אלסיה רוסו

אלסיה רוסו
Alessia Russo
מידע אישי
לידה 8 בפברואר 1999 (בת 25)
מיידסטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.8 מטרים
עמדה קשרית, חלוצה עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדונים מקצועיים כשחקנית
2016–2017צ'לסי (כדורגל נשים)
2017ברייטון והוב אלביון
2020מנצ'סטר יונייטד (כדורגל נשים)
2023ארסנל
עריכת הנתון בוויקינתונים
נבחרת לאומית כשחקנית
2014–2015אנגליה עד גיל 17
2016–2017אנגליה עד גיל 19
עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלסיה מיה תרזה רוסו (באנגלית: Alessia Mia Teresa Russo; נולדה ב-8 בפברואר 1999) היא כדורגלנית אנגלייה המשחקת כחלוצה בקבוצת ארסנל בליגת העל לנשים ובנבחרת אנגליה.

היא שיחקה בעבר בצ'לסי, מנצ׳סטר יונייטד, ברייטון והוב אלביון וצפון קרוליינה, וכן ייצגה את אנגליה בכל קבוצות הגיל של הנבחרת הלאומית.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריה ותחילת דרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ששיחקה בילדותה בברסטד,[1] רוסו שיחקה בבתי ספר מחוזיים בקנט בזמן שלמדה בבית הספר סט סימון סטוק במיידסטון. היא החלה את הקריירה שלה במרכז המצוינות של צ'רלטון אתלטיק,[2] ולאחר מכן הצטרפה לקבוצת הפיתוח של צ'לסי והייתה לקפטנית של הקבוצה.[3] הופעתה הראשונה והיחידה עם הקבוצה הבוגרת של צ'לסי הייתה במהלך הסיבוב הראשון של גביע הליגה לנשים ב-2 ביולי 2016.[4]

ברייטון והוב אלביון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2017, רוסו הצטרפה לברייטון והוב אלביון כשזאת עלתה לאליפות.[5] היא ערכה את הופעת הבכורה שלה בברייטון ב-5 בפברואר 2017 בניצחון בגביע האנגלי נגד ווימבלדון. ב-11 בפברואר, רוסו הבקיעה את השער הראשון אי פעם של ברייטון בצמפיונשיפ בפתיחת סדרת האביב של הקבוצה, בתיקו 1–1 מול לונדון ביז.[6]

צפון קרוליינה טאר הילס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסתיו 2017, רוסו עברה לארצות הברית כדי לשחק כדורגל בקולג', והצטרפה לקבוצת צפון קרוליינה טאר הילס לצד חברתה לנבחרת הנוער של אנגליה לוטה וובן-מוי.[7] בתור סטודנטית בשנתה הראשונה היא הופיעה ב-19 משחקים, ועלתה בהרכב ב-18 משחקים.[8] היא סיימה ככובשת המובילה בקבוצה עם תשעה שערים ושני בישולים. הקבוצה זכתה בטורניר כדורגל הנשים של ACC לשנת 2017, כשהיא ניצחה את דיוק 1–0 בגמר לאחר שסיימה סגנית של דיוק בעונה הסדירה. רוסו נבחרה לשחקנית המצטיינת של הטורניר.[9] ב-2018, מפני שהחמיצה את פוסט העונה בגלל שבר ברגל,[10] רוסו זכה בבחירה הראשונה של מאמני הכדורגל של יונייטד ב-All-America, הראשונה מקבוצתה שזכתה לזה מאז קריסטל דאן ב-2013.[11] ב-2019, רוסו חזרה מפציעה כדי לרשום שיא קריירה של 13 שערים ב-24 הופעות ושוב הובילה את הקבוצה בכמות השערים. הקבוצה הגנה על תואר העונה הסדירה, זכתה בטורניר ACC לנשים 2019 והגיעה לגמר גביע המכללות לנשים 2019, כשהפסידה בפנדלים לסטנפורד לאחר תיקו ללא שערים. באופן אינדיבידואלי רוסו נבחרה לנבחרת הראשונה של All-ACC זו השנה השלישית ברציפות, ל-MVP של טורניר ACC בפעם השנייה ומאמני הכדורגל של United Soccer Coaches לקבוצה הראשונה של All-American בפעם השנייה.[12] באוגוסט 2020, רוסו הודיעה שהיא מוותרת על השנה האחרונה שלה בקולג' על רקע אי הודאות סביב העונה עקב מגפת הקורונה.[13][14]

