אלייז'ה בורק

אלייז'ה בורק
Elijah Burke
אלייז'ה בורק, 2009
אלייז'ה בורק, 2009
לידה 24 במאי 1978 (בן 46)
ג'קסונוויל, פלורידה, ארצות הברית
שם במה דיאנג'לו דינרו
הפופ
אלייז'ה בורק
ג'נרל פופ
כינוי הפופ
משקל 104 ק"ג
גובה 1.85 מטר
לאום אמריקאי
קריירה מקצוענית 2003–2020 (כ־17 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמנים Ohio Valley Wrestling

אלייז'ה סמואל בורקאנגלית: Elijah Samuel Burke; נולד ב-24 במאי 1978) הידוע יותר בשמות הבמה שלו, דיאנג'לו דינרו, הפופ ואלייז'ה בורק הוא מתאבק אמריקאי. בורק החל את קריירת ההיאבקות שלו בשנת 2004 בארגון ה-WWE, כשתחילה הוא התאבק בארגון הפיתוח Ohio Valley Wrestling‏ (OVW) ולאחר מכן זומן לרוסטר הראשי, שם שהה בין שנת 2006 לשנת 2008. לעיתים הוא שימש כפרשן, אף על פי שהוא שימש כמתאבק בקבוצת The New Breed.

בין השנים 2009 ל-2013 ושוב בין השנים 2015 ל-2017, בורק התאבק עבור הארגון Total Nonstop Action Wrestling‏ (TNA; לאחר מכן, שונה שם הארגון ל-Impact Wrestling), כשבתקופה הראשונה שלו הוא שימש כמתאבק, בניגוד לתקופה השנייה, שבה הפך לפרשן. בשנת 2013, בורק חזר ל-OVW ואף הפך לאלוף הטריפל קראון, כשהשלים זכייה בכל האליפויות האפשריות בארגון (אליפות משקל כבד, אליפות הטלוויזיה ואליפות הזוגות הדרומית). יתרה מזאת, בורק נבחר למתאבק המשתפר של שנת 2010 מטעם מגזין ההיאבקות PWI.

לפני שהחל בקריירת ההיאבקות, בורק היה קצין בפלורידה בנוסף להיותו מתאגרף, רקע שהשפיע על סגנון הזירה שלו מאוחר יותר, כשהפך למתאבק. בנוסף, לבורק יש תואר בצדק פלילי.

אכיפת חוק וקריירת האיגרוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורק הוא קצין לשעבר במדינת פלורידה, שהפך לאחר מכן למתאגרף בעל מאזן של 103 ניצחונות (102 נוקאאוטים) והפסד אחד בקריירה. לפי הפרופיל שלו באתר הרשמי של ה-WWE, ההפסד היחיד שספג היה כתוצאה מפסילה לאחר שהוא השתמש בנוקאאוט על יריבו ולאחר מכן סירב לסגת לפינה.[1]

קריירת היאבקות מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ohio Valley Wrestling‏ (2004–2006)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחתם בארגון ה-WWE בשנת 2004, הוא נשלח לארגון הפיתוח Ohio Valley Wrestling‏ (OVW). בארגון זה, הוא זכה באליפות העולם במשקל כבד ב-8 בדצמבר 2004, כשניצח את צ'אד טולאנד. ב-14 באפריל, הוא איבד את התואר למאט מורגן. הוא נאלץ להישאר תקופה ממושכת מהרגיל משום שדחה הצעה להצטרף לקבוצת הספיריט סקוואד, עד שערך את הבכורה שלו בתוכנית סמאקדאון ביחד עם סילבסטר טרקאי.

The New Breed‏ (2006–2007)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בורק (ימין) עם סילבסטר טרקאי באירוע December to Dismember,‏ 2006

בורק זומן לרוסטר הראשי כחלק מהתוכנית סמאקדאון ב-28 ביולי 2006 תחת הגימיק של מלווה לוחם ה-MMA לזירה של סילבסטר טרקאי, שהוגדר כלוחם. בקרב הראשון שלו הוא ניצח את סקוט רייט, ולאחר מכן שבר את רצף הניצחונות בן ארבעת החודשים של ויטו.

