אלויס ריל

אלויס ריל
Alois Riehl
לידה 27 באפריל 1844
בולצנו, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בנובמבר 1924 (בגיל 80)
נאובבלסברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Alois Adolf Riehl עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית לותרניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גראץ, אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת אינסברוק, אוניברסיטת מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט קורט לוין, ריכרד הניגסוולד, היינריך שולץ, אוסוואלד שפנגלר, ויקטור הנרי, רודולף מרטין, גרהרד שטאמלר, Heinrich Zurkuhlen, פאול הנזל, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, מרצה באוניברסיטה, בוטנאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַלוֹיס רִיל (בגרמנית: Alois Riehl; 27 באפריל 1844 – 21 בנובמבר 1924) היה פילוסוף אוסטרי ונציג של הנאו-קאנטיאניזם.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלויס ריל נולד כילד השני מבין חמישה של בעל הפונדק יוזף ריל ואשתו מארי ב"רילהוף" ליד בוצן (כיום בולצנו) בדרום טירול. לאחר שלמד בגימנסיה הפרנציסקנית בבולצנו וסיים את בית הספר התיכון, הוא למד פילוסופיה, גאוגרפיה והיסטוריה באוניברסיטאות וינה, מינכן, אינסברוק (אנ') וגראץ. בשנת 1866 עבר את הבחינה הממלכתית להוראה גבוהה בגראץ. בשנת 1868 הוענק לו תואר דוקטור כשקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת אינסברוק.[1]

בשנת 1870 סיים את ההביליטציה שלו באוניברסיטת גראץ, שם היה בתחילה פריבט-דוצנט ומשנת 1873 פרופסור חבר לפילוסופיה. ב-1878 מונה לפרופסור מן המניין לפילוסופיה. בשנת 1882 הוא קיבל תפקיד באוניברסיטת אלברט לודוויג בפרייבורג כיורשו של וילהלם וינדלבנד (אנ'). בשנת 1896 הוא קיבל משרה באוניברסיטת כריסטיאן אלברכטס של קיל, ובשנת 1898 באוניברסיטת האלה-ויטנברג. בשנת 1905, ריל ירש את וילהלם דילתיי בקתדרה לפילוסופיה באוניברסיטת הומבולדט של ברלין.

כמנחה לדוקטורט, ריל הנחה, בין השאר, את עבודת הגמר של אוסוולד שפנגלר בנושא "הרעיון הבסיסי המטפיזי של הפילוסופיה ההרקליטית" ושל אדהמר גלב (גר') (1910). ב-5 במרץ 1906, ריל היה אחד מהבוחנים של המבחן בעל פה של אליס סלומון, לצד מקס זרינג (אנ') ומקס לנץ (אנ'), אותו עברה בהצטיינות. אלויס ריל היה מרצה שותף של קרל שטומפף (אנ'), שהשלים את הדוקטורט של רוברט מוסיל. המועמד הגיש את עבודת הגמר שלו ב-31 בינואר 1908 בנושא התרומה להערכת תורתו של מאך וקיבל את הציון לשבח.

בית ריל בפוטסדאם-בבלסברג

בשנת 1906 הזמינו סופי ואלויס ריל את לודוויג מיס ואן דר רוהה, בן העשרים אז, לתכנן את ביתם, "הווילה מעל האגם" (Villa überm See, שנקראה בחיבה גם "קלוסטרלי" על ידי בני הזוג ריל) שנמצאת היום ברובע בבלסברג בפוטסדאם. הבית שימש את בית הספר לקולנוע בבלסברג בתקופת גרמניה המזרחית.

בשנת 1907, העלתה קבוצה של פרופסורים מאוניברסיטאות בגרמניה, כולל ריל, את ההצעה הרשמית להעניק את פרס נובל לספרות לשנת 1908 לאליזבת פרסטר-ניטשה.

יוזף ריל (גר') היה אחיו של אלויס ריל. אשתו השנייה סופי ריל, לבית רייר (1855–1928, נישאו ב-1881), הייתה דודה של פרידה גרוס, לבית שלופר, אשתו של הרופא, הפסיכואנליטיקאי והמהפכן האוסטרי אוטו גרוס (אנ').

