אנה (אם ביולוגית; נפטרה) ג'ואל (אב מאמץ; נרצח) דינה (בת-זוג)[א] ג'יי. ג'יי. (בן מאומץ)
אלי ויליאמס (באנגלית: Ellie Williams) היא דמות בדיונית המופיעה בסדרת משחקי הווידאו "The Last of Us" מאת Naughty Dog. את דמותה של אלי מגלמת השחקנית אשלי ג'ונסון באמצעות לכידת תנועה ודיבוב; בעיבוד הטלוויזיוני המבוסס על המשחקים, את דמותה של אלי מגלמת בלה רמזי. אלי בת ה-14 מופיעה לראשונה במשחק "The Last of Us" (2013), במהלכו על מבריח למוד סבל וטראומות בשם ג'ואל מילר מוטלת המשימה ללוות אותה ברחבי ארצות הברית הפוסט-אפוקליפטית במטרה להפיק נוגדן למגפה ממנה היא חסינה. בעוד שהשחקנים מקבלים לזמן קצר את השליטה באלי בחלק מהמשחק, בפעולותיה שולטת בעיקר בינה מלאכותית, המסייעת לשחקן בלחימה על ידי תקיפת או זיהוי אויבים. בפריקוול ההרחבה, "The Last of Us: Left Behind", ניתנה לשחקנים לראשונה האפשרות לשחק את דמותה של אלי באופן מלא. במשחק ההמשך "The Last of Us Part II" (2020), משחקים השחקנים את דמותה של אלי בת ה-19 בעודה יוצאת לנקום את מותו של ג'ואל.
את דמותה של אלי הגה ניל דרוקמן, מיוצרי ותסריטאי "The Last of Us", בהשראת דמות אילמת שהתעתדה להופיע בעלילת המשחק "Uncharted 2: Among Thieves" אך לבסוף נגנזה; ואותה הוא פיתח כדמות נשית חזקה שלה מערכת יחסים קרובה עם ג'ואל; במהלך פיתוחו של המשחק הראשון, מערכת יחסיה של אלי עם ג'ואל היווה את המוקד המרכזי עליו נעה ציר העלילה. בנוסף, השחקנית שגילמה את הדמות, ג'ונסון, העניקה השראה רבה להיבטים נוספים באישיותה של אלי, מה שגרם לדרוקמן להפוך אותה לפעילה יותר בלחימתו של ג'ואל באויבים עוינים. בעקבות ההשוואות למראהו החיצוני של השחקן הקנדי אליוט פייג', "Naughty Dog" עיצבה מחדש את מראה החיצוני של אלי על מנת להתאימה לאישיותה של ג'ונסון ולהפוך אותה לצעירה יותר. לצורך הופעתה בחלק השני, ג'ונסון שאבה השראה מחוויותיה והתקפי חרדה שעברה, וחקרה את השפעת הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית על נפש האדם.
דמותה של אלי זכתה לשבחי המבקרים, שהדגישו במיוחד את יחסיה עם ג'ואל. בנוסף, אף כוחה ומורכבותה של הדמות, במקביל לחתרנותה נגד ארכיטיפ "העלמה במצוקה", זכו במיוחד לשבחים. סצנה שבה אלי וריילי מתנשקות ב-"Left Behind" הובילה לביקורות חברתיות וזכתה לשבח בשל קידום ייצוג להט"בי במשחקי וידאו. הופעתה של ג'ונסון במשחק ההמשך זכתה לשבחים על תיאור פגיעותה וסבלה של אלי; הן הדמות והן ג'ונסון קיבלו מועמדויות לפרסים רבים.
