אילר דה שרדונה
 | |
| לידה |
1 במאי 1839 בזאנסון, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
11 במרץ 1924 (בגיל 84) פריז, צרפת |
| ענף מדעי |
כימיה |
| מקום קבורה |
Cimetière de Francheville |
| מקום לימודים |
|
| צאצאים |
אן דה שרדונה |
  | |
אילר דה שרדונה (בצרפתית: Hilaire de Chardonnet, נולד בשם Louis-Marie Hilaire Bernigaud de Chardonnet; 1 במאי 1839 בזנסון, צרפת – 11 במרץ 1924, פריז) היה תעשיין צרפתי וממציא הויסקוזה - המשי המלאכותי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחתו של דה שרדונה, הייתה משפחת אצולה. אך לאחר המהפכה הצרפתית, דבר זה היה כמעט חסר משמעות. הוא התקבל לאקול פוליטקניק בשנת 1859, לאחר לימודים בפקולטה למדעים בבזנסון. באקול פוליטקניק הכיר את מי שמאוחר יותר יהפוך לנשיא צרפת מארי פרנסואה סדי קארנו. אך ב-1861 נאלץ לעזוב את בית הספר, לאחר שכתב מכתב בגנותו של נפוליאון השלישי. הוא הצטרף לאנרי, רוזן שמבור, שטען אז לכתר צרפת בתור "אנרי החמישי" במהלך גלותו באוסטריה.
רק ב-1883, עם מותו של אנרי, התייאש דה שרדונה ממאמציו להשבת המלוכה בצרפת, ופרש מפעילות פוליטית כליל.
דה שרדונה היה ממציא ומדען, והקים באחוזתו שליד שאלון-סור-סון מעבדה וחדר חושך, בהם ערך ניסויים שונים.
בסוף שנות השבעים של המאה ה-19, עבד שרדונה יחד עם לואי פסטר על מציאת תרופה למחלה שפגעה בתולעי משי, והרסה את התעשייה הצרפתית. במהלך ניסיונו לנקות דבר מה שנשפך בחדר חושך, גילה דה שרדונה את הפוטנציאל של ניטרוצלולוזה לשמש כתחליף למשי. בהבינו את המשמעות הכלכלית של תגליתו, עזב דה שרדונה את עבודתו והתמקד בפיתוח התגלית.
הוא קרא לחומר "משי שרדונה", והציגו במהלך התערוכה העולמית בפריז בשנת 1889. לרוע מזלו, החומר שהיה דליק מאוד הוחלף במהרה בחומרים יציבים יותר. דה שרדונה איבד את הונו הרב, ונשאר חסר כל.
ב-1919 התקבל לשורות האקדמיה הצרפתית למדעים, בתחום היישום ההמצאות המדעיות בתעשייה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילר דה שרדונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)