ב-7 בנובמבר 2006, בורק וטרקאי ערכו את הבכורה שלהם במותג ECW. שבוע לאחר מכן, בורק החליף את טאז, שעבר ניתוח בברך, כפרשן לצד השדרן, ג'ואי סטיילס. ב-28 בנובמבר, בורק ביצע את חזרתו לזירה, כשהוא וטרקאי הפסידו להארדיז. באירוע השלם וצפה של המותג, December to Dismember, שנערך ב-3 בדצמבר, השניים גברו על ה-Full Blooded Italians (ליטל גווידו וטוני מאמאלוק). הצמד נודע לאחר מכן בשם "Knock-Out/Tap-Out Connection", בעקבות קריירת האיגרוף של בורק והרקע של טרקאי ב-MMA. לעומת זאת, טרקאי שוחרר מהחוזה שלו בארגון ב-18 בינואר 2007, ובורק נשאר לבדו ועשה את ההסבה המלאה לתחרות יחידנית.

לאחר מכן, תוך כדי שבורק התאבק בקרבות יחידים, יושב ראש הארגון, וינס מקמהן, זלזל במתאבקים המקוריים של ECW, כשקרא לבורק לזירה ואף כינה אותו "העתיד של ECW". בורק הותקף על ידי טומי דרימר, רוב ואן דאם, סאבו והסאנדמן. ארבעת המתאבקים האלו הקימו קבוצה בשם "המקוריים של ECW". מנגד, בורק הקים את קבוצת "The New Breed" (בעברית: "המין החדש") אשר כללה את מאט סטרייקר, מרקוס קור ואן וקווין ת'ורן ושמה לעצמה למטרה להתנגד לקבוצת המקוריים. לעומת זאת, ברסלמניה 23, קבוצתו של בורק הפסידה לקבוצת המקוריים.

לאחר מספר שבועות שהוא ניסה לגייס את המתאבק CM פאנק לשורות הקבוצה, הוא לבסוף צלח במשימתו ב-10 באפריל. עם זאת, פאנק בגד בקבוצה שבועיים לאחר מכן, כשתקף את בורק לאחר קרב. ב-1 במאי, ת'ורן עזב את הקבוצה לאחר היעדר ההתערבות מצד חבריו בקרב נגד CM פאנק. באותו הערב, סטרייקר ומרקוס קור ואן הפסידו לאחים מייג'ור. לאחר מתיחות בין חברי הקבוצה, הם נקלעו לפיוד נגד קבוצת המקוריים של ECW,‏ CM פאנק והאחים מייג'ור, כל זאת בו זמנית. באירוע יום הדין, בורק נוצח בקרב יחידים על ידי CM פאנק. שבועיים לאחר מכן באירוע One Night Stand, בורק, סטרייקר ומרקוס קור ואן נחלו הפסד לטומי דרימר, הסאנדמן ו-CM פאנק בקרב שולחנות, שלמעשה פירק את קבוצת "המין החדש".

חזרה לתחרות יחידנית והפיטורים (2007–2008)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 ביוני 2007, בורק הפסיד לכריס בנואה (בקרב שהיה האחרון של בנואה לפני מותו) בקרב אשר קבע מי יתמודד מול CM פאנק או מרקוס קור ואן על אליפות העולם של ECW הפנויה באירוע Vengeance: Night of Champions. בורק הפסיד לפאנק בקרב 2 מתוך 3 הכרעות אשר קבע את הטוען לכתר לאליפות העולם של ECW של ג'וני נייטרו. ב-10 ביולי, בורק ניצח את באלס מהוני וכתוצאה מכך חזר לתמונת האליפות. בורק הוכתר כטוען לכתר לאליפות ECW ובעקבות זאת הוא התמודד מול CM פאנק באירוע בלתי נסלח, אך הוא כשל בניסיונו לזכות בתואר זה לאחר שהפסיד לפאנק. יומיים לאחר מכן בתוכנית השבועית של ECW, מרדף הדחות נקבע על ידי הג'נרל מנג'ר, ארמנדו אסטרדה, שבו המנצח בסוף המרדף יזכה להתחרות נגד פאנק על האליפות הראשית באירוע ללא רחמים. אסטרדה נקב בשמותיהם של בורק, קווין ת'ורן, טומי דרימר וסטיבי ריצ'רדס כמתמודדים בקרב הדחות מרובע. בקרב זה, בורק ניצח והסיר את שמו של ריצ'רדס מתמונת האליפות. שבוע לאחר מכן, ת'ורן הודח במסגרת הקרב המשולש, אך בקרב האחרון אשר קבע את הטוען לכתר, בורק הפסיד לדרימר.