פיתוח דמותה של אלי החל עם קונספט גנוז עבור משחק הווידאו "Uncharted 2: Among Thieves" (2009); במסגרתו הגו ניל דרוקמן וברוס סטרלי, במאי המשחק "The Last of Us" (2013), סיקוונס בו הופיעה דמות נשית אילמת שהתעתדה ללוות את גיבור סדרת "Uncharted", נייתן דרייק; דרוקמן חש שדמותה תביא להיווצרותה של מערכת יחסים "יפה" המובעת באמצעות משחק בלבד.[6] שמה המקורי של הדמות היה לילי; אך דרוקמן בחר בשם אלי לאחר ששקל לקרוא כך לבתו.[7] במהלך פיתוח הדמות, עיצב דרוקמן את אלי כמקבילתו של ג'ואל, הדמות הראשית של "The Last of Us".[6] דמותה של אלי נועדה אף להדגים כי ניתן ליצור קשר רגשי באמצעות משחק בלבד. דרוקמן תיאר את המשחק כסיפור התבגרות עבור אלי, במהלכו היא מאמצת את תכונותיה של שורדת פוסט-אפוקליפטית.[6]
לדמותה של אלי לוהקה השחקנית אשלי ג'ונסון זמן קצר לאחר שנבחנה עבור התפקיד;[8] צוות הפיתוח הרגיש שהיא מתאימה לתפקיד, ובמיוחד כששיחקה לצדו של טרוי בייקר, שגילם את ג'ואל. בנוסף, ג'ונסון תרמה משמעותית בתהליך פיתוח דמותה של אלי; היא שכנעה את דרוקמן להעניק לאלי אישיות עצמאית יותר, ולגרום לה להשתתף יותר בלחימה.[9] בדמותה של אלי, ביצועיה של ג'ונסון תועדו בעיקר באמצעות טכנולוגיית לכידת תנועה שהפיקה כ-85% מהאנימציות של המשחק. שאר רכיבי האודיו והדיאלוגים של דמותה הוקלטו מאוחר יותר באולפן.[10] בעת ביצוע סצנות "מטרידות", ג'ונסון חשה לא בנוח;[9] ועם זאת, היא התרגשה לשחק ארכיטיפ נדיר של דמות נשית חזקה המופיעה במשחק וידאו.[11] במהלך הפקת משחק ההמשך, "The Last of Us Part II" (2020), שאבה ג'ונסון השראה מניסינותיה בהתמודדות מול חרדה, וחקרה את השפעותיה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) על נפש האדם.[12]
במהלך פיתוח דמותה של אלי, צוות הפיתוח חש כי ביסוס מראה החיצוני של אלי קריטי עבור המשחק – צעירה מספיק על מנת להציג את יחסיה עם ג'ואל – שהוא בשנות ה-40 לחייו[14] – בצורה אמינה, אך מבוגרת מספיק על מנת להיות אמינה כנערה בעל תושייה המסוגלת לשרוד בכוחות עצמה.[5] צוות הפיתוח אף ציין את חשיבותה של אלי עבור שיווק המשחק; דרוקמן העיד שכאשר התבקש להעביר את דמותה של אלי מחזית האריזה של המשחק לחלקו האחורי, "כולם ב-Naughty Dog פשוט סירבו בתוקף".[15]
בעקבות ההכרזה על פיתוחו של "The Last of Us", נערכו השוואות בין אלי לשחקן אליוט פייג', שטען כי "Naughty Dog" "העתיקו" את דמותו וכי דבר זה אינו קביל, שכן הוא משחק במשחק אחר, "Beyond: Two Souls (2013).[16] לפי במאי המשחק, ברוס סטרלי, צוות הפיתוח לא היה מודע למעורבותו של פייג' במשחק זה,[17] שהוכרז מספר חודשים לאחר "The Last of Us",[18] וכי בעקבות ההשוואות, מראה החיצוני של אלי שונה.[17] דרוקמן וסטרלי ציינו כי השינוי נעשה על מנת לשקף טוב יותר את אישיותה של ג'ונסון ולהפוך אותה לצעירה יותר. מראה החדש של אלי נחשף בטריילר במאי 2012.[17][19]
