אלעזר הלוי גרינהוט
 | |
| לידה |
10 במאי 1850 כ"ח באייר תר"י גירנדה, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
2 בפברואר 1913 (בגיל 62) י"א באדר תרע"ג פתח תקווה, האימפריה העות'מאנית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות סגולה |
| תאריך עלייה | תרנ"ג |
| מקום מגורים |
ירושלים |
| כינויים נוספים |
Lazar Grünhut, אליעזר הלוי ד"ר גרינהוט |
| פעילות בולטת | פרסום ספרים מכת"י - מדרשים וספרי מסעות |
| ידוע בשל | הניח את היסודות לחקר מדרש ילמדנו |
| השכלה |
אוניברסיטת ברן |
| תפקיד | מנהל בית היתומים העברי הראשון בירושלים |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
הרב ד"ר אלעזר הלוי גרינהוט (כ"ח באייר תר"י/ 1850– י"א באדר תרע"ג/ 1913) היה רב בהונגריה, ולאחר מכן חוקר יהדות ואיש ציבור בירושלים. מנהל בית היתומים העברי הראשון בירושלים. מחלוצי חוקרי כתבי הגניזה הקהירית, וספרות חז"ל והמדרש. מייסד תנועת המזרחי בירושלים, שפעל גם בגאולת קרקעות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בכ"ח באייר תר"י בעיירה גֶרֶנדה שבמחוז אויהל שבהונגריה, בנו של רבי משה יהודה גרינהוט. במשך חמש שנים למד בישיבות בהונגריה אצל רבנים חניכי אסכולת החתם סופר. בגיל 18 הוסמך לרבנות. לאחר נישואיו שימש ברבנות בקהילות שונות, ולבסוף שימש כעשר שנים כרב ודיין בעיר טעמשוואר. בגלל התחזקות התנועה הרפורמית בעיר, עזב את הרבנות ונסע ללמוד בבית המדרש לרבנים בברלין והיה מתלמידיו של הרב עזריאל הילדסהיימר. כמו כן, למד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. עבודת הדוקטורט שלו הייתה "מחקר בקורתי על מדרש קהלת".
בשנת תרנ"ב/1892[1] התמנה על ידי ועד היהודים החרדים מפרנקפורט לשמש כמנהל בית היתומים בירושלים (מיסודו של ד"ר זאב וילהלם הרצברג). בעקבות זאת, עלה באותה שנה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. לצד ניהול בית היתומים שימש גם בהוראה במוסד, וכן כרב ודרשן בבית הכנסת של המוסד. בשנת 1903 פרש מהוראה מטעמי בריאות. באותה שנה אכסן בביתו את הרמן שטרוק במסע בארץ ישראל. באותה תקופה שהה בארץ הרב יוסף צבי קרליבך מגרמניה, והוא למד אצל הרב ד"ר גרינהוט וכן אצל הרב שמואל סלנט והרב אברהם יצחק הכהן קוק.
עם יסוד תנועת המזרחי, ייסד סניף של המזרחי בירושלים. שימש ציר של התנועה לאחד הקונגרסים הציוניים.
השתתף בירושלים בייסוד אגודת "קהילת יעקב", שפעלה לייסוד יישוב חקלאי דתי ולהתנחלות יהודים דתיים במושבות הקיימות. ארגן חבורת יהודים חרדים לרכישה ולהתיישבות באדמת הכפר הערבי דילב (לימים קריית ענבים), ואף תכנן להעביר לשם את בית היתומים, כדי להעניק לחניכיו הכשרה חקלאית, אולם תוכניתו לא יצאה לפועל.
בהשתדלותו, רכש הד"ר סלבנדי מדירקהיים קרוב ל 800 דונם מאדמת הכפר פג'ה, שליד פתח תקווה ומסר את הקרקע במתנה לוועד היהודי בפרנקפורט, במטרה להעביר לשם את בית היתומים. היוזמה יצאה אל הפועל בתחילת שנת 1913, וגרינהוט עבר לפתח תקווה. אולם, כעבור חודשים ספורים, בי"א באדר תרע"ג, מרס 1913, נפטר.
נקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל לעבודתו כמנהל בית היתומים, היה מגדולי חוקרי היהדות והתמחה בחקר המדרשים. ש"י עגנון כינה אותו "החכם הידוע" ("אסתרליין יקירתי" מכתב 31). פרסם שורה של חיבורים מחקריים ומוערים בתחום המדרשים, על פי כתבי יד עתיקים. יצירתו המונומנטלית היא סדרת "ספר הליקוטים", אוסף מדרשים עתיקים מתוך כתבי יד גנוזים, שהוציא בשישה כרכים בשנים 1898–1903. הוא הניח את היסודות לחקר מדרש ילמדנו, וראייתו כסוגה ספרותית, בתחום ספרות חז"ל.
פרסם שני ספרי מסעות עתיקים - הספרים "מסעות בנימין מטודלה" ו"סבוב ר' פתחיה מרגנסבורג", המהווים מקורות חשובים בהיסטוריוגרפיה העברית.
פרסם מאמרים רבים בכתבי עת יהודיים ומדעיים שונים באירופה. כמו כן, הרבה לכתוב מאמרים פובליציסטיים בעיתונים שונים, ובהם "דער איזראעליט", "די יידישה פרסה", "די ולט" ו"פרנקפורטר צייטונג".
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו משה נולד בשנת 1894, שנה לאחר עלייתו לירושלים. היה מנהל משרד התיירות של הסוכנות היהודית. פעל בחברת "יהודה" שגאלה אדמות בנגב ובגליל. בשנות ה-20 התגורר בביתו כדייר משנה הסופר ש"י עגנון. היה נשוי לחיה, בתו של אברהם בלומנפלד, מראשוני השומרים העבריים בארץ (שהיה חתנו של הרב נחום קפלן מהורודנה ונכדו של ישראל ב"ק).
- בניו של משה גרינהוט הם אלעזר גרנות ונחום גרנות.
- בתו אלזה - אשת אבינועם ילין.
- בתו רגינה, אשת רופא העיניים ד"ר ברוך זק"ש.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר הלקוטים: קובץ מדרשים ישנים (6 כרכים) (1898-1903)
- מדרש שיר השירים - על פי כתב היד של הגניזה הקהירית (1897)
- פירוש עזרא ונחמיה (1899)
- ספר ילקוט המכירי על משלי (1902)
- רבינו סעדיה גאון ופירוש לדניאל: תשובה להאדון דר'פאזנאנסקי (1902)
- מסעות ר' בנימין מטודילה (1903)
- סבוב הרב רבי פתחיה מרעגנשפורג (1905)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גאולה בת-יהודה, אלעזר הלוי גרינהוט, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א, עמ' 581 - 585.
- גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, כרך א.
- דב גנחובסקי, מסיבות החברה הגבוהה, הוצאת כרטא, 1993. עמ' 102- 106.
- נפתלי בן-מנחם, אגרות חכמי ישראל לד"ר אלעזר הלוי גרינהוט ז"ל, (על אודות המדרשים), סיני, ספר יובל, תשי"ח, עמ' 3-24 (מידע בקטלוג רמב"י)
- כפר אברהם
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלעזר הלוי גרינהוט, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- כתבי אלעזר הלוי גרינהוט בפרויקט בן-יהודה
- מידע על הרב ד"ר אלעזר הלוי גרינהוט בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "אלעזר הלוי גרינהוט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 169
- אלעזר הלוי גרינהוט, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
אלעזר גרינהוט (1850-1913), דף שער בספרייה הלאומית- רשימת הפרסומים של אלעזר הלוי גרינהוט, בקטלוג הספרייה הלאומית
- א"י ברור, לזכר אלעזר הלוי גרינהוט, דבר, 18 במרץ 1938
- הספר "תמונת הספר מסעות ר' בנימין מטודילו", באתר "סימניה", נערך בידי אלעזר הלוי גרינהוט
- מחיבוריו המקוונים
- מדרש תנחומא וילמדנו, ירושלים, תרנ"ח, באתר היברובוקס
- פירוש על עזרא ונחמיה, עם מבוא ארוך והערות מאה החכם המפורסם שז״ח האלבערשטאם; ירושלים, תרנ"ט:
- הספר, באתר היברובוקס
- הספר, בארכיון האינטרנט
- הספר, באתר היברובוקס
