אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב היא דמות מקראית, מכונה גם בשם "אם הכהונה".[1] בתו של עמינדב, אחותו של נחשון, נשיא שבט יהודה ואשתו של אהרון, ראשון הכהנים; ואם לנדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר.[2]
השם אלישבע הוא יחידאי בתנ"ך. הוראתו אינה ברורה דיו ויש משערים שהמספר הטיפולוגי שבע אשר מבטא שלמות, שפע וקדושה, מספר בשבחו של ה'. או ה' נותן שפע.[3]
אלישבע הייתה האישה בעלת הייחוס והמעמד הנכבד ביותר בישראל: בתו של עמינדב, מנכבדי עם ישראל, אשתו של אהרון שהיה ראשון הכהנים, גיסתו של משה שהיה מנהיג עם ישראל, בניה היו פרחי כהונה, פינחס בן בנה, היה משוח מלחמה ופיקד על 12,000 הלוחמים שנלחמו במִדְיָן. אחיה היה נשיא שבט יהודה. שני בניה נדב ואביהוא מתו ביום הקמת המשכן.
בזכות נישואיה של אלישבע, שהייתה משבט יהודה (ומכונה בשם "אם הכהונה", מכיוון שכל הכהנים יצאו ממנה) עם אהרון, נתערבה משפחת הכהונה, עם משפחת המלכות (דהיינו שבט יהודה שממנה יצאו מלכי יהודה).
בתלמוד בבלי ישנה דעה שאלישבע ויוכבד חמותה הן שפרה ופועה, שתי המיילדות העבריות במצרים,[4] שסירבו להרוג את תינוקות בני ישראל על אף דרישתו של פרעה.
חז"ל למדו כמה דינים מאלישבע: אדם הנושא אישה, צריך לבדוק באחיה כיוון שרוב בנים דומין לאחי האם.[5] גם לגבי קריאת שמות לבנים, שראינו שנדב ואביהוא נקראו על שם אבות אביהם ואמם, נדב על שם עמינדב, אבי אלישבע, ואביהוא על שם אביו של אהרן, (דהיינו אבי - הוא). ומכאן למדו שבגלל שהקדימו שם אביה של האישה נענשו ומתו שני הבנים, מכוון שזה זלזול לאביו אם יקדים שם חמיו לבן הבכור.[6]
מסורת מן המאה ה-12 מזהה את מקום קבורתה של אלישבע ב"קבר האמהות" בעיר טבריה, סמוך ליוכבד חמותה וצפורה אשת משה.
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל תנ"ך |