עטיפת ה-DVD | |
בימוי | פיליפ מרטין |
---|---|
הופק בידי | מארק פיבוס |
תסריט | פיטר מופאט |
שחקנים ראשיים |
אנדי סירקיס דייוויד טננט לוסי קוהו ג'ים ברודבנט רבקה הול |
מוזיקה | ניקולס הופר |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
חברת הפקה | BBC Two |
שיטת הפצה | ישירות לווידיאו |
הקרנת בכורה | 22 בנובמבר 2008 |
משך הקרנה | 89 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה |
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
איינשטיין ואדינגטון (באנגלית: Einstein and Eddington) הוא סרט דרמה בריטי בהפקת Company Pictures וה-BBC בשיתוף עם HBO. בסרט משחקים דייוויד טננט בתפקיד המדען הבריטי סר ארתור אדינגטון ואנדי סירקיס בדמות אלברט איינשטיין. זהו סיפור על תורת היחסות הכללית של איינשטיין, יחסיו עם אדינגטון, והצגת התאוריה בפני העולם, על רקע מלחמת העולם הראשונה.
הסרט שודר לראשונה בערוץ BBC Two ב-22 בנובמבר 2008.[1]
בסצנת הפתיחה רואים את המשלחת של אדינגטון באי פרינסיפה המתכוננת לצפות בליקוי החמה בשנת 1919. אחר כך חוזרים חמש שנים אחורה ל-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. סר אוליבר לודג' ממנה את אדינגטון לאסטרונום הראשי באוניברסיטת קיימברידג', ומורה לו לחקור את עבודתו של איינשטיין כדי שיוכל להגן על התאוריה של ניוטון. בינתיים בציריך מנסים לפתות את איינשטיין שיצטרף לאקדמיה הפרוסית למדעים כדי לסייע במאמץ המלחמתי, ולהביך את בריטניה בכך שיוכיח שהמדען הבריטי הדגול אייזק ניוטון טעה. בברלין, כשהיחסים בינו לבין אשתו כבר מתוחים, איינשטיין מתאהב בדודניתו אלזה.
בהיותו קוויקר אדינגטון אינו מסוגל לצאת למלחמה. הוא יוצא להיפרד מחברו ויליאם מרסטון, שמשרת כקצין בצבא, אבל מגיע באיחור לתחנת הרכבת. אחר כך הוא מרצה בפני עמיתיו האסטרונומים באוניברסיטה, ומגן על ניוטון, אבל עדיין חושב שייתכן שאיינשטיין צודק. אדינגטון מקבל בביתו את משפחת מולר הגרמנית לאחר שהציל אותם מהתנפלות של אספסוף אנטי-גרמני. כשאשתו של איינשטיין מגיעה לברלין, היא מגלה את הרומן של בעלה עם אלזה, ועוזבת אותו. אדינגטון מתייצב מול מפגינים שבזים לו על היותו סרבן מצפוני. איינשטיין מגיע באיחור להדגמה של פריץ האבר על גזים רעילים. הוא סולד מיישום זה של המדע המשמש לרצח עד כדי כך שהוא דוחה הצעה להמיר את אזרחותו משווייצית לגרמנית, ומסרב לחתום על מנשר התשעים ושלושה שתומך במלחמה, שעליו חתמו אנשי מדע ואנשי רוח גרמנים מהשורה הראשונה.
אדינגטון מגלה שהמחקר שלו על עבודתו של איינשטיין נתקלת במכשולים בשל האיסור הבריטי על הפצת ספרות מדעית גרמנית. כשהוא מבין שהמסלול של כוכב חמה הוא במחזור קטן במעט ממה שהיה אמור להיות לפי חוקי התנועה של ניוטון, הוא כותב לאיינשטיין למרות האיסור כדי לשאול אותו לדעתו. היחסים בין איינשטיין ואלזה נעשים קרובים יותר. כשהוא מקבל את המכתב של אדינגטון, הוא מתחיל לעבוד בכיוון זה עם מקס פלאנק. בה בעת הוא מנחם את פלאנק ששכל את בנו במלחמה על אף חוסר האמונה שלו באלוהות פרטית או בחיים שאחרי המוות. הם מגלים שהתאוריה של איינשטיין תואמת למסלול של כוכב חמה, בניגוד לתאוריה של ניוטון, והם שולחים מכתב תשובה לאדינגטון.