לקראת סוף שנת 2007, בורק ניהל פיוד קצר נגד אלוף העולם במשקל כבד באותה תקופה, בטיסטה, לאחר שבטיסטה הצהיר שהקרב המתוכנן שלו נגד בורק הוא הדבר האחרון שמפריע לו. זלזול זה מצידו הוביל לקיום שני קרבות בין השניים, כשבשניהם בורק הפסיד. ב-20 בנובמבר בתוכנית ECW, בורק היה בשותפות עם שלטון בנג'מין, שהוצג ב-ECW לאחר שהועבר מהמותג Raw. בורק נעדר מהופעות על המרקע במשך מספר חודשים, אך הופיע בקרב הרויאל ראמבל של שנת 2008, כשנכנס כמספר ה-28 והודח על ידי טריפל H. בורק לקח חלק בקרב הבאטל רויאל בן 24 המשתתפים במסגרת האירוע רסלמניה 24, כשקרב זה קבע את הטוען לכתר לאליפות ECW, שבה החזיק צ'אבו גאררו, לקרב אליפות מאוחר יותר באותו האירוע. בורק הודח במהרה מהקרב על ידי המנצח בקרב, קיין.

בורק שב בחזרה לפעילות במסגרת קרב זוגות בתוכנית סמאקדאון לצד שלטון בנג'מין, כשביחד הם הפסידו לקופי קינגסטון ואלוף ארצות הברית באותה תקופה, מאט הארדי. שבוע לאחר מכן, בורק הפסיד להארדי בקרב יחידים, שלאחר מכן התברר כקרב הטלוויזיוני האחרון של בורק בארגון. לאחר מכן, בורק ניסה למתג את עצמו מחדש בדמות ה"בלאק פופ", כשרשם ניצחונות על סטיבי ריצ'רדס, קונג פו נאקי וג'יימי נובל בקרבות חושך (קרבות שלא שודרו בטלוויזיה). ב-10 בנובמבר 2008, בורק שוחרר מהחוזה שלו.[2]

ארגונים עצמאיים (2008–2010, 2012–2015)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בדצמבר 2008, בורק השתתף באירוע LockOut של ארגון ההיאבקות הפוארטו ריקני World Wrestling Council‏ (WWC) בקרב הארדקור משולש נגד סטיב קורינו וסאבו. חודש לאחר מכן, הוא הופיע באירוע אופוריה כשחבר לארמנדו אלחנדרו אסטרדה וביחד הם כשלו בניסיונם לזכות באליפות הזוגות של הארגון לאחר שהפסידו למתאבקים "רעם" ו"ברק". בשנת 2012, הוא שב לארגון WWC, כשגבר על ריקי בנדרס. ב-4 באפריל 2013, הוא הפסיד לג'ון מוריסון בקרב יחידים כחלק מאירוע של הארגון Pro Wrestling Syndicate. בורק חזר לפוארטו ריקו, אך הפעם לארגון היאבקות אחר בשם International Wrestling Association‏ (IWA) בקרב שבו ניצח את גילברט.

Total Nonstop Action Wrestling‏ (2009–2013)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיאנג'לו דינרו באירוע של TNA,‏ 2010

ב-27 במאי 2009, בורק ניצח את שון ספירס בקרב חושך במהלך הקלטות התוכנית השבועית !TNA Impact. ב-29 ביולי, מגזין ההיאבקות Wrestling Observer Newsletter דיווח שבורק חתם על חוזה בארגון TNA.[3] ב-6 באוגוסט, החלו להופיע קטעי וידאו שהודיעו על הגעתו של בורק באירוע הארד ג'סטיס תחת שם במה חדש, דיאנג'לו דינרו. באירוע זה, שנערך ב-16 באוגוסט, הוא הופיע לראשונה בארגון כדמות הרעה בקרב כלוב אסיילום, שבסופו דניאלס ניצח. ארבעה ימים לאחר מכן, הוא ערך את קרב הבכורה שלו בתוכנית השבועית של !Impact כאשר הוא ניצח את קונסקוונסס קריד. לאחר מכן, הוא הותקף על ידי סואיסייד עקב הפרעתו של דינרו במהלך הקרב שהתקיים בהארד ג'סטיס, שגרמה להפסדו של סואיסייד. ב-17 בספטמבר, דינרו ניצח את אותו סואיסייד. באירוע נו סרנדר, דינרו ניצח את סואיסייד פעם נוספת, הפעם בקרב ספירות בכל מקום. שבוע לאחר מכן, דינרו נחל הפסד ראשון לסואיסייד כאשר הקרב היה קרב רחוב, מה שלמעשה סיים את הפיוד הקצר ביניהם. ב-12 בנובמבר, הוא חבר לשורות מאט מורגן והרננדז נגד Team 3D וריינו. צעד זה הפך את דמותו לדמות טובה. שלושה ימים לאחר מכן, דיקסי קרטר הודיעה בחשבון הטוויטר שלה שבורק חתם על הארכת חוזה בארגון.[4]

