אזנב מצוי

קריאת טבלת מיוןאזנב מצוי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אסטראים
משפחה: מורכבים
סוג: אזנב
מין: אזנב מצוי
שם מדעי
Urospermum picroides
‏שמידט, 1795
עונת פריחה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

אֶזְנָב מָצוּי (שם מדעי: Urospermum picroides) הוא עשב חד-שנתי זקוף וגבוה, מסתעף, זיפני במקצת ממשפחת המורכבים[1]. אזנב מצוי מאופיין בתפרחת לשונית צהובה, בפסים הכהים שבין חפי המעטפת. ובזירעונים עקומים בעלי מקור ארוך וזווית חדה במבנה שלהם. אזנב מצוי הוא מין יחיד בסוגו בישראל, ומלבדו יש בעולם מין נוסף - Urospermum dalechampii - שתפוצתו הטבעית מצומצמת למערב אגן הים התיכון ומרכזה ועוד מכלוא אחד בדרום מזרח ספרד שתואר למדע בשנת 2022[2][3]. אזנב נפוץ בשדות (בתות) ובגינות ופריחתו מתחילת פברואר ועד תחילת יוני[4].

שמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מראה כללי של אזנב מצוי בירושלים
זירעונים אופייניים
פסים הכהים שבין חפי המעטפת

אזנב מצוי מכונה גם "bristly tail seed" (זיפי זנב הזירעונים) ו"prickly goldenfleece" (גיזת זהב קוצני).[5] Golden Fleece: התייחסות לאגדה היוונית על גיזת הזהב, סיפורו של יאסון והארגונאוטים.

השם המדעי של הסוג Urospermum משמעותה ביוונית עתיקה "זנב-זרעון". המילה Uro מובנה "זנב", והמילה spermum משמעותה "זרע". ומכאן השם העברי אזנב הרומז לזנב שנמצא בין המקור לזרע.

בתי גדול ותפוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור שבבסיסו מפרק וזווית

טיפוס תפוצתו של אזנב מצוי הוא ים-תיכוני ומערב אירנו-טורני (אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי, הקיץ חם ויבש והחורף קר מאוד ומושלג). תפוצתו משתרעת סביב אגן הים התיכון ועד איראן ועד חצי האי ערב (כולל מרים וסיני וחצי האי-ערב)[1].

אזנב מצוי שכיח בבתי-גידול טבעיים, בבתות, וגם בקרבת האדם: במקומות עזובים, בגלי אשפה, בצדי דרכים או בחלקות שדה מוזנחות. הוא מצוי מאוד בכל אזורי הארץ מלבד המדבר הקיצון. במקרים רבים הוא צומח יחד עם מרור הגינות, שפרחיו דומים. הוא נחשב למזיק בגינות פרטיות. לצמח שורש עמוק, דומה לשיח הפטרוזיליה. כאשר מנסים לעקור אותו, נשאר חלק ממנו נטוע ופורח שוב בעונה הבאה.

מאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזנב מצוי פרחים ועלים אופייניים

אזנב מצוי הוא צמח עשבוני חד-שנתי מכוסה זיפים בדלילות ומסתעף במקצת וגובהו 30 עד 50 ס"מ.

הגבעולים עגולים וזיפניים.

העלים ירוקים בהירים, אינם זיפניים והם מפוזרים לכל אורך הגבעול או גם מרוכזים בבסיסם וגם מפוזרים לאורך הגבעול. העלים על-פי רוב חובקים את הגבעול, פשוטים, דמויי מרית, משוננים קלות. העלים התחתונים בעלי פטוטרת.

הקרקפות יחידות ודמויות חרוט או דמויות כד ואורכן כ-2 ס"מ. הקרקפת עשויה 7 או 8 לעיתים רחוקות 10 חפים ירוקים וזיפניים במקצת הדומים זה לזה ושווים באורכם וכרגיל ערוכים בדור אחד. החפים מאוחים בחלקם התחתון, וביניהם נראים פסי אורך שחורים (במיוחד לפני הפתחן) שמשמש סימן היכר, בקרקפת בוגרת גם נראים רווחים שקועים בין החפים.

המצעית מכוסה שערות רכות.

כל פרחי הקרקפת הם דו-מיניים, לשוניים ונראים היטב מבחוץ וצבעם צהוב בהיר וצידם האחורי של הפרחים ההיקפיים נוטה לארגמן. לשון הכותרות מסתיימות ב־5 שיניים.

הפירות הם זירעונים השווים זה לזה, מסתיימים במקור ארוך ונבוב בעל מפרק בבסיסו. הזירעון פחוס ומכוסה גבשושים רבים. אל הזירעון המגובשש מחובר מקור ארוך שבבסיסו יש מפרק וזווית, שבו הוא ניתק מהזירעון. בראש המקור יש ציצית שעשויה כולה שערות מנוצות שמאוחדות בבסיסן לטבעת נשירה[6]. המקור נבוב, נפוח ועבה בחלקו התחתון ודקיק בחלקו התחתון. אורך הזירעון על מקורו 13 עד 18 מ"מ.

כל זירעוני הקרקפת מבשילים בבת אחת והקרקפת נראית כמו כדור של נוצות (בדומה לסביון). הזירעונים הבשלים מתפזרים עם הרוח בעזרת הציצית ומגיעים למרחק רב, דבר הגורם לתפוצתו של הצמח.

מחקר מדעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטת הירושימה, הפיקו תמצית מהצמח ומצאו בו חמישה סוגים חדשים של גליקוזיד: germacronolides and germacranolide. המבנה שלהם הובהר בטכניקות ספקטרוסקופיה[7]

תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך א', עורך: עזריה אלון, מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אזנב מצוי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Urospermum picroides, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ Urospermum dalechampii, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  3. ^ Urospermum × siljakiae, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  4. ^ אזנב מצוי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  5. ^ Taxon Report 8185 - Urospermum picroides, באתר Calflora
  6. ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 489
  7. ^ Sesquiterpene lactones and glucosides from Urospermum picroides