במשחק ההמשך, מראה החיצוני של אלי השתנה משמעותית; צוות הפיתוח היה מעוניין ליצור גשר רציף ממראה החיצוני במשחק הראשון, תוך שמירה על עיצוב "מעשי אך אישי".[20] אמנית הדמויות הראשיות, אשלי סווידובסקי, עיצבה את עיניה של אלי על מנת להפגין את הקדרות שעיצבה אותה בשנים שחלפו בין המשחקים; בניגוד למשחק הראשון, בו לאלי היו עיניים רחבות יותר במטרה לשקף את אופיה הילדותי.[7]קעקוע העש של אלי עוצב על ידי אמנית הקעקועים הקליפורנית נטלי הול לאחר שהצוות התקשה לעצב אותו בעצמו. על מנת לספק בסיס עבור צוות הפיתוח ליצירת הקעקוע, ציירה הול את הקעקוע על זרועו של אחד ממפתחי המשחק. בנוסף, ציין דרוקמן כי לתחושתו האובססיה של העש לאור משקפת את האובססיה של אלי לנקמה לאורך כל המשחק, וכמו כן, מזכירה לה את ג'ואל.[21]
לאחר שהוצגה לראשונה באירועי "The Last of Us", נכתבה חבילת ההרחבה "The Last of Us: Left Behind" (2014) על מנת להתמקד באופן אישי ביחסיה אלי עם ריילי, ולגולל את האירועים שהשפיעו על אישיותה.[22] עבור כתיבת דמותה, דרוקמן קיבל גם השראה מדיווחים על מלחמות שהתרחשו בסוריה ובאפגניסטן, ומתיאור השפעת מלחמות אלו על ילדים מקומיים.[23] בחבילת ההרחבה "Left Behind", מוצג כיצד התנהגותה של ריילי משנה את אלי, וכתוצאה מכך, האחרונה מדורבנת להילחם על מנת להציל את הקרובים אליה. צוות הפיתוח התעניין גם בשינוי בהתנהגותה של אלי בקרבתה של ריילי.[24] בעלילת חבילת הרחבה זו, חולקות אלי וריילי נשיקה; בתחילה, שקל צוות הפיתוח להשמיט את סצנת הנשיקה מהמשחק, לבסוף השאירו אותה לאחר שחשו כי סצנה זו הכרחית לעלילת ההרחבה ולביסוס הקשר בין שתי הנערות.[22] על אף שבתחילה הוא חש שאלי רואה בריילי מקור השפעה ותו לא, בהמשך שקל דרוקמן לחקור לעומק את משיכתה הרומנטית.[25]
בריאיון לקראת הפצת משחק ההמשך, נזכר דרוקמן בהתרגשותו של צוות הפיתוח להעמיק בחקירת דמותה של אלי כגיבורה, במיוחד בפיתוח אובדן תמימותה, תוך השוואה לתחושתם של כותבי "שובר שורות" (2008–2013) כאשר ניתנה להם ההזדמנות לחקור את וולטר וייט. טרם פיתוח המשחק ההמשך, דנו חברי הצוות באפשרות להפיק משחק המשך שיתמקד בדמויות חדשות, אך מהר מאוד רעיון זה ירד מהפרק.[26] חיבתה של אלי לאסטרונומיה התבססה על תחומי העניין של ג'ונסון עצמה, בעוד שהאובססיה שלה לקומיקס התבססה על חוויות ילדותו של דרוקמן.[27] תסריטאית משחק ההמשך והשותפה לעיצוב העלילה, האלי גרוס, חשה שהחלטתה של אלי לאתר את אבי נבעה מרצונה להתגבר על הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית שחוותה יותר מאשר רצונה להרוג את אבי.[28] גרוס, שבעצמה סבלה מהפרעה זו, ראתה באחריותה לתאר במדויק את משקל וחווית הטראומה;[29] מתוך רצון לאפשר לשחקנים שסבלו בעברם מטראומה להבין שהם לא לבדם.