לידה |
24 בספטמבר 1901 וינה, אוסטריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
4 בינואר 2001 (בגיל 99) ניו יורק, ארצות הברית |
מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית אוסטריה ארצות הברית |
השכלה | אוניברסיטת וינה |
אלכסנדרה אדלר (Alexandra Adler; 24 בספטמבר 1901 – 4 בינואר 2001) הייתה נוירולוגית אמריקאית ממוצא אוסטרי ובתו של הפסיכואנליטיקאי אלפרד אדלר. היא תוארה כאחת ה"מובילות בהבנה ופרשנות" של הפסיכולוגיה האדלריאנית.[1]
בשנת 1937 ערכו אדלר וטרייסי ג'קסון פוטנם מחקר על מוחו של אדם שנפטר מטרשת נפוצה. איורים מהמחקר משמשים לעיתים קרובות בספרות הרפואית. המחקרים המפורטים של אדלר שנערכו על 500 ניצולי השרפה במועדון קוקונט גרוב מצוינים כחלק מהמחקרים המוקדמים ביותר בנושא הפרעת דחק פוסט-טראומטית. אדלר גילתה שרבים מהניצולים סבלו מצער לא מעובד, משינויים מסוימים באישיות כמו אשמה, חוסר חיוניות ועלייה בהפרעות שינה וחרדה. [2] אחותה הייתה הפעילה הסוציאליסטית ולנטיין אדלר.[3]
אדלר סיימה את לימודי הרפואה שלה באוניברסיטת וינה בשנת 1926, ואז התמחתה בפסיכיאטריה בבית החולים הנוירופסיכיאטרי באוניברסיטת וינה. היא היגרה לארצות הברית בשנת 1935, שם עבדה כמנחה בתחום הנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של הרווארד. בשנת 1946 הצטרפה למחלקה לפסיכיאטריה בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, ושם הפכה לפרופסור בשנת 1969.[1]
{{cite web}}
: (עזרה)(נדרשת הרשמה)