אסטלת "קהיר CG 20516", מתוארכת לשנת המלוכה ה-30 של אמנמחת הראשון, מכילה את האזכור המוקדם ביותר הידוע של איטג'טאווי.[1][2] | |
מדינה | מצרים |
---|---|
קואורדינטות | 29°34′13″N 31°13′52″E / 29.57028°N 31.23111°E |
איטיטאווי[2] ("שליט שתי הארצות"), הידועה גם בשמה המלא אמנמחת-איטיטאווי ("אמנמחת שליט שתי הארצות"), הייתה עיר מלוכה מצרית עתיקה שהוקמה על ידי פרעה אמנמחת הראשון.[3]
נכון לעכשיו, המיקום המדויק של איטיטאווי נותר לא מזוהה (אנ'). עדויות נסיבתיות מצביעות על כך שהאתר נמצא מתחת לשדות מעובדים ממזרח לפירמידות אמנמחת הראשון (אנ') וסנוסרת הראשון (אנ') בלישט.[3] ישנן עדויות לכך שאמנמחת, מייסד השושלת השתים עשרה ששלט מ-1991 עד 1962 לפנה"ס בקירוב, הקים את איטיטאווי במהלך שנת מלכותו ה-20, והחליף את תבאי כבירת מצרים.[1] עם זאת, האזכור המוקדם ביותר של איטיטאווי מתוארך לשנת מלכותו ה-30 של אמנמחת הראשון (עשר שנים מאוחר יותר מעת הקמתה המשוערת), והוא מוצג כיום על אסטלה "CG 20516" במוזיאון קהיר.[1][2] ייתכן שהעברת הבירה הייתה מהלך אסטרטגי. ייתכן שהאתר לאיטיטאווי - מאות קילומטרים במורד הנילוס מתבאי - נבחר בשל קרבתו למקור הפלישות האסיאתיות למצרים, על מנת לסייע במניעת התקפות נוספות.[4]
מכיוון שהסימן הקובע עבור איטיטאווי הוא זה של מתחם מבוצר במקום ההירוגליף העירוני המקובל, הציע האגיפטולוג סטיבן סנייפ שאיטיטאווי היא "בירה מפורקת", מרכז קטן הכולל מבנים מנהליים ובית מגורים מלכותי, המאוכלס רק על ידי הצוות המנהלי. הצוות ניהל את אותם בניינים מרכזים כלכליים ותרבותיים גדולים ונותרה חשיבותן של הערים הקיימות כמו ממפיס ותבאי.[3]
איטיטאווי שמרה על מעמדה כעיר בירה במהלך השושלת השתים עשרה וזמן רב בתקופת השושלת השלוש עשרה לפחות עד שלטונו של מרנפר איי (Merneferre Ay), הפרעה האחרון של השושלת שעליו מעידים חפצים מחוץ למצרים העליונה. החוקרים מאמינים שבשלב זה התרחשה פלישת אוכלוסיות מכנען למצרים התחתונה, שהובילה לנפילת הממלכה התיכונה לתקופת הביניים השנייה. מסיבה זו נטשו הפרעונים של השושלת השלוש עשרה את איטיטאווי ונסוגו חזרה לתבאי בדרום.[5]