[30]תסריטאי המשחק רצו לפרק את תפיסת האלימות אצל ג'ואל ואלי: בעוד ג'ואל נשאר אדיש ומעשי, אלי הורגת על מנת לשמור על "תרבות הכבוד" ועל האגו שלה.[28] במהלך כתיבת העלייה, ציינו חלק מחברי צוות הפיתוח כי לתחושתם האובססיה של אלי לאבי מזכירה התמכרות לסמים, וכי דינה עזבה לאחר שחשה שאובססיה זו לא תיגמר לעולם.[31] את כתיבת הסצנה הסוגרת של המשחק, בה אלי משאירה מאחוריה את הגיטרה שג'ואל נתן לה, גרוס החשיבה כייצוג מעברה של אלי ממותו אל פרק חדש. דרוקמן ציין כי הסצנה מייצגת את התגברותה של אלי על האגו שלה, אך בד בבד העדיף את להותיר את משמעות הסצנה לפרשנותו האישית של השחקן.[28]
במהלך המשחק "The Last of Us", הבינה המלאכותית (AI) של אלי דרשה שיפוץ משמעותי של מנוע המשחק.[32] צוות הפיתוח השאיר אותה בקרבתו של ג'ואל, על מנת למנוע מהשחקנים להתייחס אליה כנטל.[33] מתכנת ה-AI, מקס דיקהוף, הצהיר שעל מנת להבטיח שדמותה של אלי תקבל החלטות מציאותיות במהלך המשחק, הוא התייחס ל"מה שהיא עוברת" ו"מה יהיו יחסיה עם ג'ואל והאויבים".[33] במהלך מקטע החורף של המשחק, השחקנים זכו לקבל לראשונה את השליטה באלי. המפתחים דאגו שהשינוי הזה, כמו גם המידע על חסינותה של אלי למגפה, יישמרו בסוד טרם הפצת המשחק במטרה להפתיע את השחקנים.[6]
במהלך המשחקים, מתוארת אלי כ"בוגרת מעבר לשנותיה" כתוצאה מסביבתה ונסיבות חייה;[34] היא מאופיינת כחזקה, שנונה ו"קצת מחוספסת".[34] הטראומה הנפשית ממנה היא סובלת באה לידי ביטוי לאחר מפגשה עם דייוויד.[35][36] לאחר שאיבדה אנשים רבים בחייה, אלי סובלת מאוטופוביה קשה ומאשמת השורדים.[37] הפרעות אלו הביאו להפיכתה לאדם קשוח מאוד; היא משתמשת באלימות ללא היסוס[38][39][40] ולעיתים קרובות אף בשפה גסה.[41] בנוסף לאלו, אלי גם מרגישה חסרת ערך ומאמינה שחייה הם נטל וכי מותה יועיל לאחרים.[42] למרות יכולתה להפגין יוזמה, אלי אינה מיומנת בהישרדות כמו ג'ואל, בהיותה אימפולסיבית ונאיבית.[23][43][44] אף על פי כן, אלי מפגינה חוסן פיזי רב, כוח רגשי, כוח התמדה וחוסר פחד מוחלט; המתבטא ביכולתה לטפל גם בעצמה וגם בג'ואל בעודו פצוע קשה.[45][46] מבחינה מינית, אלי היא לסבית.[47]
אמה של אלי, אנה, נאלצה לוותר על אלי זמן קצר לאחר שנולדה, והיא גודלה בתחילה על ידי חברתה של אנה, מרלין. זמן קצר לאחר שנלקחה תחת חסותה של מרלין, נכנסה אלי לפנימייה צבאית באזור ההסגר של בוסטון, שם היא מתיידדת עם ריילי אייבל, נערה בת גילה שמגנה עליה מפני בריונים.[48] במהלך אירועי "Left Behind", שמתרחש שלושה שבועות לפני "The Last of Us", ריילי שבה לאחר היעדרות ארוכה ומספרת לאלי שהיא הצטרפה ל"גחליליות", קבוצת מיליציה מהפכנית. עם זאת, ריילי נוטשת את נאמנותה ל"גחליליות" כשאלי מתחננת בפניה שתישאר, והשתיים מתנשקות. לאחר שהן ננשכות על ידי נגוע, השתיים שוקלות להתאבד, אך במקום זאת בוחרות לבלות יחד את שעותיהן האחרונות.[49] עם זאת, אלי שורדת ומגלה שהיא חסינה מפני המגפה.[50]
