איימי פוסטר

"איימי פוסטר" הוא סיפור קצר מאת ג'וזף קונרד שנכתב ב-1901, פורסם לראשונה ב- Illustrated London News (דצמבר 1901), ונאסף ב- Typhoon and Other Stories (1903).

מהגר עני ממרכז אירופה המפליג מהמבורג לאמריקה טובע עם ספינתו מול חופי אנגליה. תושבי הכפרים הסמוכים, בתחילה לא מודעים לטביעה, ומכאן לאפשרות של ניצולים. לכן הם רואים בו נווד ומטורף מסוכן. הוא לא מדבר אנגלית; שפתו הזרה המוזרה מפחידה אותם, והם אינם מציעים לו סיוע.

בסופו של דבר, "יאנקו גוּראל" (כפי ששמו מבוטא באנגלית) מקבל מחסה ועבודה על ידי זקן מוזר מקומי, מר סווָפר. יאנקו לומד מעט אנגלית. הוא מסביר שהשם שלו, "יאנקו", משמעותו "יוחנן הקטן" וכי הוא היה תושב ההרים (תושב אזור הרי, גוּראל).

יאנקו מתאהב בעובדת הבית איימי פוסטר, שהייתה אדיבה כלפיו. למרות חוסר האישור מצד הקהילה, הם מתחתנים. הזוג גר בקוטג' שמר סווָפר נתן ליאנקו אחרי שהציל את נכדתו. ליאנקו ולאיימי יש בן שאיימי קוראת לו ג'וני (על שם יוחנן הקטן). איימי, אישה פשוטה, מוטרדת מהתנהגותו של יאנקו, במיוחד מניסיונותיו ללמד את בנם להתפלל בשפה "מפחידה" שלו.

כמה חודשים מאוחר יותר, יאנקו חולה במחלה קשה ומתחיל להזות בשפתו המקורית בעת הזיית השפעת. איימי, נבהלת, לוקחת את ילדם ובורחת על חייה. למחרת, יאנקו מת מאי ספיקת לב. מתברר שהוא פשוט ביקש במילותיו - מים.