איולוס
אַיוֹלוֹס (ביוונית: Αἴολος ⓘⒾ, בלטינית: Aeolus) הוא שמן של שלוש דמויות שונות במיתולוגיה היוונית. בשל זהות השם קשה לעיתים להבדיל ביניהן, ואף המיתוגרפים הקדמונים עצמם לא ידעו לומר בוודאות מי הוא מי מבין שלושת האיאולים. דיודורוס סיקולוס, ההיסטוריון היווני בן המאה ה-1 לפנה"ס, ניסה גם הוא להבחין ביניהם, ואף שהוא עצמו התבלבל, גרסתו משמשת כאן כבסיס. איולוס הראשון, בן הֶלֶן, הוא אבי שבט האַיוֹלִים; איולוס השני היה בן הִיפּוֹטֵס; איולוס השלישי, בן פוסידון, נזכר באודיסאה כשליט הרוחות אשר העניק לאודיסאוס שק ובו כלואות כל הרוחות זולת זֶפִירוֹס, רוח המערב, כדי שיוכל להפליג בבטחה חזרה אל ביתו באִיתַקָה. כל שלושת האיולים היו שארי בשר זה לזה, אם כי קרבתם המדויקת שנויה במחלוקת.
איולוס בן הלן
[עריכת קוד מקור | עריכה]איולוס זה היה בנם של הֶלֶן והנימפה אוֹרְסֵייס, ואח לדוֹרוֹס, קְסוּתוֹס ואַמְפּיקְטִיאוֹן. הוא מתואר כמלכה של אַיוֹלִיָה (שמה הקדום של תסליה) ומוחזק כאבי שבט האיולים. איולוס נשא לאשה את אַנָרְטֵה, בת דֵיימַכוֹס (דמות לא ידועה), ולשניים נולדו כמה ילדים, שמספרם המדויק ושמותיהם שונים ממקור קדום אחד למשנהו. מרחביה הגדולים של ארץ האיולים והרצון של כל אחד מענפי השבט להתהדר בשלשלת יוחסין המגיעה עד אחד מצאצאי איולוס, הם שהובילו כנראה להבדלים בציון מספר ילדיו. חוקרים אחדים מסתפקים בסיפור העתיק והמקורי ביותר הידוע לנו, שהכיר רק ארבעה בנים, אשר ייצגו את ארבעת ענפי השבט האיולי – סיזיפוס, אַתַמַס, קְרֵתֶאוּס וסַלְמוֹנֶאוּס. בנים נוספים היו דֵיאוֹנֵאוּס, פֶּרִיאֵרֵס, קרקפאס ואולי גם מַגְנֵס (המוכר בדרך כלל כאחיהם של מַקֶדְנוֹס ואַייתְלִיוֹס). בן אחר בשם מִימַס הוא החוליה המקשרת את איולוס בן הלן לאיולוס בן היפוטוס. קַלִיקֵה, פֵּייסִידִיקֵה, פֶּרִימֵדֵה ואַלְקיאוֹנֵה נמנות עם בנותיו של איולוס מנישואיו לאֶנַרֵטֵה. לאותו איולוס הייתה גם בת מחוץ לנישואים ושמה אַרְנֵה, שנולדה למֶלַאנִיפֵּה, בת הקנטאור כַיירוֹן. ארנה הייתה אמו של איולוס השלישי, מזרעו של האל פוסידון.[1]
איולוס בן היפוטס
[עריכת קוד מקור | עריכה]קשה לעיתים להבחין בין איולוס השני והשלישי, שכן דמויותיהם נתערבבו זו בזו כבר בכתביהם של הסופרים הקדמונים. במקום אחד בספרו כותב דיודורוס, כי איולוס השני היה בנם של היפוטס ומלאניפה, נכד למימס (בנו של איולוס הראשון), ובתו ארנה היא אמו של איולוס השלישי, בן פוסידון. בפסקה אחרת בחיבורו הוא קורא לאיולוס השלישי בן היפוטס.[2]
איולוס בן פוסידון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי גרסאות אחדות, כאמור, היה איולוס זה בנם של פוסידון וארנה, בת איולוס השני. ארנה התוודתה בפני אביה, כי הרתה לפוסידון, אך הוא לא האמין לה ומסרה למֶטַפּוֹנְטוֹס, מלך אִיקַארִיָה. ארנה ילדה תאומים, את איולוס ואת בּוֹיאוֹטוֹס, אשר גדלו בביתו של מטפונטוס חשוך-הבנים. לכשבגרו השתלטו בכוח על הממלכה. אולם כאשר פרץ סכסוך בין אמם ארנה לבין אימם החורגת, אַוּטוֹלִיטֵה אשת מטפונטוס, הרגוה השניים ונמלטו עם ארנה מן העיר. בויאוטוס הגיע עם ארנה אל דרום תסליה, שם ייסד את ממלכת בויוטיה; איולוס הפליג אל קבוצת איים בים הטירני, הנקראים על שמו – האיים האיוליים, ולדברי דיודורוס בנה את העיר ליפארה. הוא היה מלך נדיב ורב-חסד, ששלט בנתיניו בנועם, ולימד אותם כיצד לרתום את הרוח למפרשי ספינותיהם ואיך ניתן לדעת על ידי התבוננות באש איזו רוח עומדת לנשוב. משום כך, כותב דיודורוס, מתואר איולוס כשליט הרוחות, אליו סר אודיסאוס במסעו רב התלאות חזרה לאיתקה.[3]
על פי המסופר באודיסאה, הגיעו אודיסאוס ואנשיו במסעם בים אל האי איוליה, ביתו של איולוס. הוא אירח אותם חודש ימים, ולקראת צאתם חזרה לאיתקה נתן לאודיסאוס שק עור, בו כלא את כל רוחות השמיים זולת זפירוס, רוח המערב, כדי שזו תסיע אותם במהירות למחוז חפצם. לרוע המזל פתחו אנשיו של אודיסאוס את השק ללא ידיעתו, והרוחות שהשתחררו ממנו דחפו את ספינתם חזרה אל איוליה. איולוס, בכעסו, סירב לסייע להם שוב. סופרים המאוחרים להומרוס החשיבו את איולוס לאל ולא לשומר-רוחות פשוט ובן-תמותה.[4]
באינאיס לורגיליוס מציעה יונו לאיולוס את הנימפה דייאופאה לאשה אם יסכים לשחרר את הרוחות כדי שיפזרו את ספינותיו של אייניאס.[5]
לאיולוס היו שישה בנים ושש בנות, והמשפחה חייתה יחד באושר עד שיום אחד נודע לאיולוס כי אחד מבניו, מַקַרֶאוּס, שכב עם אחותו קַנַקֵה. איולוס בזעמו גירש את מקראוס, השליך לכלבים את הוולד, פרי הבטן האסור, ושלח לבתו חרב כדי שתשים קץ לחייה. על פי גרסאות אחרות של הסיפור ילדה קנקה בת בשם אַמְפִיסָה, שחייה ניצלו ולימים התאהב בה האל אפולו.[6]
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהחיבור William Smith (editor), Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, 1867, הנמצא כיום ברשות הציבור.
