לידה |
19 באוגוסט 853 מצרים |
---|---|
פטירה |
5 בנובמבר 935 (בגיל 82) קהיר, מצרים |
מדינה | בית עבאס |
השקפה דתית | אסלאם, אסלאם סוני |
0אימאם אבו ג'עפאר, אחמד אבן מחמד אבן סלאמה אבן סלמה אל-אזדי א-טחאווי (בערבית: أبو جعفر أحمد بن محمد بن سلامة بن سلمة الأزديّ الطحاوي), אשר נודע בעיקר כאימאם א-טחאווי (امام الطحاوي), היה חכם דת אסלאמי מהאסכולה החנפית (843 – 933).[1]
א-טחאווי נולד בכפר טחא שבמצרים, בשנת 843 (שנת 229 בלוח השנה ההיג'רי).
הוא החל את לימודי אצל דודו מצד אימו, אסמעאיל אבן יחיה אל-מוזאני, שהיה אחד מתלמידיו הבולטים של אמאם א-שאפעי.
בשנת 863, כשאר א-טחאווי היה בגיל 20, הוא עזב את האסכולה השאפעית ועבר אל האסכולה החנפית, וזאת מסיבות אישיות.[2]
אז החל א-טחאווי ללמוד אצל ראש האסכולה החנפית במצרים, אחמד אבן אבו עמראן מוסא, אשר בעצמו למד באופן ישיר משני התלמידים הבולטים ביותר של אימאם אבו חניפה: אימאם אבו יוסף, ואימאם מוחמד א-שיבאני.[3]
בשנת 882, המשיך א-טאחווי אל סוריה, שם המשיך להתעמק ברזי האסכולה החנפית, והיה לתלמידו של הקאדי אבו חאזם עבד אל-חמיד בן ג'עפר, שהיה השופט הראשי של דמשק בזמנו.[1]
אימאם א-טחאווי נפטר ב-5 בנובמבר 933, ונקבר בקהיר, מצרים.[4]
ספרו "אל-עקידה א-טחאוויה" (יסודות האמונה של א-טחאווי) נחשב בעיני רבים מגדולי חכמי הדת באסלאם ליצירת מופת בתחום התאולוגיה האסלאמית. הספר הפך לכלי המרכזי ללימוד תאולוגיה אסלאמית ברבים מבתי הספר והמכללות האסלאמיות ברחבי העולם.[5]