Y Gogarth; באנגלית: Great Orme) הוא מצוק סלעי בקצה חצי האי קרוד'ין, בין שפך נהר הקונווי למפרץ ל'אנדידנו בצפון ויילס, הממלכה המאוחדת.
משמעות שמו באנגלית "אורם" מבוסס על המילה הנורדית העתיקה "Urm" שמשמעו נחש ימי, ככל הנראה הוא נקרא כך במהלך פלישות ויקינגיות לאזור מאחר שהרכס הסלעי דומה למפלצת ימית המבצבצת מהים. בצד השני של מפרץ ל'אנדידנו ישנו מצוק דומה אך קטן יותר המכונה "אורם הקטן".
התיישבות משמעותית החלה באורם במהלך תקופת הברונזה סביב תחילת האלף השני לפנה"ס, כאשר התפתח במקום מכרה נחושת ששיא תפוקתו היה בין 1700 ל-1400 לפנה"ס. המכרה היה כל כך חשוב ומוצלח שעד לשנת 1600 לפנה"ס לא נותר עוד מכרה נחושת פתוח באי הבריטי שיכל לעמוד בתפוקת הכרייה באורם. על פי תיארוך פחמן-14, המכרה הפרהיסטורי כנראה ננטש סביב 700 לפנה"ס, ובחפירות לאחר שנתגלה ב-1987 נמצאו באתר 2,400 ראשי פטיש וכ-30,000 כלי עצם ששימשו את הכורים.[1]
בהמלך ימי הביניים התפתחו שלושה יישובים למרגלות אורם הגדול, אלו היו בבעלות הבישופ של בנגור תחת השם אחוזת גורגרת'. אניאן, הבישופ של בנגור, קיבל את השליטה באזור כהוקרה על תמיכתו באדוארד הראשון, מלך אנגליה ב-1284, אניאן אף בנה ארמון באחוזה שעמד בדופן הדרום-מערבי של אורם עד שהושמד במרד אווין גלינדור ב-1400. לצד העיירה גורגרת', שני היישובים הנוספים היו קנגריוודר בדופן הצפון-מזרחית של אורם (כיום עומדת במקום כנסיית טידנו הקדוש של על שמו ל'נדידנו), ואין וויד'פיד שהתפתחה דרומית למבצר הגבעה פן-אי-דינס בצד הדרומי של רכס אורם הגדול.
במהלך המאה ה-18 מצבורי הנחושת באורם החיו מחדש את תעשיית הכריה במקום אם כי באופן מצומצם יחסית לכרייה באתרים אחרים בוויילס. אין וויד'פיד החלה לגדול לכיוון מדרונות אורם עם הקמת מגורים לכורים והתפחות התיישבות נרחבת יותר הודות למכרה החדש שהוקם. בשנת 1826 נבנתה באורם תחנת סמפור, ב-1855 התחנה הומרה לתחנת טלגרף חשמלי שחיברה את ליברפול להוליהד וב-1859 התחנה עברה לאתר חדש שכלל גם מגדלור חדש שהוקם בפסגת אורם. במהלך התקופה הוויקטוריאנית ל'אנדידנו זכתה לפריחה משמעותית והפכה ליעד תיירותי חשוב, רכס אורם הצמוד לעיירה הפך לאתר טיול עבור אלפי המבקרים שפקדו את ל'אנדידנו כל שנה. ב-1858 נפתח שביל ההליכה הראשון באורם וב-1903 הושלמה בנייתו ופתיחתו של חשמלית אורם הגדול שהביאה מבקרים מהעיירה עד לפסגת אורם ופועלת עד ימינו.[2]