אמנות אינטרנט

תרשים המדגים באופן פשוט את התווך האינטרנטי בו מתרחשת אמנות אינטרנט. רשת האינטרנט מסומנת על ידי הברק 𐓏 האדום אליה מתקשרים שני המחשבים לצפייה באמנות אינטרנט. אחד משדר והשני קולט/צופה. החיבור יכול להיות פיזי או אלחוטי. האמנות מתבטאת באינטראקציה בין הצופה למשדר.
תרשים משנת 1997 שרשמו Michael Sarff ו־Tim Whidden

אמנות אינטרנט (המכונה גם אמנות רשת) היא סוג של אמנות מדיה חדשה המופצת באמצעות האינטרנט. צורת אמנות זו עוקפת את הדומיננטיות המסורתית של מערכות הגלריות והמוזיאונים הפיזיות. במקרים רבים, הצופה נמשך לסוג של אינטראקציה כלשהי עם יצירת האמנות. אמנים הפועלים בצורה זו מכונים לפעמים אמני רשת.

אמני רשת עשויים להשתמש ברשתות אינטרנט חברתיות או תרבותיות ספציפיות כדי לייצר את האמנות שלהם. אמנות האינטרנט היא לרוב, אך לא תמיד, אינטראקטיבית, משתפת ומבוססת מולטימדיה. ניתן להשתמש באמנות האינטרנט כדי להפיץ מסר, פוליטי או חברתי, תוך שימוש באינטראקציות אנושיות.

המונח אמנות אינטרנט, בדרך כלל אינו מתייחס לאמנות שפשוט עברה דיגיטציה והועלתה לאינטרנט כדי שניתן יהיה לצפות בה באמצעות האינטרנט, כגון בגלריה מקוונת.[1] במקום זאת, ז'אנר זה מסתמך באופן מהותי על האינטרנט כדי להתקיים, תוך ניצול היבטים כגון ממשקים אינטראקטיביים וקישוריות (כגון חכמת המונים) למספר רב של רשתות חברתיות וכלכליות ומיקרו-תרבויות, המיועדות לא רק ליצירות מבוססות אינטרנט.

בשנת 2002, התאורטיקן והאוצר של המדיה החדשה ג'ון איפוליטו (אנ') הגדיר את "עשרת המיתוסים של אמנות האינטרנט".[2] הוא מצטט את המיתוסים הנ"ל, כמו גם מגדיר אותם כמובדלים מעיצוב אתרים מסחרי, ונוגע בנושאים של קביעות, יכולת לארכב ואיסוף במדיום זורם ומשתנה לאורך זמן.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות האינטרנט, נטועה במסורות ובתנועות אמנותיות שונות, החל מדאדא ועד לסיטואציוניזם, אמנות מושגית, Fluxus, וידאו ארט, אמנות קינטית, אמנות מיצג, אמנות טלמטית (אנ') והפנינג . [3]

בשנת 1974, האמנית הקנדית ורה פרנקל (אנ') עבדה באולפני חברת הטלפונים בל, קנדה כדי להפיק את היצירה String Games: Improvisations for Inter-City Video, היצירה הראשונה בקנדה שהשתמשה בטכנולוגיות טלקומוניקציה. [4]

יצירת האמנות הטלמטית, (אנ') המוקדמת, הייתה עבודתו של רוי אסקוט (אנ'), La Plissure du Texte, שבוצעה עבור התערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית של פריז (אנ') ב-1983.

בשנת 1985, אדוארדו קאק יצר את שיר הווידאו המצויר Reabracadabra עבור שירותי מיניטל הצרפתים. [5]

מוסדות אמנות המדיה כגון פסטיבל Ars Electronica בלינץ, אוסטריה, או IRCAM (מרכז המחקר למוזיקה אלקטרונית) שבסיסו בפריז, תמכו וייצגו אמנות אינטרנטית ברשת. בשנת 1996, הלן ת'ורינגטון (אנ') הקימה את הפלטפורמה New Radio and Performing Arts (אנ'), שהיא פלטפורמה מקוונת להזמנה והצגת אמנות אינטרנט, ואירוח הופעות ברשת האינטרנט. ב-1991 ייסד וולפגנג שטהל את פלטפורמת הניסוי החשובה כמו The Thing. ב-1994 היזם ג'ון בורת'וויק והאוצר בנג'מין וייל הפיקו יצירות אמנות מקוונות מאת דאג אייטקן, ג'ני הולצר ואחרים ב- Adaweb וב-1997 מרכז האמנות החזותית של MIT אירח את "PORT: Navigating Digital Culture", שכלל אמנות אינטרנט בחלל גלריה ו "פרויקטים אינטרנטיים מבוססי זמן". [6] האמנים שנכללו בפרויקט היו קארי פפרמינט, פרמה מרתי, ריקרדו דומינגז, הלן ת'ורינגטון ואדריאן וורצל .