באירועי "The Last of Us", מטילה מרלין הפצועה על ג'ואל ללוות את אלי מבוסטון לנקודת מפגש בקולורדו על מנת לסייע ל"גחליליות" לפתח נוגדן למגפה באמצעות דמה. בתחילה, אלי מוטרדת מניכורו של ג'ואל, אך עד מהרה השניים נקשרים. לאחר שנודע לה שהוא מתכוון לעזוב אותה אצל אחיו הצעיר, טומי, ולחזור לבוסטון, היא בורחת. לאחר שג'ואל רודף אחריה, היא מתעמתת איתו, מתעקשת שלא ינטוש אותה, והם ממשיכים במסעם. לאחר שהיא מותקפת וכמעט נרצחת על ידי כת קניבלים, מה שמאלץ אותה לרצוח את מנהיגם, דייוויד, עם מצ'טה; אלי מתחילה להפגין סימני טראומה ולהסתגר. לאחר שמצאו את הריסותיו של בסיס "הגחליליות" בקולורדו, ג'ואל ואלי סוף סוף מגיעים לבית חולים בסולט לייק סיטי, שם ג'ואל מגלה שמדעני "הגחליליות" לא יוכלו להפיק נוגדן מבלי להרוג את אלי לצורך כריתת האזור במוחה שנגוע בקורדיספס, הוא הורג את מרלין ו"הגחליליות" ונושא את אלי מחוסרת ההכרה למקום מבטחים. מאוחר יותר, משקר ג'ואל לאלי ש"הגחליליות" כבר מצאו עשרות אנשים חסינים אחרים והפסיקו לחפש תרופה.[40][50]
באירועי "The Last of Us Part II", מתרחשים כחמש שנים לאחר אירועי המשחק הקודם; במהלכם אלי וג'ואל התיישבו בקהילתו של טומי בג'קסון.[51] עלילת המשחק נפתחת כאשר ג'ואל מעניק לאלי גיטרה ומקיים את הבטחתו ללמד אותה לנגן. בשלב מסוים, חוזרת אלי לבית החולים של "הגחליליות", שם היא מגלה את האמת. בכעסה על ג'ואל, היא מאשימה אותו שחייה היו חשובים לו יותר מהפקת הנוגדן למגפה; והיחסים בין השניים נהיים מתוחים. בסופו של דבר, מבטיחה אלי לג'ואל שהיא תנסה לסלוח לו, אך ביום המחרת היא עדה לרציחתו בידי אבי, חיילת מיליציה ובתו של מנתח מ"הגחליליות" שג'ואל הרג בזמן שהציל את אלי. יחד עם בת-זוגה, דינה, טומי ובן-זוגה לשעבר של דינה, ג'סי, אלי נוסעת לבסיס המיליציה בסיאטל על מנת לנקום את מותו. בדרך, אלי חושפת את חסינותה לדינה, ודינה מגלה שהיא בהיריון מג'סי. לאחר שאלי הורגת אחדים מחברי הקבוצה של אבי, אבי הורגת את ג'סי, משתקת את טומי וגוברת על אלי ודינה ולאחר מכן מזהירה אותן להתרחק מסיאטל. פרק זמן לאחר מכן, אלי ודינה מתגוררות בחווה ליד ג'קסון ומגדלות את תינוקה של דינה, ג'יי. ג'יי., אך אלי, שסובלת מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, מחליטה לעקוב אחר אבי לסנטה ברברה חרף הפצרותיה של דינה, שם היא משחררת את אבי המשועבדת מקבוצת שודדים; אך לאחר שנזכרת במותו של ג'ואל, מכריחה אותה להילחם. במהלך המאבק, אבי כורתת שתיים מאצבעותיה של אלי בנשיכה, אך אלי גוברת עליה ומתחילה להטביע אותה; בסופו של דבר, אלי מרפה מאבי לאחר שחוותה זיכרון מאושר יותר של ג'ואל; ושבה לבית החווה, אך מוצאת אותו ריק. לאחר שהיא מתקשה לנגן בגיטרה של ג'ואל באצבעותיה החסרות, אלי נזכרת בהבטחתה לסלוח לג'ואל, מותירה את הגיטרה מאחוריה ועוזבת אל האופק.[51]
