אייל עופר | |
לידה |
1950 (בן 74 בערך) חיפה, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום מגורים | מונטה קרלו |
השכלה | UWC Atlantic College |
מקצוע | איש עסקים |
מספר צאצאים | 4 |
אייל מרדכי עופר (נולד ב-2 ביוני 1950) הוא מיליארדר, איש עסקים, יזם בינלאומי ופילנתרופ ישראלי, שבסיסו במונקו. הוא המייסד וראש של החברות; "קבוצת אייל עופר", "עופר גלובל", "זודיאק מריטיים", "גלובל הולדינגס" ונשיא קרן הפילנתרופיה "קרן אייל ומרילין עופר". אייל עופר נחשב לאחד מהאנשים העשירים ביותר במדינת ישראל ולאחד מהאנשים העשירים בעולם. ביוני 2022 דירג אותו העיתון הכלכלי "TheMarker" במקום השני ברשימת עשירי ישראל אחרי מרים אדלסון. בספטמבר 2024, הונו האישי של אייל עופר נאמד על ידי פורבס בכ-26 מיליארד דולר.[1].
אייל עופר נולד בחיפה בשנת 1950 לאביבה וסמי עופר. אביו היה איל ספנות ומעשירי ישראל. יש לו אח אחד, צעיר ממנו, עידן עופר. כנער עבד כמלח על אחת מהספינות של אביו. בתיכון למד בקולג' בינלאומי בווילס[2], השייך לרשת ה-United World Colleges. לקראת הגיוס שב לישראל. בצה"ל שירת כקצין מודיעין בחיל האוויר. עם סיום שירותו הצבאי, למד לקראת תואר ראשון במשפט ימי באוניברסיטת לונדון שבממלכה המאוחדת[2]. אחר כך הצטרף לעסקי הספנות של אביו בלונדון[2].
בשנת 2002 החליטו האחים סמי ויולי עופר על חלוקת נכסיהם המשותפים כדי למנוע חיכוכים בעתיד בקרב בני הדור השני. סמי קיבל את השליטה הבלעדית על עסקי הספנות של האחים וקבוצת "החברה לישראל"[3], והוא בתורו חילק את נכסיו בין שני ילדיו, כאשר אייל עופר קיבל את הבעלות על רוב עסקי הספנות הבינלאומיים, ואילו עידן עופר קיבל את הבעלות על "החברה לישראל"[4]. בשנת 2011 נפטר אביו והוא ירש החזקות בשווי של 6.2 מיליארד דולר[5].
אייל עופר הוא בן למשפחת עופר הפועלת בשוק הספנות בישראל מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, באמצעות קבוצת האחים עופר, אז הקימו את החברות "נתיבי הים התיכון", "קווי הים התיכון". ב-2004 רכשו גם את הבעלות המלאה בחברת הספנות הלאומית של ישראל "צים"[6], באמצעות "החברה לישראל" אותה רכשו ב-1999[7]. אחת הספינות של אביו סמי עופר ושל שותפו מרדכי מנו נקראה "אייל" על שמו[8]. החל משנת 1995 החל לכהן כדירקטור של רויאל קריביאן[9], חברת שייט התענוגות השנייה בגודלה בעולם, חברה בה שולטת משפחת פריצקר. החזקותיו בחברה הן בשיעור של כ-5%. כמו כן הוא שולט בחברת "זודיאק מריטיים", חברת ספנות בריטית שהקים אביו בשנת 1976, הוא שימש מנכ"ל החברה במשך שנים רבות, ומאז 2008 בנו הבכור דניאל עופר משמש כמנכ"ל. בנוסף הוא בעלים של עשרות מיכליות נפט באמצעות חברת "Tanker Pacific" הסינגפורית. בשנת 2013 ביצעו אייל ואחיו עידן ארגון מחדש בעסקי הספנות הבינלאומיים שלהם, והפרידו את הבעלות המשותפות שהייתה להם במספר חברות[10]. מאז עידן עופר מחזיק את עסקי הספנות שלו בעולם באמצעות חברה נפרדת בשם "קוואנטום פסיפיק"[11]. באותה שנה הוקמה חברת בת של "זודיאק מריטיים", בשם "זודיאק טנקרס", לניהול מכליות, שלמנכ"ל החברה מונה בן הזקונים של אייל עופר, דוד עופר[12].
