אלכסנדר טישמה
.jpg) | |
| לידה |
16 בינואר 1924 הורגוש, דרינסקה בנובינה, ממלכת יוגוסלביה  |
|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 2003 (בגיל 79) נובי סאד, סרביה ומונטנגרו |
| מדינה |
ממלכת יוגוסלביה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, סרביה |
| מקום מגורים |
נובי סאד |
| מקום לימודים |
הפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת בלגרד |
| שפות היצירה |
סרבית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אלכסנדר טישמה (בסרבית באותיות לטיניות: Aleksandar Tišma; 16 בינואר 1924 – 16 בפברואר 2003) היה סופר יהודי סרבי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טישמה נולד לאב סרבי ולאם ממוצא יהודי-הונגרי בעיירה הורגוש שבחבל באצ'קה, סמוך לגבול הסרבי-הונגרי (אז – בתחומי ממלכת יוגוסלביה). רכש את השכלתו היסודית והתיכונית בנובי סאד, בסביבה רב-תרבותית ורב-לשונית. למד צרפתית וספרות בבודפשט ולבסוף הוסמך בלימודים גרמניים באוניברסיטת בלגרד. בסוף מלחמת העולם השנייה היה פעיל במחתרת האנטי-נאצית בנובי סאד.
לאחר מלחמת העולם השנייה החל לעבוד בנובי סאד כעיתונאי. מאוחר יותר עבד כעורך במטיקה סרפסקה, מוסד לחקר השפה והתרבות הסרבית, וכמרצה, נוסף על פעילותו הספרותית. יצירתו כוללת כ-15 ספרים, בהם רומנים, קבצים של סיפורים קצרים, ספרי שירה ומסות. כן עסק בתרגום מגרמנית ומהונגרית. כמה מסיפוריו עובדו לטלוויזיה ולקולנוע.
יצירתו תורגמה למספר רב של שפות, וזכתה להכרה נרחבת. בין הפרסים הספרותיים שקיבל: פרס נין (על "השימוש באדם", 1977), פרס אנדריץ', ופרס אוסטריה לספרות אירופית (1996). היה חבר האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות והאקדמיה לאמנויות בברלין.
ספריו של טישמה הם לרוב בעלי אופי קודר ופסימי, אך מתאפיינים בהומניזם וחמלה. מבקרים משייכים לעיתים את יצירתו לאסכולה ספרותית מרכז אירופית, שעמה נמנים גם דנילו קיש, צ'סלב מילוש וברונו שולץ.
מספריו תורגמו לעברית (בתרגומה של דינה קטן בן-ציון) "השימוש באדם" ו"ספר על בלאם".
טישמה נמנע מפעילות פוליטית, אך הביע תמיכה בתנועות דמוקרטיות ביוגוסלביה ומאוחר יותר בסרביה, ועזב את מולדתו לצרפת ב-1993 במחאה על מדיניות ממשלו של סלובודן מילושביץ'. טישמה שב לנובי סאד, העיר שבה גדל ושמהווה ציר מרכזי ביצירתו, בשנת 2000, שלוש שנים לפני מותו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדר טישמה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אריאנה מלמד, גיבור בעל כורחו, באתר ynet, 1 ביולי 2003
