אליפות אירופה בכדורעף
| ענף |
כדורעף  |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
1948 |
| ארגון מפעיל |
קונפדרציית הכדורעף האירופית |
| יבשת | אירופה |
| זוכה |
 פולין (זכייה שנייה) |
| הכי הרבה זכיות |
 ברית המועצות (12 זכיות) |
|
eurovolley | |
  | |
אליפות אירופה בכדורעף (באנגלית: EuroVolley) היא טורניר הכדורעף הראשי לנבחרות לאומיות באירופה. התחרות מאורגנת על ידי קונפדרציית הכדורעף האירופית (CEV) ומתקיימת אחת לשנתיים. האלופה המכהנת היא פולין, שזכתה בתואר השני שלה בתחרות שנערכה ב-2023.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליפות אירופה הראשונה נערכה ב-1948 בצרפת, בהשתתפות שש נבחרות בלבד, וזכתה בה צ'כוסלובקיה. ב-15 הטורנירים הראשונים זכו אך ורק נבחרות ממזרח אירופה, כשצ'כוסלובקיה זכתה בשלוש, רומניה באחת וברית המועצות זכתה ב-11 אליפויות עד 1987, ביניהן תשע רצופות בשנים 1967–1987. כמו כן, נבחרת פולין סיימה כסגנית חמש פעמים רצופות בין 1975 ל-1983.
השליטה הסובייטית באליפות הופסקה ב-1989, כשאיטליה זכתה בתואר לראשונה בתולדותיה וברית המועצות סיימה רק במקום הרביעי. איטליה הגיעה לגמר גם ב-1991, אך הפסידה בו לברית המועצות.
לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991 הפכה איטליה לנבחרת הדומיננטית ביותר ביבשת ובעולם, לאחר שזכתה בחמש מתוך שבע האליפויות בין 1993 ו-2005. הולנד זכתה בטורניר הכדורעף במשחקים האולימפיים באולימפיאדת אטלנטה (1996) וזכתה באליפות אירופה שאירחה שנה מאוחר יותר, והרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה זכתה להישג דומה לאחר זכייתה באולימפיאדת סידני (2000) ובאליפות אירופה 2001.
לאחר זכייתה ב-2005 הסתיימה תקופת הדומיננטיות של איטליה, ובחמשת הטורניר הבאים זכו חמש נבחרות שונות שמעולם לא זכו בתואר: ספרד, פולין, סרביה, רוסיה וצרפת. ב-2017 זכתה רוסיה בתחרות ושנתיים לאחר מכן עשתה זאת סרביה. איטליה זכתה בטורניר ב-2021 וב-2023 הגיעה לגמר שנערך ברומא אך הפסידה לפולין, שזכתה בתואר בפעם השנייה בהיסטוריה.
ב-33 אליפויות אירופה זכו תשע מדינות שונות. רוסיה זכתה 14 פעמים (12 מהן כברית המועצות), איטליה זכתה בשבעה תארים, צ'כיה (כצ'כוסלובקיה) וסרביה (אחת כרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה) בשלושה, פולין בשניים ורומניה, הולנד, ספרד וצרפת עם תואר כל אחת.
איטליה מחזיקה בשיא ההשתתפות באליפות אירופה עם 32 פעמים, כשהחמיצה את הטורניר רק ב-1950. בולגריה, צרפת ורוסיה (16 כברית המועצות) השתתפו כל אחת ב-31 טורנירים.
סיכום תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| # | נבחרת | 
|
|
|
סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | ברית המועצות |
12 | 0 | 2 | 14 |
| 2 |  איטליה |
7 | 5 | 3 | 15 |
| 3 |  צ'כוסלובקיה |
3 | 4 | 0 | 7 |
| 4 | פולין |
2 | 5 | 4 | 11 |
| 5 |  רוסיה |
2 | 3 | 3 | 8 |
| 6 |  סרביה |
2 | 0 | 3 | 5 |
| 7 |  צרפת |
1 | 4 | 2 | 7 |
| 8 |  הולנד |
1 | 2 | 2 | 5 |
 רומניה |
1 | 2 | 2 | 5 | |
| 10 |  סרביה ומונטנגרו |
1 | 1 | 3 | 5 |
| 11 |  ספרד |
1 | 0 | 0 | 1 |
| 12 |  סלובניה |
0 | 3 | 1 | 4 |
| 13 |  בולגריה |
0 | 1 | 4 | 5 |
| 14 |  הונגריה |
0 | 1 | 1 | 2 |
| 15 |  גרמניה |
0 | 1 | 0 | 1 |
 שוודיה |
0 | 1 | 0 | 1 | |
| 17 |  יוגוסלביה |
0 | 0 | 2 | 2 |
| 18 |  יוון |
0 | 0 | 1 | 1 |
ישראל בתחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נבחרת ישראל בכדורעף השתתפה באליפות אירופה ארבע פעמים: ב-1951, 1967, 1971 ו-2023. ב-1951 סיימה הנבחרת במקום ה-10 והאחרון, לאחר שסיימה במקום השלישי בשלב הבתים עם רומניה וצרפת והפסידה בכל משחקי הדירוג. ב-1967 הפסידה הנבחרת לצ'כוסלובקיה ואיטליה אך ניצחה את פינלנד וטורקיה וסיימה במקום השלישי בבית. במשחקי הדירוג סיימה ישראל במקום ה-11 מתוך 20 נבחרות.
ב-1971 סיימה ישראל במקום השני בבית עם צ'כוסלובקיה, טורקיה וסקוטלנד, וסיימה במקום ה-12 מתוך 22 בתחרות.
ב-2023 אירחה ישראל, לצד איטליה, בולגריה ומקדוניה הצפונית, את אליפות אירופה, והנבחרת העפילה אוטומטית לטורניר.[1] ישראל ניצחה את יוון[2] ורומניה[3] בשני המשחקים הראשונים אך הפסידה לצרפת, פורטוגל וטורקיה והודחה.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אליפות אירופה בכדורעף (באנגלית)- תוצאות, באתר ה-CEV הישן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אסי ממן, ישראל תארח את אליפות אירופה בכדורעף, באתר ONE, 18 ביולי 2022
- ^ נבחרת ישראל בכדורעף פתחה את אליפות אירופה עם 2:3 על יוון, באתר וואלה, 29 באוגוסט 2023
- ^ אסי ממן, נבחרת ישראל בכדורעף גברה 2:3 על רומניה, באתר ONE, 31 באוגוסט 2023
- ^ נבחרת ישראל הודחה מאליפות אירופה בכדורעף, באתר ONE, 5 בספטמבר 2023