אחיטוב

ערך זה עוסק במושב בעמק חפר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אחיטוב (פירושונים).

אחיטוב

הכניסה לאחיטוב
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	עמק חפר
גובה ממוצע[1]	‎42 מטר
תאריך ייסוד	1951
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
מוצא המייסדים	איראן ועיראק, בעיקר מאזור כורדיסטן
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	1,509 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת נתניה מוגדלת)   אחיטוב (למפת נתניה רגילה)   אחיטוב (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אחיטוב (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אחיטוב 32°23′16″N 34°59′26″E / 32.3878454177354°N 34.9905084283499°E / 32.3878454177354; 34.9905084283499 מפת היישובים של מועצה אזורית עמק חפר באדום - אחיטוב בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^לשנת 2021[2]	7 מתוך 10

אֲחִיטוּב הוא מושב במועצה אזורית עמק חפר, שנמצא בין חדרה לנתניה ומשתייך לתנועת הנוער "האיחוד החקלאי". שטח המושב נע בין 2,900 ל-3,100 דונם.

היסטוריה

המושב הוקם בשנת 1951, על ידי עולים מאיראן ועיראק, בעיקר מאזור כורדיסטן. הוא נקרא על שמו של אחיטוב, נכדו של עלי הכהן, הנזכר בתנ"ך (ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ג').

המושב מונה כ-100 משפחות של חברי מושב, ועוד 80 משפחות אשר הצטרפו לאחר הרחבתו אשר החלה בשנת 1985. התושבים הראשונים החלו את דרכם בעיקר כעובדי קיבוצים ויישובי הסביבה ולאחר מכן החלו עבודה עצמאית באמצעות זריעת תפוחי אדמה, גידול של 50 מטילות ו-2 כבשים מסוג מרינו. כיום, המושב מתבסס על חקלאות, בעיקר גידול מלפפונים וירקות נוספים בחממות.

בשנת 1965, החלו חברי המושב לעסוק בעיקר בענף החקלאות. תחילה, גידלו מלפפונים ועגבניות בניילונים, ו-5 שנים לאחר מכן, ב-1970, החלו לפתח את הענף ולגדל את הירקות בחממות. 70% מחברי המושב עוסקים בענף החקלאות. באחיטוב מגדלים כ-70% מכלל המלפפונים הגדלים בישראל^[3].

עד סוף שנות ה-60 פעלה במושב תחנת רכבת.

בשנת תשע"ה נבחר הרב חן סידה לרב היישוב. במושב בית כנסת ומקוה טהרה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אחיטוב בוויקישיתוף

• אחיטוב - אתר הבית
• אחיטוב באתר תנועת המושבים
• רותם מימון, המלפפון שהציל אותי: כך הפך המשבר של מושב אחיטוב לסיפור הצלחה, באתר הארץ, 23 במאי 2015
• ענת ג'ורג'י, "שרמי לוי יקנה ממקום אחר": מגדלי המלפפונים שיצאו לקרב של חייהם, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2015

הערות שוליים

1. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
2. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
3. הפנינג חקלאות חוויתי בשבועות במושב אחיטוב, באתר ארגון מגדלי הירקות

ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.