מנצ'סטר יונייטד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בספטמבר 2020, רוסו חתמה על חוזה לשנתיים עם אופציה לשנה שלישית עם מנצ'סטר יונייטד, המועדון אותו היא אוהדת מילדות.[15] היא ערכה את הופעת הבכורה שלה שלושה ימים לאחר מכן כמחליפה במחצית בניצחון ליגה 5–2 על ברמינגהאם סיטי, ורשמה בישול.[16] היא הבקיעה את השער הראשון שלה עבור המועדון במשחק הבא, כשהיא פתחה בניצחון 0–3 על ברייטון והוב אלביון.[17] רוסו הייתה מועמדת לתואר שחקנית החודש ב-WSL באוקטובר 2020 עם שלושה שערים ובישול אחד בשלוש הופעות.[18][19] עם זאת, היא החמיצה את שאר עונת 2020-21 לאחר שקרעה את שריר הירך האחורי במהלך האימון.[20]

בעונת 2021–2022, רוסו הובילה את הקבוצה במספר השערים עם 11 שערים ב-30 הופעות בכל המסגרות ונבחרה לשחקנית השנה של הקבוצה.[21]

ארסנל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 ביולי 2023 עברה לקבוצת ארסנל בהעברה חופשית.[22]

רוסו ערכה את הופעת הבכורה בקבוצה במוקדמות ליגת האלופות ב-6 בספטמבר 2023. היא הבקיעה לראשונה ב-9 בספטמבר, מול קבוצת פריס אף סי ,כאשר כבשה צמד במשחק שהסתיים בתיקו 3, בו הודחה קבוצתה מליגת האלופות.[23]

קריירה בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרות הנוער

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסו ייצגה את אנגליה בנבחרות עד גיל 15,[24] עד גיל 17 ועד גיל 19, עד גיל 20 ועד גיל 21.[25] באוקטובר 2015, היא הבקיעה חמישה שערים נגד קרואטיה במהלך המשחק שהסתיים בתוצאה 13–0 במוקדמות אליפות אופ"א לנשים עד גיל 17 לשנת 2016 ולאחר מכן כבשה שלושער נגד אסטוניה במשחק הבא.[26][27] רוסו סיימה כמלכת השערים במשותף במוקדמות עם 9 שערים ולאחר מכן שוב באליפות אופ"א לנשים עד גיל 17 ב-2016, כשהבקיעה 5 שערים כולל צמד מול גרמניה בתבוסה 4–3 בחצי הגמר כשאנגליה סיימה במקום השלישי.[28] היא התחרתה ב גביע העולם לנשים 2016 של פיפ"א עד גיל 17 בירדן[29] והייתה חלק מהנבחרת שסיימה במקום השלישי בגביע העולם עד גיל 20 לנשים 2018.[30]

הנבחרת הבוגרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בפברואר 2020, רוסו זומנה לראשונה לנבחרת הבוגרת של אנגליה כחלק מסגל גביע SheBelieves לשנת 2020, בתחילה כשחקנית אימון אך לאחר מכן צורפה כמחליפה של לוסי ברונז שנפצעה.[31] היא ערכה את הופעת הבכורה הבינלאומית שלה ב-11 במרץ 2020 במשחק האחרון של הטורניר, כשהיא מחליפה בדקה ה-76 את טוני דוגן בהפסד 1–0 לספרד.[32] ב-30 בנובמבר 2021, היא הבקיעה את שעריה הבינלאומיים הראשונים, שלושער בניצחון 20–0 על לטביה במהלך מוקדמות מונדיאל 2023.[33] השלושער הובקע תוך 11 דקות, השלושער המהיר ביותר של שחקן אנגליה בהיסטוריה עד אז.[34]