באותה עת, אדינגטון מתאבל על מותו של מרסטון, אחד מבין 15,000 ההרוגים שהומתו בגז כלור בקרב איפר השני. אדינגטון מתחיל להטיל ספק באמונתו, אבל הוא נאבק ביתר שאת נגד סילוק מדענים גרמנים מהחברה המלכותית. יוזם ההצעה הוא לודג', שגם בנו היה בין ההרוגים, והוא דבק בניוטון כנחמה ש"יש סדר ביקום". אבל אדינגטון אינו מסוגל להודות בפני לודג' שגם הוא מתאבל על אדם אהוב.
בעקבות הידיעות על התקפת הגז איינשטיין מתפרץ נגד עמיתיו המדענים, מה שמוביל להרחקתו מהאוניברסיטה. הוא מתיש את עצמו בעבודה, נופל למשכב, ואלזה עוזבת אותו. עם זאת הוא מצליח לסיים את עבודתו על תורת היחסות הכללית ועל עידוש כבידתי, ושולח את התוצאות לאדינגטון בעזרת פלאנק. אדינגטון מבין שהוא יכול להוכיח שהחלל והאור מתעקמים על ידי התבוננות בליקוי החמה שיתרחש ב-29 במאי 1919 באי פרינסיפה באפריקה. יחד עם דייסון הוא מצליח להשיג מימון למשלחת למרות התנגדותו של לודג'. עם סיום המלחמה, אחותו של אדינגטון מצטרפת למאמצי הסיוע של קווייקרים בגרמניה ההרוסה, למרות חששותיה שאחיה מאבד את האמונה שלו.
העלילה חוזרת למשלחת בפרינסיפה, שמתעכבת עד לרגע האחרון בגלל מזג אוויר גרוע, בעוד איינשטיין חוזר לאשתו לשעבר ולילדיו. המשלחת חוזרת עם שתי תמונות של הליקוי כדי להשוות אותן עם תמונות של הכוכבים בלילה אחר. אדינגטון מחליט לערוך את ההשוואה בפומבי. בנוכחותם של לודג' ושל ויניפרד, אדינגטון לא רק מוכיח שאיינשטיין צודק, אלא גם מוצא אישור מחודש לאמונתו, באמרו "אני יכול לשמוע את אלוהים חושב". הידיעות על הצדקת התאוריה שלו מגיעות אל איינשטיין, המוני עיתונאים צובאים על דלתו, בדיוק כשאלזה חוזרת אליו. שנה אחר כך, בסצנת הסיום, איינשטיין מבקר בקיימברידג' ופוגש את אדינגטון. בכתוביות הסיום נכתב על המשך עבודתם של המדענים, על שההוכחה של אדינגטון הפכה את איינשטיין לאחד האנשים המפורסמים בעולם, ועל כך שעבודתו של אדינגטון נשכחה ברובה.
את הסרט "איינשטיין ואדינגטון" כתב פיטר מופאט וביים פיליפ מרטין. השניים שיתפו פעולה בהפקה של הסרט הביוגרפי "הוקינג" על חיי הפיזיקאי סטיבן הוקינג. את הסרט הפיקו Company Pictures וה-BBC בשיתוף HBO ו-Pioneer Pictures בהונגריה.[2]
הצילומים נערכו באקדמיה ההונגרית למדעים, סנט ג'ונס קולג' באוניברסיטת קיימברידג', ובחוף הים האדריאטי בקרואטיה. וולטר אייזקסון שימש כיועץ, ופרסיסקו דייגו יעץ בנושא ליקוי החמה.
{{cite press release}}
: (עזרה)