אלויס ריל נקבר בפוטסדם בבית הקברות הישן של קליין גליניקה (אנ'). מצבה - בעיצובו של לודוויג מיס ואן דר רוהה - עיטרה את הקבר במשך תקופה ארוכה.

ריל היה חבר באחוות הסטודנטים אתסיה אינסברוק ובאחוות ארמיניה גראץ.

תורתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך הנאו-קאנטיאניזם, נחשבים רוברט ריינינגר (אנ'), שפרסם עבודות על הבעיה הפסיכופיזית ופילוסופיית הערך (אנ'), ואלויס ריל למייצגים של ביקורת: עבור ריל, הפילוסופיה אינה השקפת עולם, אלא בעיקר ביקורת על ידע. ריל מדגיש את המשכה של תורת קאנט על ידי שילוב ממצאים חדשים ממדעי הטבע והמתמטיקה (למשל גאומטריה לא-אוקלידית).

ניתן לקבוע את עמדתו של אלויס ריל גם באמצעות תלמידו ריכרד הניגסוולד (אנ'): הבעיות הבסיסיות של הנתון ושל ההכרה האנושית מנוגדות זו לזו. חקירות פילוסופיות בדבר כשלעצמו מבוססות על שיקולים פסיכולוגיים שבהם מתואר קשר בין תודעה לאובייקט. השפה הכרחית לתודעה ורק באמצעות השפה ניתן לבסס את האובייקטיביות של אובייקט.

מבחר מעבודתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Realistische Grundzüge. Eine philosophische Abhandlung der allgemeinen und nothwendigen Erfahrungsbegriffe. Leuschner u. Lubensky, Graz 1870.
  • Moral und Dogma. Gerold, Wien 1871.
  • Über Begriff und Form der Philosophie. Eine allgemeine Einleitung in das Studium der Philosophie. Duncker, Berlin 1872.
  • Der philosophische Kritizismus und seine Bedeutung für die Positivismus|positive Wissenschaft. Geschichte und System. 3 Bände, Leipzig 1876–1887:
    • Band 1/1876: Geschichte und Methode des philosophischen Kritizismus.
    • Band 2/1879: Die sinnlichen und logischen Grundlagen der Erkenntnis.
    • Band 3/1887: Zur Wissenschaftstheorie und Metaphysik.
  • Friedrich Nietzsche. Der Künstler und der Denker. Ein Essay. Frommann, Stuttgart 1897 (Neuausgabe: Dr. Klaus Fischer Verlag, Schutterwald/Baden 2000)
  • Führende Denker und Forscher. Quelle & Meyer, Leipzig 1922.
  • Beiträge zur Logik. 3. Aufl. Reisland, Leipzig 1923.
  • Philosophische Studien aus vier Jahrzehnten. Quelle u. Meyer, Leipzig 1925.

הרצאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Zur Einführung in die Philosophie der Gegenwart. Acht Vorträge. Teubner, Leipzig 1903.
  • Humanistische Ziele des mathematischen und naturwissenschaftlichen Unterrichts. Vortrag gehalten in der Vereinigung der Freunde des humanistischen Gymnasiums in Berlin und der Provinz Brandenburg am 4. Dezember 1908. Weidmann, Berlin 1909.
  • Giordano Bruno. Zur Erinnerung an den 17. Februar 1600. 2. Aufl. Engelmann, Leipzig 1900.
  • Plato − Ein populär-wissenschaftlicher Vortrag. Niemeyer, Halle 1912.
  • Fichtes Universitätsplan. Rede zur Feier des Geburtstages Seiner Majestät des Kaisers und Königs (Wilhelm II.) gehalten in der Aula der Königlichen Friedrich-Wilhelms-Universität zu Berlin am 27. Januar 1910. Universitätsbuchdruckerei, Berlin o. J. (1910).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלויס ריל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Alois Riehl, Mathematics Genealogy Project