ביוני 2022, רוסו נכללה בסגל אנגליה של סרינה ויכמן ליורו 2022 לנשים של אופ"א.[35][36] היא הופיעה בכל ששת המשחקים, כולם כמחליפה, במהלך הקמפיין כשאנגליה זכתה ביורו בפעם הראשונה.[37] היא סיימה את הטורניר עם ארבעה שערים, את הרביעי כבשה עם העקב כשהכדור עבר בין רגליה של השוערת השוודית בחצי הגמר. היא סיימה את הטורניר ככובשת השלישית בטיבה, אחרי בת' מיד ואלכסנדרה פופ (שש כל אחת).[38] השער שלה נגד שוודיה זכה ב"שער הטורניר" על ידי אופ"א.[39]

רוסו הייתה בסגל של נבחרת אנגליה בגביע העולם בכדורגל נשים 2023, היא כבשה שערים ברבע הגמר וחצי הגמר ואף פתחה בגמר הטורניר בו הפסידה נבחרתה לנבחרת ספרד.[40]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסו נולדה במיידסטון, קנט,[2] והיא ממוצא איטלקי. סבה הסיציליאני עבר לאנגליה בשנות ה-50.[41] אביה, מריו, שיחק כדורגל לא מקצועני במשטרת מטרופוליטן ואחיה, ג'ורג'יו, שיחק גם כדורגל לא מקצועני בקבוצות שונות, לאחרונה ברמסגייט.[42] אחיה, לוקה, התקבל לאוניברסיטת מיזורי במלגת מסלול ושטח.[43][41]

סטטיסטיקות קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכללה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצב עונה עונה רגילה של NCAA טורניר ACC טורניר NCAA סך הכל
חלוקה משחקים שערים משחקים שערים משחקים שערים משחקים שערים
צפון קרוליינה 2017[44] הליגה הראשונה 13 8 3 1 3 0 19 9
2018[45] 14 6 0 0 0 0 14 6
2019[46] 15 6 3 3 6 4 24 13
סך הכל 42 20 6 4 9 4 57 28

קבוצות באנגליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון עונה ליגה גביע אנגלי גביע הליגה סך הכל
ליגה משחקים שערים משחקים שערים משחקים שערים משחקים שערים
צ'לסי 2016 WSL 1 0 0 0 0 1 0 1 0
ברייטון והוב אלביון 2017 WSL 2 7 3 2 0 — 9 3
מנצ'סטר יונייטד 2020–21 ליגת העל לנשים 4 3 0 0 1 0 5 3
2021–22 22 9 2 0 6 2 30 11
2022–23 18 10 3 2 0 0 21 12
סך הכל 44 22 5 2 7 2 56 26
סך הכל קריירה 51 25 7 2 8 2 66 29

נבחרת אנגליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה אנגליה
משחקים שערים
2020 1 0
2021 1 3
2022 13 7
סך הכל 15 10

טבלת שערים בנבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא. תאריך כובע מקום מפגש יריב תוצאה בשער תוֹצָאָה תחרות
1 30 בנובמבר 2021 2 אצטדיון Keepmoat, דונקסטר, אנגליה  לטביה 14-0 20–0 מוקדמות מונדיאל 2023
2 17-0
3 18-0
4 30 ביוני 2022 7 לציגרונד, ציריך, שווייץ שווייץ 1-0 4-0 ידידותי
5 11 ביולי 2022 9 אצטדיון פאלמר, ברייטון, ברייטון והוב, אנגליה  נורווגיה 7-0 8-0 יורו 2022 של אופ"א
6 15 ביולי 2022 10 אצטדיון סנט מרי, סאות'המפטון, אנגליה  צפון אירלנד 3-0 5-0
7 4-0
8 26 ביולי 2022 12 ברמאל ליין, שפילד, אנגליה  שוודיה 3-0 4-0
9 3 בספטמבר 2022 14 אצטדיון וינר נוישטדט, ווינר נוישטאדט, אוסטריה  אוסטריה 1-0 2-0 מוקדמות מונדיאל 2023
10 6 בספטמבר 2022 15 אצטדיון Bet365, סטוק-און-טרנט, אנגליה לוקסמבורג 2-0 10-0

תארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפון קרוליינה

  • עונה רגילה של ועידת החוף האטלנטי: 2018, 2019
  • טורניר כדורגל נשים של ACC:‏ 2017, 2019
  • סגנית גביע המכללות של חטיבה 1 של NCAA:‏ 2018, 2019

נבחרת אנגליה

אנגליה עד 20

אנגליה עד 17

אישִי

  • נבחרת אופ"א לנשים עד גיל 17 של הטורניר: 2016[51]
  • מלך השערים של אליפות אופ"א לנשים עד גיל 17: 2016[52]
  • מוקדמות אליפות אופ"א לנשים עד גיל 17 מלך השערים: 2016
  • ACC Freshman of the Year:‏ 2017[53]
  • שחקן ההתקפה של השנה של ACC:‏ 2018[54]
  • מאמני כדורגל של יונייטד NCAA Division I קבוצה ראשונה של כל אמריקה: 2018, 2019
  • שחקנית החודש בליגת העל לנשים: מרץ 2022[55]
  • שחקן השנה של שחקני הנשים של מנצ'סטר יונייטד: 2021–22[21]
  • מגף ארד לאליפות נשים של אופ"א: 2022[56]
  • שער אליפות הנשים של אופ"א בטורניר: 2022[39]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלסיה רוסו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "'Alessia Russo Player Profile'". Football Association website. נבדק ב-16 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד Luke Edwards, ‏'I came back with a degree': Alessia Russo proof you can become a professional footballer without sacrificing your education, The Telegraph, 21 September 2020
  3. ^ Oberg, Tim (16 ביולי 2015). "Chelsea här för att utvecklas". Goteborgs-Posten. נבדק ב-14 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "WSL Continental Cup – First Round review: Drama at the Hive, as Chelsea crash out to buzzing Bees". Vavel. 3 ביולי 2016. נבדק ב-14 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Brighton & Hove Albion Women add four new signings ahead of the Spring Series". VAVEL. 24 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Association, The Football. "FA WSL Spring Series under way". www.thefa.com.
  7. ^ "Tar Heel Women's Soccer Adds Nine Newcomers For 2017". UNC Tar Heels Athletics. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Alessia Russo profile". UNC Tar Heels Athletics. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Tar Heels Wear The Crown". theacc.com.
  10. ^ "Alessia Russo continues racking up ACC awards after season-ending injury". The Daily Tar Heel.
  11. ^ "Russo named Second-team All-America". UNC Tar Heels Athletics. נבדק ב-25 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "NCAA Division I Women's All-America Teams Announced".
  13. ^ "Russo announces UNC departure". Alessia Russo twitter. נבדק ב-23 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Two UNC Women's Soccer Leading Stars Leave University Due to Unclear Season". SI.com.
  15. ^ "Man Utd Women sign Alessia Russo". www.manutd.com.
  16. ^ "Birmingham City 2–5 Manchester United". womenscompetitions.thefa.com.
  17. ^ "Manchester United 3–0 Brighton". womenscompetitions.thefa.com (באנגלית).
  18. ^ "Stoney and Russo up for WSL awards". www.manutd.com.
  19. ^ "How Man Utd star Alessia Russo could have joined rivals Arsenal instead". www.goal.com.
  20. ^ "Manchester United forward requires surgery on hamstring injury". FAWSL Full-Time. 8 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 "Russo wins Players' Player of the Year award". www.manutd.com.
  22. ^ Alessia Russo joins Arsenal, Alessia Russo joins Arsenal, ‏2023-10-21 (באנגלית)
  23. ^ "Arsenal knocked out of Women's Champions League". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-10-12.
  24. ^ Hoad, Alex (9 בנובמבר 2012). "Maidstone schoolgirl Alessia Russo scores on her England under-15 debut". Kent Online. נבדק ב-14 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Tucker, Craig (12 ביולי 2016). "Chelsea and England footballer Alessia Russo targets World Cup in Jordan after starring at European Championships". Kent Online. נבדק ב-14 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Stanway and Russo each score five as England run riot". England FA. 1 באוקטובר 2015. נבדק ב-14 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Estonia-England | Women's Under-17". UEFA.com (באנגלית).
