אליכין
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | עזורי שרוני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 31 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1950 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 3,813 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 241 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 10.9% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.01 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,243 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 101 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 1,700 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 239 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת נתניה רגילה)   אליכין  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
7 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 91 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4047 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 120 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל אליכין נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.elyakhin.muni.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אֶלְיָכִין היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל, שוכנת כקילומטר דרומית לחדרה, ליד המושב חרב לאת. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1977. עזורי שרוני הוא ראש המועצה מאז 2018.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יישוב עתיק במקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית התקיים באליכין יישוב הקשור בנמל, שכלל מקדש.[6][7] בין הממצאים נמצאה קערת ברונזה עם כתובת פיניקית.[8] היישוב קשור להתפשטות הפיניקית על החוף דרומה בתחילת התקופה הפרסית.[9][10]
היישוב המודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליכין הוקמה בשנת 1954, ליד המקום שבו שכנה מעברת עמק חפר.[א][11] היישוב היה חלק מישובי המועצה האזורית עמק חפר, ובראשית התיישבו בו ברובם המכריע יהודים ממוצא תימני, ולצדם עולים שהגיעו מפרס ומכורדיסטן.
בשנים הראשונות התפרנסו התושבים בעיקר מעבודות חקלאות ותעשייה בישובי הסביבה, אך עם השנים ועם רכישת השכלה, החלו בני המקום לעסוק גם במקצועות חופשיים ועצמאיים.
בשנים הראשונות למדו ילדי היישוב בבית הספר הממלכתי דתי באליכין. בשנת 1963, עברו שני תלמידים ללמוד בבית הספר בכפר ויתקין ומאז נסללה הדרך לילדי המקום ללמוד גם בבית ספר זה.
שנים רבות שאפו תושבי אליכין לעצמאות מוניציפלית. שאיפה זו לוותה בהפגנות, שביתות והתדפקות על דלתות משרדי ממשלה ולה היו שותפים פרנסי היישוב כולם. העצמאות התקבלה רק בשנת 1977, כחודשיים לפני הבחירות לכנסת התשיעית (בחירות ה"מהפך"). בניסיון לעצור את הסחף של תושבי אליכין לחבור למפלגת הליכוד, הכריז שר הפנים שלמה הלל על הענקת עצמאות ליישוב והכריז על הקמת מועצה מקומית.
ראש המועצה הראשון היה בנימין אחרק. אחריו כיהנו לתקופות קצרות שני ראשים ממונים מטעם משרד הפנים. ראש המועצה השני מבני היישוב היה נסים ימיני. השלישי גדעון (גידי) חממי. הרביעי מרדכי (מוטי) חי.
לצד המועצה המקומית קיימת מועצה דתית שהוקמה על ידי משה שאול.
בספטמבר 2005 חגגו ביישוב את יובל שנותיו בסדרת אירועים בה נטלו חלק פרנסי היישוב לאורך השנים.
בשנות ה-2000 נהנית אליכין מתנופת בנייה במסגרת שכונת "בנה ביתך", אך גם במסגרת הרחבת השכונות הוותיקות, על חשבון השטחים הירוקים שמקיפים את היישוב. עם זאת, לאור הרצון לשמר את אופייה המיוחד של אליכין, תנופת הפיתוח נמצא בבקרה מתמדת ותוך פיקוח של המועצה המקומית.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים באליכין 3,813 תושבים (מקום 241 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 10.9%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 66.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,340 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[12]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסלון מן התקופה הפרסית באליכין, חדשות ארכיאולוגיות יד, 1965, עמ' 10
- Jens Kamlah, Zwei nordpalästinische „Heiligtümer” der persischen Zeit und ihre epigraphischen Funde, Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins 115, 1999, עמ' 163–190
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל אליכין נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אליכין (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ התושבים שעתידים היו להתיישב באליכין עלו ארצה בשנת 1950 ושוכנו במעברות בסביבה. בתי היישוב נבנו בשנים 1953-1954 ונמסרו לתושבים בשנת 1954.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ Jens Kamlah, Zwei nordpalästinische „Heiligtümer” der persischen Zeit und ihre epigraphischen Funde, Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins 115, 1999, עמ' 163–190
- ^ סקר ארכיאולוגי של השרון, חדשות ארכיאולוגיות יז, 1966, עמ' 10–13
- ^ R. Deutsch, Forty new ancient West Semitic inscriptions, Archaeological Center, 1994, עמ' 69–73, ISBN 965-222-511-8: ”אש יתן אשמניתן ומגן ובעלפלס לאדננם לעשתרם”
- ^ Jens Kamlah, Zwei nordpalästinische „Heiligtümer” der persischen Zeit und ihre epigraphischen Funde, Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins 115, 1999, עמ' 170
- ^ יפתח שלו, בין דור הצורית לאשקלון הצידונית: דפוסי יישוב בפיניקיה הדרומית בתקופה הפרסית, ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה לג, 2018, עמ' 246
- ^ אודות אליכין, בפרק "סיפור היישוב", באתר מועצה מקומית אליכין
- ^ פרופיל אליכין באתר הלמ"ס
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות |
לחצו כדי להקטין חזרה  |
| ערים | אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה | |
| מועצות מקומיות | אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד | |
| מועצות אזוריות | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון • מכבים-רעות | |