באירוע טרנינג פוינט, דינרו, מורגן והרננדז הפסידו ל-Team 3D וריינו. בתוכנית !Impact שבאה לאחר מכן, קבוצתו של דינרו הפסידה בקרב החוזר, כאשר ג'סי ניל הצטרף ל-Team 3D וריינו כאחד מהרעים. ב-3 בדצמבר, סואיסייד נענה בחיוב להצעתו של דינרו לשלום ביניהם וכתוצאה מכך הצטרף אליו, מורגן והרננדז בלחימה שלהם נגד ריינו, Team 3D וריינו. באירוע פיינל רזולושן, דינרו ושלושת חבריו הצליחו לנצח את האחרונים בקרב הדחות ארבעה נגד ארבעה.

ב-4 בינואר 2010, במסגרת פרק בן שלוש שעות של התוכנית !Impact בשידור חי, דינרו גבר על דזמונד וולף. שבועיים לאחר מכן באירוע ג'נסיס, לעומת זאת, וולף נקם את הפסדו וגבר על דינרו בקרב החוזר. ב-4 בפברואר, דינרו השיג ניצחון על אלוף העולם במשקל כבד של TNA,‏ AJ סטיילס בקרב שאינו היה על תוארו של סטיילס. באירוע אגיינסט אול אודס, דינרו ניצח בקרבות יחידים את דזמונד וולף, מאט מורגן ומר אנדרסון, למרות תקיפתם של סקוט הול ושון וולטמן, כדי לזכות בטורניר Card Stud ‏8, שהקנה לו את ההזדמנות להתמודד מול סטיילס על אליפות העולם באירוע לוקדאון. באירוע זה, שנערך ב-18 באפריל, דינרו לא צלח במשימתו והפסיד לסטיילס. במהלך הקרב, בורק ספג פציעה בכתפו, שהשביתה אותו לחודשיים. כדי לכסות על הפציעה, העלילה הסבירה את היעדרותו של דינרו כאחת שנגרמה על ידי התקיפה של מר אנדרסון עליו ב-3 במאי בתוכנית השבועית.

דינרו שב לפעילות ב-1 ביולי ומיד איתגר את קורט אנגל, שדורג במקום השמיני מבין עשרה על ידי הוועדה לאליפות TNA. השניים התחרו ביניהם באירוע ויקטורי רוד, שנערך עשרה ימים לאחר מכן, בקרב שבו דינרו הפסיד לאנגל. לאחר מכן, דינרו פתח בפיוד נגד מר אנדרסון, שלאחרונה הפך לדמות הטובה ורצה להוכיח שהוא לא אותו אדם שתקף אותו חודשיים קודם לכן על ידי כך שהוא נחלץ לעזרתו של מאט מורגן. ב-19 באוגוסט, אליפות העולם במשקל כבד של TNA התפנתה ודינרו הוכנס לטורניר בן שמונה משתתפים אשר קבע את האלוף החדש. בסיבוב הראשון הוא ניצח את מורגן. בחצי הגמר אשר התקיים באירוע נו סרנדר, הוא פגש את מר אנדרסון, בקרב שבו דינרו הפסיד ועקב כך הודח מהטורניר.

