אלנסל

אלנסל
מיקומו של אלנסל בקבוצת הכוכבים קשת
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קשת
שמות נוספים γ2 בקשת, HD 165135
סוג ענק כתום
בהירות נראית 2.98[1]
סיווג ספקטרלי K0 III[1]
עלייה ישרה 18ʰ 05ᵐ 48.49ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏26.72″ ‏25′ ‏30°‏- מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.63
מרחק 97 שנות אור
29.74 פארסק[1]
רדיוס 11[2] רדיוסי שמש
עוצמת הארה פי 48 מהשמש
טמפרטורה 4,760[3] K
מהירות רדיאלית 22[1] קילומטר בשנייה
היסט 30.6791±0.4451 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות −0.153 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַלְנַסְלערבית: النصل - "א-נאסל" - חוד) או γ2 בקשת הוא כוכב בולט הנמצא במרחק של כ-97 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קשת עם בהירות נראית מדרגה 2.98. הוא מייצג את ראש החץ של הקנטאור שאותו מייצגת הקבוצה כולה. במרחק זוויתי של כ-5 מעלות מדרום-מערב לכוכב נמצא צביר תלמי (M7) וכ-5.7 מעלות ממערב-דרום-מערב לו נמצא צביר הפרפר (M6).

אלנסל הוא ענק כתום מסוג ספקטרלי K0 III. מסתו אינה ידועה, אך לכוכבים מסוגו מסה של 2.5-2 מסות שמש. רדיוסו כ-11 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ-4,760 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 48 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, ובערך פי 68 בצירוף הקרינה בתחום התת-אדום.[4] נראה שהמהירות הרדיאלית של הכוכב משתנה מעט, מה שמרמז על קיומו של בן זוג עמום שלא ניתן לצפייה ישירה.[5] לא ידוע דבר על תכונותיו של אותו בן זוג. הכוכב נמצא בשלב התפתחות מתקדם וכבר סיים להתיך מימן להליום והוא מתיך הליום ליסודות כבדים יותר. כשיאזל ההליום הוא צפוי להפוך לענק אדום ולאחר מכן לננס לבן. בעבר דווח שבהירותו של אלנסל משתנה מעט והוא סווג כחשוד ככוכב משתנה,[6] אך מדידות עדכניות יותר לא מצאו כל שינויים בבהירותו.[7]

במרחק זוויתי של כ-50 דקות קשת מצפון לאלנסל, נמצא הכוכב γ1 בקשת שאינו קשור כלל לאלנסל. זהו על-ענק צהוב מסוג ספקטרלי G0 Ib שנמצא במרחק של קרוב ל-900 שנות אור ממרכת השמש, כלומר לפחות 800 שנות אור מאלנסל.[8] כוכב זה הוא משתנה קפאידי ובשל כך קיבל גם ציון של כוכב משתנה: W בקשת. בהירותו משתנה בין דרגות 4.3 ו-5.15 במחזוריות של 7 ימים, 14 שעות ו-17 דקות.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 SIMBAD: Alnasl
  2. ^ C. Paladini, D. Klotz, S. Sacuto, E. Lagadec, M. Wittkowski, A. Richichi, J. Hron, A. Jorissen, M. A. T. Groenewegen, F. Kerschbaum, T. Verhoelst, G. Rau, H. Olofsson, R. Zhao-Geisler & A. Matter: The VLTI/MIDI view on the inner mass loss of evolved stars from the Herschel MESS sample, Astronomy & Astrophysics, Vol. 600, id. A136, p. 4 (2017) במקור באלפיות של שניית קשת, העברה לרדיוסי שמש על ידי המרה לרדיאנים, הכפלה במרחק וחלוקה בפעמיים רדיוס השמש
  3. ^ S. Alves, L. Benamati, N. C. Santos, V. Zh. Adibekyan, S. G. Sousa, G. Israelian, J. R. De Medeiros, C. Lovis & S. Udry: Determination of the spectroscopic stellar parameters for 257 field giant stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 448, Iss. 3, p. 17 (2015)
  4. ^ E. Anderson & Ch. Francis: XHIP: An extended hipparcos compilation, Astronomy Letters, Vol. 38, Iss. 5, p. 331 (2012)
  5. ^ D. Hoffleit & C. Jaschek: The Bright star catalogue, Yale University Observatory (1991)
  6. ^ General Catalogue of Variable Stars: HD 165135
  7. ^ S. J. Adelman: Research Note Hipparcos photometry: The least variable stars, Astronomy & Astrophysics, vol. 367, p. 297 (2001)
  8. ^ SIMBAD: γ1 Sagittarii
  9. ^ General Catalogue of Variable Stars: W Sagittarii