אלכסיי גלקין
 | |
| לידה |
11 באפריל 1970 (בן 54) צ'רקאסי, אוקראינה  |
|---|---|
| מדינה |
רוסיה |
| השכלה |
Novosibirsk Higher Military Command School |
| דרגה |
מייג'ור גנרל, Air Force major general |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
אלכסיי ויקטורוביץ' גלקין (ברוסית: Алексей Викторович Га́лкин; נולד ב-11 באפריל 1970) הוא איש צבא ומודיעין, מייג'ור גנרל במנהל המודיעין הראשי של המטה הכללי של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית, לחם במסגרת הסכסוך הצ'צ'ני ועוטר בתואר גיבור הפדרציה הרוסית (2002).[1][2][3][4][5]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכסיי גלקין נולד בשנת 1970 בעיר צ'רקסי שבאוקראינה הסובייטית. הוא סיים את בית הספר התיכון, ולאחר מכן עבד כמכונאי. הוא גויס לשירות צבאי בעיר צ'רקסי. בשנת 1996 סיים בהצטיינות את בית הספר לפיקוד על נשק משולב בנובוסיבירסק. בשנים 1996–2002 שירת במחוז הצבאי של צפון הקווקז והשתתף במבצעי מלחמה בטרור. בסתיו 2002 בדרגת מייג'ור פיקד על יחידת ביון של המינהל הראשי של המטה הכללי הרוסי, במסגרת מלחמת צ'צ'ניה השנייה.
בסתיו 2002, במהלך מבצע מיוחד יחידתו של גלקין תפסה מסמכים חשובים שאישרו מעורבות של ארגוני טרור בינלאומי בפעילות הכנופיות הבדלניות בצ'צ'ניה. המסמכים הובאו באופן אישי לידי הנשיא ולדימיר פוטין. בצו של נשיא הפדרציה הרוסית מספר 1311 מ-10 בנובמבר 2002 על "אומץ לב וגבורה שהוצגו במהלך ביצוע משימה מיוחדת" הוענק לגלקין תואר גיבור הפדרציה הרוסית.
הוא המשיך לשרת בכוחות המיוחדים של המודיעין הצבאי ושימש כמפקד יחידה 92154.[6] כמו כן הוענק לו עיטור ההצטיינות למען המולדת מדרגה רביעית ומספר מדליות.
גלקין היה האב-טיפוס לדמות הגיבור בסרט "מספר אישי".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Новосибирцы — Герои Отечества. — Новосибирск, 2010.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ “Our Group Prepared Diversions in Chechnya and Dagestan”, Testimony of Senior Lieutenant Alexei Galkin, November 1999 (אורכב 01.05.2011 בארכיון Wayback Machine).
- ^ Our group was preparing sabotages in Chechnya and Dagestan. Testimony of senior lieutenant Alexey Galkin. (אורכב 29.09.2007 בארכיון Wayback Machine) Novaya Gazeta, 2.12.2002 #89
- ^ The Operation "Successor" by Vladimir Pribylovsky & Yuriy Felshtinsky (in Russian).
- ^ Robert Young Pelton, Three Worlds Gone Mad: Dangerous Journeys through the War Zones of Africa, Asia, and the South Pacific, The Lyons Press; (2003), ISBN 1-59228-100-1
- ^ The first voluntary interview of Alexey Galkin, comments by journalist Roman Shleinov and conclusion of psychologist Michail Istomin (אורכב 02.02.2007 בארכיון Wayback Machine) Novaya Gazeta December 2, 2002 # 89 Alexey Galkin was later debriefed by, journalist Roman Shleinov and then interpreted by a psychologist, Michail Istomin
- ^ Завершился турнир спецназа. Еженедельник «Военно-промышленный курьер»