ב-16 בספטמבר, דינרו נראה שהוא עשה את מעברו בחזרה לדמות הרעה, שהצטוות לשורות קווין נאש וסטינג בפיוד שלהם נגד האלק הוגאן, אריק בישוף וג'ף ג'ארט אשר נמשך חודשים וסבב סביב השליטה בארגון. דינרו הוכיח את תועלתו, כשהשיג מידע ממזכירתו של בישוף, מיס טסמאכר והציע אותו לשימושם של סטינג ונאש במזימתם. באירוע באונד פור גלורי, דינרו, סטינג ונאש התמודדו מול ג'ף ג'ארט וסמואה ג'ו בקרב האנדיקאפ 3 נגד 2, זאת לאחר שהאלק הוגאן, שהיה אמור להיות השותף של ג'ארט וג'ו, לא הוכשר להתאבק עקב פציעה בגב. בסוף הקרב, ג'ארט נטש את ג'ו, כשהשאיר אותו לבדו אל מול נאש שהצמיד אותו לניצחון. בסוף האירוע, התברר שסטינג ונאש צדקו מהתחלה על מה שאמרו בנושא הוגאן ובישוף, כשהם הפכו לדמויות הרעות ביחד עם ג'ארט, אביס וג'ף הארדי, בצעד שהפך מנגד את דינרו, סטינג ונאש לדמויות הטובות.

דיאנג'לו דינרו, אוקטובר 2010

בתוכנית השבועית העוקבת של !Impact, סטינג ונאש סירבו להצטרף לקבוצתם של הוגאן ובישוף, שנקראה בשם אימורטל, ובמקום זאת עזבו את TNA ואת דיקסי קרטר, בטענה שהם ניסו להזהיר אותה מהתחלה, אך היא לא הקשיבה להם. דינרו, מנגד, נשאר עתה לבדו, כשהפך למטרה של הברית בין הקבוצות אימורטל ו-Fortune, כשחברי קבוצת Fortune:‏ AJ סטיילס, דאגלס ויליאמס, קאזריאן, ג'יימס סטורם ורוברט רוד ניצחו אותו בקרב האנדיקאפ 5 נגד 1. שבוע לאחר מכן, דינרו קיבל הזדמנות להתחרות על אליפות הטלוויזיה של סטיילס בקרב רחוב, אך הוא נוצח בקרב זה לאחר עזרה מצידו של אביס. לאחר מכן, דינרו ניסה ליצור שותפות עם סמואה ג'ו כדי להילחם בקבוצות אימורטל ו-Fortune בניסיון שלבסוף כשל. באירוע טרנינג פוינט, דינרו נחל הפסד לאביס בקרב חוטבי עצים, כאשר חוטבי העצים בקרב בגדו בו, כולל אחיו, שנקנה על ידי אריק בישוף. חודש לאחר מכן באירוע פיינל רזולושן, דינרו הפסיד פעם נוספת לאביס, הפעם בקרב ארון קבורה. ב-27 בינואר, דינרו השלים את מעברו לדמות הרעה כאשר הוא העליב את הקהל המקומי והתוודה על כך שהוא מתעב את סמואה ג'ו. באירוע אגיינסט אול אודס, שנערך ב-13 בפברואר, דינרו נוצח על ידי ג'ו. לאחר הקרב, דינרו תקף אותו וגרם לו לדמם. בתוכנית השבועית העוקבת של !Impact, ג'ו נקם בדינרו כשביצע עליו את מהלך המאסל באסטר על שולחן. ב-10 במרץ, דינרו ניצח את ג'ו בקרב החוזר בין השניים, לאחר שהוא הכה אותו בעזרת שרשרת. הפיוד ביניהם הגיע לסופו באירוע לוקדאון, שנערך ב-17 באפריל, ובו ג'ו ניצח את דינרו בקרב כלוב.