באפריל 2024 השתלט כח קומנדו איראני על אוניית המכולות MSC ARIES שבבעלות חברת זודיאק ששטה תחת דגל פורטוגל[13].
במאי 1991 הוא מונה ליושב ראש חברת דירברוק[9], חברה בריטית פרטית שמקום מושבה לונדון, אחת מהחברות שבבעלות משפחתו.
בעקבות מיתון בעסקי הספנות בשנות ה-80 של המאה ה-20 החליטה משפחת עופר לגוון את השקעותיה ולהשקיע בנדל"ן אמריקאי. לצורך כך עבר לגור ביחד עם משפחתו בניו יורק והפך ליושב ראש ומנכ"ל חברת הנדל"ן "קרלייל MG". מאז שנת 1996 הוא אחד מיושבי הראש של "קרן מילר גלובל", קרן השקעות בנדל"ן[14]. בשנים 2005–2008 היה שותף בפרויקט להקמת שני מגדלי מגורים ברחוב סנטרל פארק ווסט 15 בניו יורק (אנ'), בעלות של 1.3 מיליארד דולר[15][16]. ב-2007 רכש ושיפץ בניין משרדים בגובה 39 קומות בשדרה הרביעית בניו יורק, בסכום של 525 מיליון דולר[17]. בשנת 2011 רכש 9 בניינים במנהטן בסכום של 800 מיליון דולר[18]. ב-2016 חברת "עופר גלובל הולדינגס" שבבעלותו רכשה בניין ברחוב ברודוויי 1250 בסכום של 565 מיליון דולר[19].
עופר הוא מבעלי בנק מזרחי טפחות. בשל החזקתו העקיפה בבנק איל עופר מוגדר כגורם ריכוזי על פי החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות. על פי אתר ועדת הריכוזיות[20]. הוא מחזיק במניות בנק מזרחי טפחות דרך נאמנות זרה, השולטת בחברה הפרטית "לין אחזקות" שבבעלותו, המחזיקה 21.36% מהבנק[21]. את השליטה בבנק רכש במהלך 2018 מבת דודתו ליאורה עופר, עקב דרישות חוק הריכוזיות, נאלצו בני המשפחה להפריד בין עסקי הנדל"ן שלהם בישראל לבין עסקי הבנקאות[22]. אייל רכש את כל מניות גרעין השליטה של בנק מזרחי שמוחזקות על ידי "עופר השקעות" השולטת בחברת הנדל"ן "מליסרון", שבשליטת ליאורה עופר; בעוד שליאורה רכשה את חלקם של אייל עופר ואחיה דורון עופר ב"עופר השקעות"[23].
באוגוסט 2020 הגדיל מעט את אחזקותיו בבנק ורכש מניות בסך של כ-100 מיליון שקל בשתי פעימות. מאז עומדות החזקותיו בבנק מזרחי על 23%[24].
עד להחלטת רשות התחרות עופר החזיק הן במישרין והן בעקיפין מניות בחברת "מליסרון" השולטת בקבוצת "קניוני עופר". לאחר החלטת הוועדה להגברת התחרותיות במשק נאלץ למכור את חלקו בחברה לבת דודו ליאורה עופר[23].
באמצעות "קרן מילר גלובל" השקיעה עופר בענף המלונאות מאז סוף שנות ה-90, באירופה וארצות הברית[25].
בשנת 2007 היה מעורב בפרויקט של רשת המלונות מריוט וערוץ ניקלודיאון להקמת רשת מלונות וכפרי נופש למשפחות[26]. התוכנית בוטלה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008[27].
