אימפרומפטו מס' 1 (שופן)

שופן בשנת 1838

(מולטימדיה)

אימפרומפטו אופוס 29 של שופן, בביצוע פרנק לוי
לעזרה בהפעלת הקבצים

אימפרומפטו מס' 1 אופוס 29 בלה במול מז'ור היא יצירה שכתב פרדריק שופן לפסנתר סולו, בשנת 1837.[1] היצירה כתובה כפרפטואום מובילה המורכב משלשות תווים, ובנויה בצורת ABA כאשר החלק האמצעי כתוב בפה מינור ויוצר ניגוד לסולם הראשי שבו כתובה היצירה.[2][3]

מאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה מאופיינת בנגינה רציפה של שלישיות תווים המלווה את הקו המלודי לכל אורכו של קטע A. המרכיבים הללו יוצרים תחושה של תנועה מתמשכת ושל ספונטניות, שתומכות באופי המאולתר של האימפרומפטו. היא מורכבת משלושה קטעים: קטע הפתיחה כתוב בלה במול מז'ור ומשתמש באלמנטים שמזכירים ארבסק. החלק האמצעי כתוב בפה מינור, והוא שירתי ומזכיר אריה או נוקטורן. הקטע החותם כולל חזרה על הנושא הפותח.[3][4] ההרמוניה של היצירה מדגימה את גישתו הייחודית של שופן לטונאליות.[1]

שופן הקדיש את האימפרומפטו לאחת מתלמידותיו, הרוזנת קרולין דה לובו.[3] היצירה פופולרית מאוד ברפרטואר של פסנתרנים, והוקלטו לה ביצועים רבים.[5]

בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפרומפטו מופיע ברומן "טרילבי" (אנ') מאת ז'ורז' דה מורייה (אנ'), שם הדמות הראשית שיכולה להופיע רק בהשפעת היפנוזה, מבצעת אותו כשיר ללא מילים.[6][7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אימפרומפטו מס' 1 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Pavel Szabo, Impromptu No. 1 in A-flat major, Op. 29 - Frederic Chopin, Pianio.blog (באנגלית)
  2. ^ Department of Music Education, Faculty of Education, Erzincan Binali Yıldırım University, Erzincan, Türkiye. Email: lunlu@erzincan.edu.tr., Levent Ünlü, Ayşegül Dinç, Department of Music Education, Faculty of Education, Erzincan Binali Yıldırım University, Erzincan, Türkiye. Email: adinc@erzincan.edu.tr., An Analysis of F. Chopin’s Music Language in Terms of Melody, Harmony and Rhythm, Studia Universitatis Babeş-Bolyai Musica 69, 2024-06-30, עמ' 165–179 doi: 10.24193/subbmusica.2024.1.12
  3. ^ 1 2 3 James Huneker, VIII - Impromptus and Valses, Chopin - The Man and His Music, New York: Charles Scribner's Sons, 1905, עמ' 238-239
  4. ^ XVIII Chopin Competition, chopin2020.pl
  5. ^ Keith Anderson, About This Recording - Fryderyk Chopin, Impromptus Nos. 1–3 • Fantaisie-Impromptu, Op. 66 • Allegro de concert, Op. 46 • Scherzos Nos. 1–4, www.naxos.com
  6. ^ Aesthetic Satires Gallery2-Un Impromptu de Chopin | Art and Music in Britain: Four Encounters, artandmusic.yale.edu
  7. ^ Victoria C Roskams, An ‘Incongruous Bill of Fare’: Musical Canons and Copies in George Du Maurier’s Trilby, The Cambridge Quarterly 52, 2023-03-01, עמ' 1–17 doi: 10.1093/camqtly/bfac035