  28. ^ Lavery, Glenn (13 במאי 2016). "All eyes on the World Cup after Euro defeat by Germany". England FA. נבדק ב-14 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Association, The Football. "Alessia Russo stays grounded despite World Cup heroics". www.thefa.com (באנגלית). נבדק ב-2017-11-03.
  30. ^ "England win bronze medal at FIFA U20 Women's World Cup". The FA. 24 באוגוסט 2018. נבדק ב-3 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Veevers, Nicholas (26 בפברואר 2020). "Alessia Russo to join England squad for SheBelieves Cup, with Lucy Bronze ruled out". The Football Association. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Spain Defeats England 1–0 on Final Match Day of 2020 SheBelieves Cup". www.ussoccer.com. 11 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Ellen White becomes England Women's all-time leading goalscorer as Lionesses thrash Latvia 20-0 in World Cup qualifier". Sky Sports.
  34. ^ Evans, Greg (1 בדצמבר 2021). "All the records that were shattered during England's astonishing 20-0 win over Latvia". The Independent. נבדק ב-13 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Davies, Callum (15 ביוני 2022). "England Women's final squad named for EURO 2022". England Football.com. The FA. נבדק ב-12 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ England Squad.
  37. ^ "England beat Germany to win first women's major trophy". BBC Sport.
  38. ^ "UEFA Women's Euro 2022 stats". FBref.
  39. ^ 1 2 "UEFA Women's EURO 2022 Goal of the Tournament: Russo heads top ten strikes". UEFA. 2 באוגוסט 2022. נבדק ב-5 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "England book semi-final with co-hosts Australia". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-10-12.
  41. ^ 1 2 Laverty, Rich (9 בנובמבר 2017). "Remember the Name: Alessia Russo". Our Game Magazine. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Ramsgate bring in two – The Pitching In Isthmian Football League". www.isthmian.co.uk.
  43. ^ "Luca Russo – Track & Field". University of Missouri Athletics.
  44. ^ "North Carolina Tar Heels 2017 season stats" (PDF). www.goheels.com. North Carolina Tar Heels. נבדק ב-23 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "North Carolina Tar Heels 2018 season stats" (PDF). www.goheels.com. North Carolina Tar Heels. נבדק ב-23 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "North Carolina Tar Heels 2019 season stats" (PDF). www.goheels.com. North Carolina Tar Heels. נבדק ב-23 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Sanders, Emma (31 ביולי 2022). "England beat Germany to win first major women's trophy". BBC. נבדק ב-31 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "England 3 - 1 Germany". BBC Sport. 23 בפברואר 2022. נבדק ב-23 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "England win Bronze Medal at FIFA U20 Women's World Cup". The FA. 24 באוגוסט 2018. ארכיון מ-30 בדצמבר 2018. נבדק ב-27 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Hart, Patrick (16 במאי 2016). "England beat Norway for World Cup place". UEFA.com. Union of European Football Associations (UEFA). נבדק ב-27 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  51. ^ "Technical Report — Team of the Tournament". UEFA.com.
  52. ^ Hart, Patrick (16 במאי 2016). "Russo and Navarro finish as top scorers". UEFA.com. Union of European Football Associations (UEFA). ארכיון מ-27 באוקטובר 2021. נבדק ב-27 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "ACC Announces 2017 Women's Soccer Award Winners". ACC. Atlantic Coast Conference. 2 בנובמבר 2017. ארכיון מ-4 בנובמבר 2017. נבדק ב-27 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "ACC Women's Soccer: 2018 Season Awards Announced". ACC. Atlantic Coast Conference. 1 בנובמבר 2018. ארכיון מ-1 בדצמבר 2018. נבדק ב-27 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "Alessia Russo crowned WSL Player of the Month". www.manutd.com.
  56. ^ "Beth Mead finishes as UEFA Women's EURO 2022 Top Scorer". UEFA.com. Union of European Football Associations. 31 ביולי 2022. נבדק ב-31 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)