שער המהדורה הראשונה של חיבורו אבן העזר, 1610 (ה'ש"ע), פראג | |
לידה |
בערך 1090 בסביבות ד'תת"ן |
---|---|
פטירה |
1170 ד'תתק"ל |
תקופת הפעילות | ?–1170 |
השתייכות | רבני אשכנז, רבני גרמניה, ראשונים |
תחומי עיסוק | הלכה, מדרש הלכה, מנהג, תפילה, פיוט |
תלמידיו | נכדו הראבי"ה |
בני דורו | רבי מאיר בן שמואל, רבנו תם, רשב"ם |
חיבוריו | "אבן העזר", "קובץ מנהגים", פירוש למדרש ההלכה "ספרי", 'סדור עם פירוש הראב"ן', פיוטים (כולל קינות, יוצרות וסליחות) |
חותנים | רבי אליקים בן יוסף |
חתנים | רבי יואל הלוי מבונא, רבי שמואל בן נטרונאי |
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ, הראב"ן) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצא (מיינץ) שבגרמניה.
על קורות חייו של רבי אליעזר בן נתן ידוע לנו רק מעט, מתוך הנאמר בחיבוריו ובחיבורי תלמידיו. מהתאריכים המצוינים בחיבורו "אבן העזר" ניתן להבין שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-12 לספירה. תאריך לידתו משוער בקירוב לשנת ד'תת"נ (1090),[1] ככל הנראה במיינץ שבגרמניה, היכן ששהה ופעל בבגרותו.
כיהן כראש ישיבה באשכנז (גרמניה), ועמד בקשרי מכתבים עם רבי מאיר בן שמואל, עם רבנו תם ועם הרשב"ם, ואף חתם עמהם על תקנות. תקופת מה מחייו אף שהה בבוהמיה.
בילדותו התרחש מסע הצלב הראשון. בעקבותיו הוא חיבר קינות על גזירות תתנ"ו, יוצרות, סליחה ופיוטים. בנוסף, כתב ספר על ההיסטוריה של הרדיפות נגד היהודים בעת מסע הצלב. הסופר מביע שנאה רבה לנוצרים שביצעו את הטבח ומתמודד עם השאלה הפילוסופית כיצד התאפשר על ידי האל טבח כה גדול ביהודים. הספר פורסם במאה ה-19 על ידי אהרן ילינק[2] ואחר כך תורגם לגרמנית על ידי אדולף נויבאואר.[3][4]
בעיר וירצבורג בשעת הריסת בניין נתגלו יותר מ-1,500 מצבות יהודיות, וביניהן שתיים ובהם נזכר הראב"ן: מצבה של נכדתו ובו כתוב שם בתו מומונא.[5][6] בנוסף נמצא שבר מצבה של אשה הקשורה בראב"ן, עליו רשום "רבנו יו...".
באחת מתשובות מהר"ם מופיעה חתימתו עם רבני "אלמניא" (גרמניה), ולפיה לא פעל בצרפת. עם זאת התכתב עם ר' מאיר אביו של הרשב"ם ושל רבנו תם. כמו כן יש התכתבות שבו רבנו תם העונה במקום אביו כאשר רבי מאיר היה באבל על מות אחיהם יצחק, וכן תשובת רשב"ם (בשם העט רבנו שמואל הרמתי - מהעיר רמרו) לראב"ן.
חותנו היה רבי אליקים בן יוסף ממגנצא (מיינץ), תלמיד חבר של רש"י. בין חתניו ניתן למצוא את רבי שמואל בן נטרונאי (הרשב"ט), ורבי יואל הלוי מבונא (אביו של הראבי"ה). ובין קרוביו את ר' שמריה בר' מרדכי, שהיה תלמידו של ר' יצחק בן אשר הלוי. נכדו הוא הראבי"ה שהיה גם תלמידו.[7]
רבי אשר בן יחיאל (הרא"ש) מייחס את עצמו בחיבורו כצאצא של רבי אלעזר בן נתן,[8] (נכדו או נינו של רבי אליעזר בן נתן, דרך בן בתו).[9] אולם אפטוביצר טוען שקטע זה מועתק מראבי"ה.[10]
חיבורו הגדול הוא "אבן העזר", הקרוי גם "צפנת פענח" (קיצורו של החיבור קרוי "אבן הראשה"). החיבור הודפס לראשונה מכתב יד, שהיה באוסף רבי אליעזר טריוויש בפרנקפורט, לאחר 500 שנה, בשנת ה'ש"ע (1610) בפראג. מהדורות נוספות הודפסו לאחר מכן בירושלים (תרע"ה 1915) ובשימלוי שבטרנסילבניה (תרפ"ו 1926) בתוספת הערות והגהות של ראב"ד שימלוי, הרב שלמה זלמן אהרנרייך. מהדורה מתוקנת יצאה לאור בבני ברק תשע"ב (2012) על ידי הרב דוד דבליצקי, על פי כתבי יד, ובה נוספו כמה סימנים שטרם נדפסו.
חיבורים נוספים שחיבר הם: "סדור עם פירוש הראב"ן", "קובץ מנהגים", ופירוש למדרש ההלכה "ספרי".
פרופ' אברהם גרוסמן טוען כי החיבור "סידור רבינו שלמה" המיוחס לרבנו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא - חברם של רבותיו של רש"י - חובר אף הוא על ידי רבי אליעזר בן נתן.[11]
מיוחס לו פירוש למסכת אבות, המובא בספר "מנחה חדשה".[12]
בספר ראב"ן הוא מספר שבדק התאיידות של יין בכלי, לאחר שהתיר יין, וחלם חלום ממנו הבין שעליו לאסור. בעקבות הבדיקה הבין שטעה ופסל את היין, והוא ומקבלי ההיתר התענו במשך יומיים. [דרוש מקור]
בעקבות הכתוב בדפוס של ספר ההלכות "המרדכי" סברו שהוא היה מכותבי תוספות, אך מעיונים בכתב היד ברור שזו טעות, ומדובר בתשובה שהועתקה מספרו של הראבי"ה.
פירוש "סידור רבנו שלמה" שהודפס בכותרת זו, זוהה כסידור הראב"ן בידי אברהם גרוסמן בספרו חכמי אשכנז הראשונים (ומאז הודפס בכמה מהדורות תחת כותרת נכונה).
מבין הפיוטים שחבר:
תקופת חייו של הרב אליעזר בן נתן על ציר הזמן |
---|
|