בחודש יוני, דינרו עזר לבראדר דיבון בפיוד שלו נגד אמריקה המקסיקנית, אף על פי שדיבון סירב לקבל עזרה מתוך טענה שהוא השפיע לרעה על שני בניו, טרנס וטרל. מאוחר יותר באותו החודש, דינרו ודיבון השתתפו בסדרת באונד פור גלורי אשר קבעה את הטוען לכתר לאליפות העולם במשקל כבד של TNA. במהלך סדרה זו, דינרו עזר לדיבון בניצחון במסגרת קרב זוגות, אך דיבון לא השיב לו טובה בעזרה נגד התקפתו בידי סמואה ג'ו. באירוע הארדקור ג'סטיס, שנערך ב-7 באוגוסט, דינרו גבר על דיבון בסדרת באונד פור גלורי. בהתחלת הקרב, דינרו הציע לשכב על ריצפת הזירה כדי להעניק לדיבון את הניצחון, אך האחרון סירב לכך. דיבון שינה את גישתו כלפי דינרו, כשנחלץ לעזרתו נגד סמואה ג'ו ב-25 באוגוסט. לעומת זאת, ההתקפה בידי ג'ו הכריחה את דינרו לוותר על המשך השתתפותו בסדרת באונד פור גלורי כחלק מפציעה עלילתית. ב-8 בספטמבר, דינרו ודיבון ניצחו את הבריטיש אינוויז'ן (דאגלס ויליאמס ומגנוס) וכתוצאה מכך הפכו לטוענים לכתר לאליפות הזוגות של TNA. שלושה ימים לאחר מכן באירוע נו סרנדר, השניים כשלו בניסיונם לזכות בתואר זה לאחר שהפסידו לאנרקיה והרננדז מקבוצת אמריקה המקסיקנית. ב-1 בדצמבר, דינרו ודיבון ניצחו את אינק אינק (ג'סי ניל ושאנון מור) ואת אמריקה המקסיקנית כדי להפוך שוב לטוענים לכתר, כשהפעם אלופי הזוגות היו קרימסון ומאט מורגן. באירוע פיינל רזולושן, שנערך ב-11 בדצמבר, הצמד שוב לא הצליח לזכות בחגורות האליפות. בתוכנית Impact Wrestling שבאה לאחר מכן, דינרו ביחד עם בניו של דיבון, בגדו בדיבון. באירוע ג'נסיס, שנערך ב-8 בינואר 2012, טרנס וטרל בגדו בדינרו ועזרו לאביהם לנצח אותו.

דינרו שב ל-TNA ב-14 ביוני, כשהוא לקח חלק בסדרת באונד פור גלורי. הוא השתתף בקרב הפותח בסדרה שהיה קרב גאונטלט ובו הוא הודח על ידי ג'יימס סטורם. לאחר ניצחון אחד בלבד ושמונה הפסדים, דינרו ספג פציעה בכתפו וכתוצאה מכך הושבת מהמשך התחרות שהייתה בשלביה האחרונים. כדי לכסות על הפציעה, העלילה הסבירה את היעדרותו של דינרו כאחת שנגרמה בעקבות ההתקפה של קבוצת Aces & Eights עליו באירוע הארדקור ג'סטיס.

ב-8 בינואר 2013, בורק הודיע בחשבון הטוויטר שהחוזה שלו פג תוקף ב-1 בינואר, והוא לא יחדש אותו.[5]

החזרה ל-OVW‏ (2013–2015)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בספטמבר 2013, בורק ביצע את חזרתו לארגון OVW, כשרשם ניצחון על פלאש פלאנגן וזכה באליפות הטלוויזיה של OVW. הוא ניצח אותו פעם נוספת בקרב החוזר ביניהם שבוע לאחר מכן. הוא הגן בהצלחה על התואר פעמיים נוספות נגד ראול לאמוטה ורוקסטאר ספוד לפני שהפסיד את התואר לשילה ג'ונז ב-5 באוקטובר. ארבעה ימים לאחר מכן, בורק חבר לשורות אדי דיאמונד וביחד הם ניצחו את המראדורס (ג'ו קולמן ושילה ג'ונז), כשלאחר הקרב הוא איתגר את ג'ונז לקרב חוזר על אליפות הטלוויזיה. ב-16 באוקטובר, השניים התחרו אחד נגד השני במסגרת קרב כלוב, לעומת זאת, בורק כשל בניסיונו לזכות בתואר זה.

ב-16 בספטמבר 2015, בורק חזר לארגון לאחר כמעט שנתיים שלא התחרה בו, הפעם תחת שם הבמה ג'נרל פופ. באותה הפעם הוא הצטרף לפרייבט אנתוני בניצחונם על אדם ריבולבר ורוורנד סטיוארט מיילס בקרב אשר קבע את הטוענים לכתר לאליפות הזוגות הדרומית של OVW. ב-5 בדצמבר, פופ ואנתוני, שעתה הוכרו בשם "הבנד אוף בראדרז" ניצחו את קרקס משפחת ואן זאנדט (דאפר דן ואן זאנדט והרינגמאסטר) וכתוצאה מכך זכו באליפות הזוגות הדרומית. בעקבות זכייה בתואר זה, פופ הפך לאלוף הטריפל קראון ה-16 בתולדות OVW, כך שהשלים זכייה בכל האליפויות האפשריות בארגון. הם החזיקו בתואר זה כחודשיים, כשב-16 בנובמבר 2016, פופ חזר וזכה שוב בתואר זה, הפעם תחת שם הבמה אלייז'ה בורק ביחד עם ביג ג'ון.

