אל-סיראט (בערבית: الصراط, בתעתיק מדויק: אלצִראט, הגייה מקורבת: א-סיראט) הוא מושג בתאולוגיה האסלאמית המתאר גשר צר אותו חייב לחצות כל אחד מבני האדם ביום הדין על מנת להיכנס לגן העדן.
על פי תיאורו במסורת האסלאמית, הגשר צר כשערה וחד כלהב של חרב, כשמצד אחד הוא מחובר לכותל המערבי[1], ומהצד השני לגן העדן[2], בעוד שמתחתיו בוערת אש הגיהנום אליה יפלו הרשעים[3].
על פי פרשני הקוראן והחדית', הסיראט הוא גשר שיוקם מעל הגיהנום, עליו יעברו אנשים על פי מעשיהם. כמה מהם יעברו כהרף עין, או כמו ברק, או כמו הרוח, או כמו סוסים מהירים. חלקם יחצו בריצה, חלקם יצעדו, חלקם זוחלים, וחלקם ייחטפו וייזרקו לאש הגיהנום, כל אחד לפי מעשיו.
חלק מהפרשנים מתארים זאת כך:
הסיראט הוא גשר שיוקם על הגיהנום; הוא צר יותר משערה וחד יותר מחרב. אנשים יעברו אותו על פי מעשיהם. מי שהזדרז לעשות מעשים טובים בעולם הזה יעבור במהירות על פני הסיראט; מי שהיה עצלן לעשות מעשים טובים ומי שהיה פעם עושה מעשים טובים ופעם מעשים רעים ומעשיו הרעים לא נסלחו על ידי אללה, עשוי להחליק לתוך אש הגיהנום.
על פי פוסקי ההלכה באסלאם, חובה על המוסלמי להאמין בגשר (אל-סיראט), ואין האמונה שלמה בלי האמונה בגשר[4].
בחדית' שנמסר על ידי אבו סעיד אל-ח'ודרי נאמר שהצחאבה שאלו את מוחמד באשר לגשר, והוא ענה להם שהגשר חלקלק ועליו מלחציים חדים וקוצים דוקרניים. הוא הוסיף שחלק יעברו את הגשר במהירות וללא פגע, בעוד שחלק יפלו ממנו היישר אל הגיהנום[5].
מומחי השפה הערבית טוענים שישנן מספר דרכים לכתוב ולהגות את הביטוי, ובהן: א-צִראט (الصراط), א-סִראט (السراط), וגם א-זִראט (الزراط).
כמו כן, חלוקים המומחים בנוגע לשאלה האם אל-סיראט היא מילה בלשון זכר או בלשון נקבה[6].