איינשטיין (גשושית)

איינשטיין
Einstein Probe (EP)
תיאור החללית
תיאור החללית
מידע כללי
ארגון סוכנות החלל האירופית, אקדמי הלמדעים של סין
מפעיל מרכז מחקר החלל הלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן Innovation Academy for Microsatellites עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך שיגור 9 בינואר 2024 עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר צ'אנגג'נג 2C
אתר שיגור מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג
ep.bao.ac.cn
משימה
סוג משימה טלסקופ חלל
לוויין של כדור הארץ
מסלול מסלול לווייני נמוך עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה הכולל 9 בינואר 2024 – הווה (302 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
משקל 1,450 ק"ג
אורך 3.605 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 58753
מאגר המידע הלאומי 2024-007A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איינשטיין (אנגלית: Einstein Probe) היא משימה לחקר אסטרופיזיקה ששוגרה כמיזם של אקדמיה למדעים של סין, סוכנות החלל האירופית ומכון מקס פלנק לחקר פיזיקה מחוץ לכדור הארץ הגרמני. על הגשושית הותקנו מספר מכשירים מדעים.

מטרת השיגור היא חקר חורים שחורים, כוכבים נייטוניים ולבצע סקר כללי בתחום קרני רנטגן.

השיגור בוצע ב-9 בינואר 2024 על ידי משגר מדגם צ'אנגג'נג 2C.

על הלוויין הותקנו 2 מכשירים:

  • Wide-field X-ray Telescope (WXT) - טלסקופ חלל בטכנולוגיה חדשה שפותחה בסין. טלסקופ כולל 12 רגשים שפועלים בתחום 0.4–4 keV. משקל כולל של המכשיר הוא 251 ק"ג והוא צורך 315 ו"ט.
  • Follow-up X-ray Telescope (FXT) - טלסקופ בטכנולוגיה eROSITA. מכשיר בטכנולוגיה זהה הותקן בחללית Spektr-RG. המכשיר כולל 54 מראות. הוא רגיש בתחום 0.3–10 keV.

צריכת חשמל כוללת מגיע לכ-1,213 ו"ט והיא מחולקת למכשירים מדעים, מכשירי תקשורת ובקרה. הגשושית הוצבה במסלול בגובה של כ-600 ק"מ ועושה סיבוב סביב כדור הארץ ב-97 דקות.

כחודש לאחר השיגור החלו להתקבל נתונים ראשונים. הפעילות מתוכננת ל-3 שנים. באפריל 2024 צילומים ראשונים שוחררו לציבור[1].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איינשטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]