אלפיס

אלפיס
ἐλπίς
	טטרדרכם מברונזה שנמצא באלכסנדריה מה- 284–285 לספירה המציג את אלפיס
תפקיד	רוח התקווה
תרבות	מיתולוגיה יוונית
אלים מקבילים	ספס
אם	ניקס
צאצאים	Pheme

במיתולוגיה היוונית, אֶלְפִּיס (ביוונית עתיקה: ἐλπίς ) היא רוח^[1] התקווה, האחרונה ששוחררה מתיבת פנדורה. היא הוצגה כאישה צעירה, בדרך כלל נושאת בידיה פרחים או את קרן השפע.

אלפיס היא ביתה של ניקס אלת הלילה הקדומה, ואמה של Pheme, אלת התהילה.

תיבת פנדורה

על פי הסיודוס, הטיטאן אפימתאוס היה אחראי על מתן תכונה חיובית לכל חיה. אך כאשר הגיע הזמן לתת לאדם תכונה חיובית - לא נשאר דבר. פרומתאוס, אחיו, הרגיש שכיוון שהאדם עליון לכל החיות האחרות, עליו לקבל מתנה ייחודית. לכן, גנב פרומתאוס את האש מזאוס ומסר אותה לאדם.

זאוס התרגז, ויצר את האישה כעונש לאדם. האלים קראו לה פנדורה (פאן-דורה), שפירושו "מתנת כל האלים". היא קיבלה מהם את מתנותיהם: הפיסטוס עיצב אותה מחימר ונתן לה צורה, אפרודיטה נתנה לה יופי, ואפולו נתן לה כישרון מוזיקלי ואת היכולת לרפא. אחריהם נתן לה זאוס תיבה, אמר לה לא לפתוח אותה לעולם, ונתן לה את הסקרנות.

פרומתאוס הזהיר את אחיו אפימתאוס לא לקבל מתנות מהאלים, אך האחרון לא הקשיב לאחיו, וכשפנדורה הגיעה אליו, הוא התאהב בה והתחתן איתה.

עד אז, המין האנושי חי בעולם מושלם ללא דאגות. אפימתאוס אמר לפנדורה לא לפתוח את התיבה לעולם. אולם, יום אחד, סקרנותה של פנדורה גברה עליה, והיא פתחה את התיבה. במעשה זה שחררה פנדורה את כל האסונות (כדוגמת הדבר, העצב, העוני והפשע) לעולם. פנדורה מיהרה לסגור את התיבה, אך לא רק שלא הועילה כלל בסגירת התיבה, מכיוון שכל האסונות כבר השתחררו ממנה, הסגירה אף הזיקה, מכיוון שכלאה בתוך התיבה את התקווה שהייתה בה. העולם נשאר עגום וקר לתקופה ארוכה, עד שפנדורה פתחה את התיבה בשנית ושחררה את התקווה (אלפיס, ἐλπίς) לעולם. סיפור זה אמור להסביר את המקור לאסונות בעולם ואת המקור לתקווה שבאה חרף האסונות.

בתם של אפימתאוס ופנדורה היא פירה, שהתחתנה עם דאוקליון. שניהם היו היחידים ששרדו את המבול. הם יצרו מחדש את בני האדם מאבנים שזרקו מאחורי גבם.

מקבילתה של אלפיס במיתולוגיה הרומית הייתה ספס.