לידה |
1948 (בת 76 בערך) רודזיה |
---|---|
מדינה | הממלכה המאוחדת, זימבבואה |
אינגריד סינקלייר היא במאית קולנוע, תסריטאית וסופרת בריטית-זימבבואית, הידוע בתור יוצרת קולנוע חשובה של "הרנסאנס האפריקאי". היא זכתה בהכרה בינלאומית עבור סרטה משנת 1996, Flame, דרמה על מלחמת השחרור של זימבבואה, וכן בשל סרטיה הדוקומנטריים על זימבבואה. Flame נבחר להקרנה בפסטיבל הקולנוע בקאן במהלך "שבועיים של במאים", וזכה בפרס נסטור אלמנדרוס בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של Human Rights Watch בניו יורק.
אינגריד סינקלייר נולדה ברודזיה ב-1948. היא גדלה בבריטניה שם למדה רפואה וספרות.[1] סינקלייר עברה לזימבבואה ב-1985, לאחר שהתחתנה עם הבמאי והמפיק סיימון ברייט. סינקלייר וברייט היו פעילים בתנועת השחרור של זימבבואה, ומאוחר יותר הפכו לאזרחי המדינה העצמאית.[2] סינקלייר כתבה וביימה מגוון רחב של סרטים קצרים וסרטי תעודה בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, בהם חקרה נושאים של שוויון, תרבות, היסטוריה, והנוף של זימבבואה.[3] היא נחשבת כבמאית של הרנסאנס האפריקאי.[4]
המצב הפוליטי בזימבבואה השתנה באופן דרמטי ב-2001 עם תוכנית רפורמת הקרקעות. במהלך פרק זמן זה, נוצרו מתחים בין-גזעיים קשים - חוואים לבנים נושלו מאדמתם, ודמויות מובילות לבנות אחרות גם הוגלו מהמדינה.[5]
ב-2003, סינקלייר וברייט עזבו את זימבבואה ועברו לבריסטול, שם הקימו את פסטיבל הסרטים Afrika Eye והמשיכו לעבוד בהפקה קולנועית.[6]
Flame הוא הסרט העלילתי באורך מלא הראשון של סינקלייר. הוא מספר את סיפורן של שתי נשים אשר מצטרפות לצבא השחרור של זימבבואה כדי להילחם על עצמאותה.[7] היה זה הסרט הראשון שתיעד את מאבק העצמאות של זימבבואה, והיה " אולי הסרט השנוי ביותר במחלוקת שנעשה אי פעם באפריקה - בהחלט היחיד שהוחרם על ידי המשטרה במהלך העריכה, בטענה שהסרט חתרני ופורנוגרפי. המחווה של סינקלייר לנשים הלוחמות במאבק העצמאות של זימבבואה עורר את זעמם של יוצאי המלחמה והצבא, מכיוון שהוא חשף כיצד הקצינים היו לעיתים משתמשים בנשים שהתגייסו למאבק כזונות. הפשע האמיתי של Flame היה שהוא חשף לא רק התעללויות מהעבר, אלא שסעים מתמשכים בחברה של זימבבואה".[8]
אחרי שנפתח קמפיין עולמי בתמיכה לסרט, הוא הושב למפיקים. הסרט בסופו של דבר עבר את הצנזורה של זימבבואה והפך לסרט המצליח ביותר של השנה במדינה זו. Flame נבחר לאירוע "שבועיים של במאים" בפסטיבל קאן של 1996. הסרט זכה בפרסים רבים ברחבי העולם, כולל הגראן פרי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי אנוניי בצרפת, פרס השופטות לסרט הטוב ביותר בפסטיבל סרטי הנשים הבינלאומי טורנה, ופרס נסטור אלמנדרוס בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של Human Rights Watch בניו יורק[9][10]
הסרט Tides of Gold (1998) הוא סרט דוקומנטרי אשר מתאר את ההיסטוריה בת 1000 השנה של רשת המסחר אשר שלטה בדרום ומזרח אפריקה, וקישרה האזור למקומות רחוקים, כולל סין ואינדונזיה.
Riches הוא סרט קצר אשר מספר את סיפורה של מורה שחורה ובנה בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה, אשר עוברת לכפר מבודד בזימבבואה, ועל האתגרים שהם נתקלים בהם.
Africa is a Woman's Name הוא טרילוגיה של שלוש דרמות על חייהן של שלוש נשים בשלוש מדינות אפריקה בבימויין של שלוש במאיות אפריקאיות. אמאי רוז, עקרת בית מזימבבואה שהיא גם אשת עסקים, פוטי רגופאלה היא מנהלת בית הספר מסורה, שעובדת באחת משכונות העוני הקשות ביותר בדרום אפריקה, ונג'וקי נדונגו היא עורכת דין למען זכויות אדם וחברה בפרלמנט של קניה. הן מספרות את הסיפורים האישיים שלהן, מהרהרות בהישגיהן ובכישלונותיהן, כמו גם בצורך ביוזמות למען נשים וילדות בארצות שלהן. את הסרט ביימו במשותף עם סינקלייר ונג'ירו קניינג'ואי מזימבבואה, וברידג'ט פיקרינג מדרום אפריקה.[11]
שנה | סרט | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
2011 | Robert Mugabee... What Happened? | תסריטאית | מועמדות לסרט התיעודי הטוב ביותר, פרסי הקולנוע והטלוויזיה של דרום אפריקה |
2009 | Africa is a Woman's Name | במאית ותסריטאית | פרק Amie Rosie |
2002 | Mama Africa | במאית | פרק Riches |
2001 | Riches | במאית | פרס מילאן ונציה: פסטיבל הסרטים האפריקאים של מילאן |
1998 | Tides of Gold | במאית | פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר, פסטיבל הקולנוע של דרום אפריקה |
1996 | Flame | במאית ותסריטאית | פרס Human Rights Watch פסטיבל הסרטים הבינלאומי (1997) מועמדות לפרס מצלמת הזהב, פסטיבל הקולנוע בקאן 1996 |
1991 | Bird from Another World (סרט קצר) | במאית | סרט תיעודי, זוכה פסטיבל הסרטים של אפריקה |
1989 | Limpopo Line | במאית בשיתוף עם סוזי ברייט | סרט תיעודי |