עם הפצת המשחק, זכתה דמותה של אלי לביקורות חיוביות. ג'ייסון קילינגסוורת' מ-"Edge" שיבח את מורכבות דמותה של אלי ושיבח את "Naughty Dog" על כך שלא הפכו אותה ל"נערה כנועה... בתחילת גיל ההתבגרות שג'ואל חייב לשמרטף עליה".[52] אשלי ריד ואנדי הארטאפ מהאתר "GamesRadar" ציינו כי אלי היא אחת מ"הדמויות הנשיות מעוררות-ההשראה ביותר במשחקים", וכתבו שהיא "אחת הדמויות המודרניות והריאליסטיות ביותר שעוצבו אי פעם".[53] באתר זה אף דורגה דמותה של אלי בין הדמויות הטובות ביותר במשחקי הווידאו, וצוין כי האומץ שלה עולה על זה של רוב הדמויות הגבריות במשחקים.[54] בנוסף, מבקרים אף ציינו לשבח את פיתוח דמותה של אלי כדמות עגולה ומורכבת שמפגינה את כוחה במקביל לפגיעותה, ובד בבד חותרת תחת ארכיטיפ "העלמה במצוקה".[55][56] מנגד, חשו מספר מבקרים כי המשחק מתמקד יותר מדי בג'ואל ומותיר את אלי בתפקיד משני בלבד לעומתו.[57][58]
מאפיין נוסף בדמותה של אלי שזכה לשבחי המבקרים, היה מערכת היחסים בינה לג'ואל – אותה החשיבו לגולת הכותרת של המשחק; בין היתר צוין כי מערכת יחסים זו נכתבה בצורה ריאליסטית, נוקבת ואמיתית, שנבנתה בעקבות הפרטים הקטנים והאופציונליים לאורך המשחק.[59][60][61][62][63] קייל היליארד מהאתר "Game Informer" השווה את מערכת יחסיהם של ג'ואל ואלי למערכת יחסיהם של הנסיך ואליקה מ"הנסיך הפרסי" (2008), ושיבח את "הקרשנדו הרגשי" שמעבירים דמויותיהם של ג'ואל ואלי את השחקן.[64] במגזין הרשמי של פלייסטיישן, דורגו דמויותיהם של ג'ואל ואלי כדמויות הטובות ביותר במשחק פלייסטיישן 3.[65]
לאחר הפצת החבילה "Left Behind", זכתה מערכת יחסיהן של אלי וריילי זכתה לשבחים נוספים מצד המבקרים. טום מקשיה מ-"GameSpot" ציין כי יחסה של אלי לריילי זיכו אותה בהערכתו מחדש.[45] מה"דיילי טלגרף" זכו האינטראקציות בין הדמויות לשבח,[66] וסטייסי הרמן מ-"יורוגיימר" חשה כי יחסיהן של אלי וריילי משפרת את הבנת מערכת היחסים בין ג'ואל ואלי.[67] בנוסף, תוארה סצנת הנשיקה של אלי וריילי כ"רגע של פריצת-הדרך במשחקי וידאו".[68] קזה מקדונלד מ-"IGN" כתבה כי הנשיקה הייתה "כל כך יפה וטבעית ומשעשעת ש[היא] נותרה מוכת-תמהון".[69] מנגד, הטיל לוק קרמלי מ-IGN ספק במניעיה של "Naughty Dog" מאחורי סצנת הנשיקה, אך אף על כן שיבח את הטיפול בנושא מיניותה של אלי ואת העדינות בה נקט צוות הפיתוח בהתעסקות בנושא זה.[70]
