אישור מופרד הוא כשל לוגי המתרחש בסילוגיזם מופרד, כאשר הטיעון בא בנוסח השגוי הבא:
הכשל טמון במסקנה ש-ב' אינו נכון משום ש-א' נכון, כאשר למעשה שניהם עשויים להיות נכונים. ההנחה השנייה (הנחה מינורית) חייבת להיות שלילית כדי שטיעון כזה יהיה תקף מבחינה לוגית. אם האופרטור הלוגי או מומר באו אקסקלוסיבי (הקובע שתיתכן רק אחת משתי האפשרויות), כי אז הטיעון תקף ואינו כולל כשל.
שתי האפשרויות יכולות להתקיים: גם גשם וגם שלג עשויים לרדת. התקיימות תנאי אחד אינה מבטלת את האפשרות שיתקיים התנאי האחר. אם נציב את הטיעון בצורה נכונה, עם זאת:
ידוע לנו כי בכל מקרה אחת משתי, א' או ב', גשם או שלג, תתגשם. אם אנו מאשרים התגשמות אחת מהן, אין זה מן הנמנע שגם השנייה תתגשם ולכן הסילוגיזם הראשון כולל כשל.
לעומת זאת, במקרה השני אנו מבטלים את אפשרות א', ירידת המטר. מאחר שידוע לנו כי א' או ב' יתגשמו בכל מקרה, ביטול אפשרות א' משמעו שתתגשם אפשרות ב', ירד שלג.