אימילקה הייתה אשתו של חניבעל ברקה.
מעט מאוד ידוע אודותיה. היסטוריונים עתיקים רבים כותבים שחניבעל נישא לנסיכה איברית, וחלקם אף מזכירים את שמה. אולם היחיד שמספק פרטים רבים יותר אודותיה הוא סיליוס איטליקוס, מחבר הפואמה "פוניקה", העוסקת בחייו של חניבעל.
לאחר מלחמת שכירי החרב, מצאה עצמה קרתגו מרוששת והיה הכרח למצוא מקור עושר חדש, כתחליף לתבואה מסיציליה, ולנחושת מקורסיקה. מכרות הכסף בספרד (היספניה בפי הקרתגים) גירו את הקרתגים להרחיב את תחומי ההשפעה בספרד. חמלקרת ברקה נשלח בראש גיס לכבוש את ספרד מידי המקומיים, שהתחלקו לשלוש קבוצות עיקריות. איברים, קלטים, ובני תערובת שנקראו קלטיברים. חמלקרת מת בקרב מאוחר יותר, ואת מקומו תפס חתנו עזרובעל (חתן חמלקרת ברקה). הוא המשיך את משימתו של חמלקרת אם כי בדרכים פוליטיות.
עזרובעל עודד קצינים מצבאו להינשא לנשים מקומיות. וזאת כדי לחזק את מעמדו בספרד. כך שכנע בין היתר את גיסו חניבעל להינשא לאימילקה, שהייתה בתו של ראש שבט חזק מאזור קאסטולו. למרות שהיו אלו נישואים פוליטיים, לרוב נראה שהייתה בהם גם אהבה. על פי איטליקוס, חניבעל ראה את אימילקה לראשונה כאשר התפלל במקדשה של תנית, באזור חאאן של ימינו, והתאהב בה. על פי המסופר נראה שגם היא אוהבת אותו, היא מפצירה בו לא לצאת למסע אל איטליה. וכאשר הוא מסרב היא מבקשת ממנו לפחות לקחת אותה עמו. אולם הוא מותיר אותה בספרד, לשמור על בנם הקטן שנולד במהלך המצור על סגונטום.[1]
אימילקה ובנה נהרגו ככל הנראה ממגפה במהלך המלחמה הפונית השנייה.