על גילום דמותה של אלי במשחק ההמשך "The Last of Us Part II", זכתה ג'ונסון לשבחים רבים;[71][72] בין היתר בשל יכולתה לשוב לגלם שוב את הדמות בצורה כה ריאליסטית, מורכבת, ובעלת כעס ופגיעות כה גולמיים לאחר שנים רבות.[73][62] עוד צוין כי בגילום דמותה לומדת הסבל של אלי, ג'ונסון ראויה ל"לא פחות מפרסים",[74] לאחר שהוסיפה ניואנסים לכל אלמנט באישיותה של אלי.[61] אליז פאוויס מ"וושינגטון פוסט" שיבחה את סצנת יציאתה של אלי מהארון בפני ג'ואל, והשוותה אותה ליציאתה שלה מהארון ולקושי לגשת לנושא מול אביה.[75] רפאל מוטמאיור מ-"Observer" ציין כי דמותה של אלי השתפרה על ידי הקבלתה והנגדתה לדמותה של אבי.[76] מנגד, נמתחה ביקורת על כך שדמותה של אלי נשענת במידה רבה מדי על טיב יחסיה עם ג'ואל,[77] ועל חוסר יכולתה של אלי ללמוד מטעויותיה.[78][79]
דמותה של אלי זכתה בפרסי סוף השנה עבור הופעתה ב"The Last of Us" והחבילה "Left Behind", כולל זכייה בקטגוריית "הדמות החדשה הטובה ביותר"[80] ו"הדמות השווה ביותר" בטקס פרסי המשחקים של SXSW;[81] והייתה מועמדת לפרס "הדמות הטובה ביותר".[82] ביצועיה של אשלי ג'ונסון זכו גם הם בפרסים: בפרס הפרפורמר בטקס פרסי משחקי הווידאו ה-10 וה-11 של האקדמיה הבריטית,[83][84] בקטגוריית "הופעתה של הדמות הטובה ביותר" בטקס האקדמיה לאמנויות ולמדעים אינטראקטיבים ה-17;[85] "המדבבת הטובה ביותר" בטקס Spike VGX 2013,[86] ו"הביצועים הטובים ביותר" מהדיילי טלגרף.[87] על תפקידה ב-"The Last of Us Part II", זכתה ג'ונסון בקטגוריית "הביצועים המצטיינים ביותר של שחקן ראשי במשחק דרמה" בטקס פרסי האקדמיה הלאומית למבקרי שוק משחקי הווידאו (NAVGTR).[88] ג'ונסון הייתה גם מועמדת בקטגוריית "ההופעה הטובה ביותר" בטקס פרסי המשחקים 2020 ומ-"IGN",[89][90] ו"פרפורמרית בתפקיד ראשי" בטקס פרסי האקדמיה הבריטית ה-17;[91] אך הפסידה את כל שלושת הפרסים ללורה ביילי, שגילמה את דמותה של אבי.[89][90][92] בנוסף, דמותה של אלי הייתה מועמדת בקטגוריית "ההישג היוצא מן הכלל באפיון דמות" בטקס האקדמיה לאמנויות ומדעים אינטראקטיביים ה-24.[93]
^Hanson, Ben (February 20, 2012). "Capturing Joel And Ellie For The Last Of Us". Game Informer. GameStop. Archived from the original on March 28, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^Naughty Dog and Area 5 (2013). Grounded: Making The Last of Us. Sony Computer Entertainment. Event occurs at 11:06. Archived from the original on July 8, 2020. Retrieved January 25, 2023. To sort of be such a strong female character that is completely normal-looking—regular t-shirt and jeans—and she's fourteen, and she's still a total bad-ass: it's really exciting to be a part of that."
^Miller, Greg; Druckmann, Neil; Johnson, Ashley; Baker, Troy (June 25, 2020). "Last of Us 2 Spoilercast". Gamescast (Podcast). Kinda Funny. Event occurs at 1:10:55. Retrieved January 25, 2023.