החזרה ל-TNA‏ (2015–2017)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפופ (שמאל) בצוות השידור ביחד עם ג'וש מת'יוז, 2015

בורק שב ל-TNA ב-3 ביוני 2015 בתוכנית השבועית Impact Wrestling, כאשר הופיע כפרשן תחת שם הבמה הפופ לצד השדרן ג'וש מת'יוז. ב-4 באוקטובר, הוא השתתף בקרב גאונטלט באונד פור גולד בן 12 משתתפים, שבסופו טיירוס ניצח.

ב-15 במרץ 2016, פופ נחלץ לעזרת ג'וש מת'יוז מתקיפתו בידי לאשלי, אך לבסוף מצא את עצמו מותקף במקומו. שבוע לאחר מכן, פופ גרם ללאשלי לאבד את ההזדמנות להתחרות על אליפות העולם במשקל כבד של TNA, כשהוא התערב בקרב הגאונטלט שבו השתתף ואף נלחם מולו עד למתחם של מאחורי הקלעים. ב-5 באפריל בתוכנית Impact Wrestling, פופ נוצח על ידי לאשלי בקרב רחוב.

ב-16 באוגוסט 2017, דינרו הודיע על עזיבתו את ארגון TNA.[6]

חזרה לארגונים העצמאיים (2017–היום)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שעזב את TNA, הוא התאבק בעיקר עבור ארגון ההיאבקות מפלורידה, Fighting Evolution Wrestling‏ (FEW). הוא הופיע בישראל ב-16 באוקטובר 2018, כשניצח את אייל סמיילי בקרב כחלק מהמופע "Glory" של הארגון All Wrestling Organization‏ (AWO), שהתקיים בנתניה; מופע זה סבב סביב התחרות בין מתאבקי הארגון המקומי לבין מתאבקי הארגון הזר, FEW.[7]

בורק ערך את הבכורה שלו ב-23 בדצמבר 2019 בתוכנית השבועית NWA Power של ארגון ההיאבקות הוותיק, NWA, תחת שם הבמה של הפופ.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2011, דווח באתר הרשמי של בורק שהוא סיים תואר בהצטיינות בצדק פלילי.

אליפויות והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפופ בקדנציה השנייה שלו ב-TNA,‏ 2015
  • הישגים בארגון ההיאבקות Atomic Revolutionary Wrestling - ARW
    • אליפות ראפיד פייר של ARW (פעם אחת)
  • הישגים בארגון ההיאבקות Baltimore Championship Wrestling - BCW
    • אליפות במשקל כבד של BCW (פעם אחת)
  • הישגים בארגון ההיאבקות Combat Revolution Wrestling - CRW
    • אליפות הזוגות של CRW (פעם אחת) - עם ג'רמי פרופט
  • הישגים בארגון ההיאבקות Fighting Evolution Wrestling - FEW
    • אליפות צפון אמריקה במשקל כבד של FEW (פעם אחת)
    • האליפות הבינלאומית של FEW (פעם אחת)
    • אליפות הזוגות של FEW (פעם אחת) - עם JB קול
  • הישגים בארגון ההיאבקות Ohio Valley Wrestling - OVW
    • אליפות במשקל כבד של OVW (פעם אחת)
    • אליפות הטלוויזיה של OVW (פעם אחת)
    • אליפות הזוגות הדרומית של OVW (פעמיים) - עם פרייבט אנתוני (1) וביג ג'ון (1)
    • אלוף הטריפל קראון ה-16
  • הישגים במגזין ההיאבקות Pro Wrestling Illustrated - PWI
    • PWI דירג אותו במקום ה-36 מתוך 500 המתאבקים הטובים ביותר לשנת 2010
    • המתאבק המשתפר של השנה (2010)
  • הישגים בארגון ההיאבקות Total Nonstop Action - TNA

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלייז'ה בורק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]