ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה |
עיר בירה | בגדאד |
גאוגרפיה | |
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
הקמה | כיבוש בגדאד |
הקמה | 1535 |
פירוק | חוק הווילאייטים |
פירוק | 1864 |
ישות קודמת |
האימפריה הספווית הסולטנות הממלוכית |
ישות יורשת | וילאייט בגדאד |
איילט בגדאד (בטורקית עות'מאנית: ایالت بغداد)[1] היה איילט של האימפריה העות'מאנית שמרכזו בבגדאד. שטחו המדווח במאה ה-19 היה 62,208 מילים רבועים (161,120 קילומטרים רבועים). [2]
שאה אסמאעיל הראשון מהאימפריה הספווית כבש את אזור בגדאד מאק קויונלו בשנת 1508.[3] לאחר ההשתלטות הספווית הפכו המוסלמים הסונים, היהודים והנוצרים למטרות רדיפה, ונהרגו בשל היותם כופרים.[3] בנוסף הורה שאה איסמעיל על השמדת קברו של אל נעמאן בן ת'אבת אבו חניפה, מייסד האסכולה החנפית, אליה השתייכו העות'מאנים.[3]
בשנת 1534 נכבשה בגדאד על ידי האימפריה העות'מאנית,[3] ואיילט בגדאד הוקם בשנת 1535. [4] בין השנים 1623–1638 נכבש המחוז שוב בידיים פרסיות. הוא נכבש מחדש באופן נחרץ על ידי העות'מאנים בשנת 1638,[3] והוסכם על החזרתו לידיים עות'מאניות בהסכם זוהאב ב-1639.
במשך זמן מה הייתה בגדאד העיר הגדולה ביותר במזרח התיכון. העיר ראתה התחדשות יחסית בחלק האחרון של המאה ה-18 תחת שלטון ממלוכי אוטונומי ברובו. השלטון העות'מאני הישיר הוחזר על ידי עלי רידהא פאשה בשנת 1831. בשנים 1851–1852 ובין השנים 1861–1867, נשלטה בגדאד, תחת האימפריה העות'מאנית, על ידי מחמד נאמיק פאשה. האנציקלופדיה של נוטל מדווחת על אוכלוסיית בגדאד בשנת 1907 שמנתה 185,000 נפש.
סנג'קים של איילט בגדאד במאה ה-17:[5]
שבעה מתוך שמונה עשר הסנג'קים באיילת זו חולקו לזיאמים וטימארים:
|
לאחד עשר הסנג'קים האחרים לא היו זיאומטים או טימארים והם היו לגמרי בשליטת מושליהם:
|
{{cite web}}
: (עזרה)