^Moriarty, Colin (February 13, 2012). "Naughty Dog Talks Combat in The Last of Us". IGN. Ziff Davis. Archived from the original on February 18, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^Amini, Tina (July 2, 2013). "The Moral Ambiguities In The Last Of Us". Kotaku. Gawker Media. Archived from the original on May 15, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^Mc Shea, Tom (June 5, 2013). "The Last of Us Review". GameSpot. CBS Interactive. Archived from the original on February 28, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^Mc Shea, Tom (February 13, 2014). "The Last of Us: Left Behind Review". GameSpot. CBS Interactive. Archived from the original on February 24, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^Bradford, Matt (July 16, 2013). "The 12 biggest nitpicks of The Last of Us". GamesRadar. Future plc. Archived from the original on June 18, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^ 12MacDonald, Keza (February 17, 2014). "The Last of Us: Left Behind – review". The Guardian. Archived from the original on September 24, 2016. Retrieved January 25, 2023.
^Druckmann, Neil, Hicks, Faith Erin (w), Hicks, Faith Erin (a), Rosenberg, Rachelle (col), Robins, Clem (let), Edidin, Rachel, Wright, Brendan (ed). The Last of Us: American Dreams #1: 10 (April 3, 2013), Dark Horse Comics
^Naughty Dog (February 14, 2014). The Last of Us: Left Behind (PlayStation 3) (1.0 ed.). Sony Computer Entertainment.
^ 12Naughty Dog (June 14, 2013). The Last of Us (PlayStation 3) (1.0 ed.). Sony Computer Entertainment.
^ 12Naughty Dog (June 19, 2020). The Last of Us Part II (PlayStation 4) (1.0 ed.). Sony Computer Entertainment.
^Killingsworth, Jason (June 25, 2013). "Sexism sells? The Last Of Us begs to differ". Edge. Future plc. Archived from the original on June 28, 2013. Retrieved January 25, 2023.
^"Best game characters of the generation". GamesRadar. Future plc. October 11, 2013. Archived from the original on April 21, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^Helgeson, Matt (June 5, 2013). "Naughty Dog's Grim Masterpiece". Game Informer. GameStop. Archived from the original on March 15, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^ 12Moriarty, Colin (June 5, 2013). "The Last of Us Review". IGN. Ziff Davis. Archived from the original on February 26, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^ 12Welsh, Oli (July 31, 2014). "The Last of Us review". Eurogamer. Gamer Network. Archived from the original on March 16, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^Wallace, Kimberley (December 28, 2013). "The Best Gaming Duos Of 2013". Game Informer. Archived from the original on September 10, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^Harman, Stace (February 14, 2014). "The Last of Us: Left Behind review". Eurogamer. Gamer Network. Archived from the original on February 21, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^Hamilton, Kirk (February 17, 2014). "Video Gaming's Latest Breakthrough Moment". Kotaku. Gawker Media. Archived from the original on March 13, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^Barker, Sammy (June 19, 2020). "The Last of Us: Part II Review". Push Square. Gamer Network. Archived from the original on June 12, 2020. Retrieved January 25, 2023.
^Carter, Chris (June 18, 2020). "The Last of Us Part II". Destructoid. Enthusiast Gaming. Archived from the original on July 7, 2020. Retrieved January 25, 2023.
^Kollar, Philip (June 5, 2013). "The Last of Us review: dead inside". Polygon. Vox Media. Archived from the original on March 13, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^Karmali, Luke (March 13, 2014). "BAFTA Games Awards 2014 Winners Announced". IGN. Ziff Davis. Archived from the original on January 5, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^"Game Title: The Last of Us". Academy of Interactive Arts & Sciences. February 7, 2014. Archived from the original on May 1, 2015. Retrieved January 25, 2023.
^Kirakosyan, Georgy (February 23, 2021). "Ghost of Tsushima стала игрой года по версии NAVGTR Awards" [Ghost of Tsushima named NAVGTR Awards Game of the Year]. Igromania (in Russian). Igromedia. Archived from the original on February 23, 2021. Retrieved January 25, 2023.
^ 12Stedman, Alex (December 10, 2020). "The Game Awards 2020: Complete Winners List". Variety. Penske Media Corporation. Archived from the original on December 11, 2020. Retrieved January 25, 2023.
^ 12"The Best Performance in Games of 2020". IGN. Ziff Davis. December 22, 2020. Archived from the original on December 15, 2020. Retrieved January 25, 2023.