בשנת 2004 רכש עם שותפים את מלון Mayflower בניו-יורק, אך הוא נהרס ובמקומו בנו את פרויקט " סנטרל פארק ווסט 15"[28].
בשנת 2010 חנך בית מלון בטקסס בהשקעה של 500 מיליון דולר[29]. בשנת 2018 מכרה "עופר השקעות" שני מלונות באילת למשפחת פתאל תמורת כ-חצי מיליארד שקל[30].
בשנת 2008 הקים קרן להשקעות באנרגיה חלופית[31].
מחוץ לישראל הוא מחזיק בחברת O.G oil and gas, חברה העוסקת בקידוחי נפט וגז באוסטרליה ובמדינות האוקיינוס השקט[דרוש מקור].
עופר השקיע בחברות הזנק שונות מרחבי העולם באמצעות קרן ההון סיכון "O.G. Tech Ventures" שמושבה במונטה קארלו. בשנת 2018 השקיע 12 מיליון דולר בחברת Bringg בשיתוף עם שמואל חרל"פ[32]. אחת החברות שהקרן השקיעה בהן, "סקדו", נמכרה לחברת פאלו אלטו נטוורקס תמורת סכום של 100 מיליון דולר ב-2018[33].
עופר הקים במונקו קרן צדקה בשם "קרן אייל ומרילין עופר" ("The Eyal and Marilyn Ofer Family Foundation") התורמת למוסדות חינוך, בריאות ואמנות בישראל וברחבי העולם[34].
בשנת 2013, תרם 10 מיליון ליש"ט לפרויקט הרחבת מוזיאון טייט מודרן בלונדון[35].
בשנת 2019, תרם 5 מיליון דולר לשיפוץ מקיף של ביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב, לאחר שקרן הצדקה של הלנה רובינשטיין חדלה לפעול ב-2011, הוחלט לשנות את שם המבנה בעקבות תרומתו ל"ביתן איל עופר"[36]
במרץ 2020, בעקבות מגפת הקורונה בישראל, תרם 10 מיליון שקל שחולקו בין בית החולים איכילוב, בית החולים שיבא תל השומר, בית החולים רמב"ם וארגון לתת[37].
במרץ 2022 נחנך בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה "בית חולים אייל עופר לרפואת הלב" שנבנה בתרומתו[38].
בשנת 2011 ירש מחצית מאוסף האומנות של אביו הנאמד בעשרות מיליוני דולרים, והוא נחשב על פי כתב העת ARTnews לאחד ממאתיים אספני האמנות הגדולים בעולם כולו[39]. ברשותו יצירות מהתקופה האימפרסיוניסטיות ועד המודרנית. חלק מהציורים באוסף מוחזקים באחוזותיו. חלק הוא רכש עבור מוזיאונים והשאיל להם וחלק רכש ותרם למוזיאונים. בין היצירות באוסף נמצאות עבודות של פאבלו פיקאסו, אנדי וורהול, אנרי קואקו (Henri Cueco), וג'ף קונס. בין המוזיאונים שמחזיקים גלריות של אוסף אייל ומרילין עופר נמצאים מוזיאון תל אביב לאמנות, המוזיאון לאמנות מודרנית, מוזיאון טייט מודרן ומוזיאון המטרופוליטן לאומנות[דרוש מקור].
עופר מתגורר רוב הזמן במונקו. את שאר זמנו הוא מחלק בין לונדון, ישראל וניו יורק. בישראל הוא מחזיק בבית ברחוב גלי תכלת שבהרצליה פיתוח. בנוסף, עופר רכש בשנת 2010 דירה מהיקרות בישראל תמורת 115 מיליון שקלים בפרויקט הרברט סמואל 10 בטיילת תל אביב[40]. הוא נשוי למרילין ואב לארבעה[34].