בשנת 1997 הוצגה אמנות אינטרנט במופע documenta X (בבימויה של קתרין דייוויד), עם האוצר סיימון למונייר. עשרת הפרויקטים שהוצגו בו-זמנית בעיר קאסל, גרמניה ובאינטרנט היו של מאט מוליקן, אנטוני מונטאדאס, הולגר פריזה, הית' באנטינג, פליקס סטפן הובר ופיליפ פוקוק, הרווה גראומן, ג'ודי, מרטין קיפנברגר וקרסטן הלר בין היתר.

בשנת 2000, מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית, כלל אמנות אינטרנט בתערוכה הדו-שנתית שלו. [7] זו הייתה הפעם הראשונה שאמנות אינטרנט נכללה כקטגוריה מיוחדת בביאנלה. היא סימנה את אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר להכללה של אמנות אינטרנט בתוך סביבה מוזיאונית. אמני האינטרנט שנכללו בתערוכה היו מארק אמריקה, Ken Goldberg, etoy.

עם עלייתם של מנועי החיפוש כשער גישה לאינטרנט בסוף שנות ה-90, אמני רשת רבים הפנו את תשומת לבם לנושאים קשורים. הם השתמשו בשאילתות חיפוש כחומר גלם. "המיטה הנצחית" של מרי פלנגן (אנ') קיבלה תשומת לב בזכות השימוש שלה במרחב סיפורי לא ליניארי תלת־ממדי, או מה שהיא כינתה "נרטיבים הניתנים לניווט". [8] [9] היצירה שלה משנת 2001 בשם 'אוסף' שהוצגה בביאנלה של וויטני הציגה פריטים שנאספו מדיסקים קשיחים ברחבי העולם בתת--מודע קולוקטיבי חישובי. [10] 'החיים הסודיים של המספרים' של גולן לוין (אנ') (2000) הציג את ה"פופולריות" של המספרים 1 עד 1,000,000 כפי שנמדדה על ידי תוצאות החיפוש במנוע החיפוש Alta Vista. עבודות כאלה הצביעו על ממשקים חלופיים והטילו ספק בתפקיד הדומיננטי של מנועי החיפוש בשליטה בגישה לרשת.

מלבד יישומי unicast (נקודה לנקודה), המצביעים על קיומן של נקודות התייחסות, קיים גם אינטרנט רב-ערוצי (רב נקודות ולא מרוכז) שהוצג על ידי מעט מאוד יצירות אמנותיות, כמו המחולל הפואטי (אנ'). לפי ג'וליף וקוקס, האינטרנט אינו שם נרדף למשתמש ספציפי ולממשק ספציפי, אלא מבנה דינמי שכולל את הקידוד ואת כוונת האמן. [11]

אמנים עכשוויים כמו פיטר קוגלר, היימו זוברניג, נדקו סולקוב או רובין רימבו, הידוע גם כסקנר, מימשו יצירות באינטרנט שניתן לראות במוזיאוני אמנות באופן ספציפי כמייצבים ולא רק. על מסך מחשב המציג אמנות אינטרנט. בעבודתו של סולקוב, למשל, אפשר היה לקיים אינטראקציה מקוונת עם אובייקטים שהיו בחלל התצוגה של מרכז האמנות העכשווית בז'נבה. בעבודתו של היימו זוברניג, אפשר היה להזיז קיר פיזית כדי לחשוף חלל במוזיאון MAMCO לאמנות מודרנית ועכשווית, שבז'נבה המכיל עיבוד מקוון תלת־ממדי של אותו חלל.

הופעתן של פלטפורמות הרשתות החברתיות באמצע שנות ה-2000 יצר שינוי בדרך הפצת אמנות האינטרנט. קהילות מקוונות התארגנו סביב "היררכיות אקטואליות" ספציפיות.[12] קהילות אמנותיות באינטרנט עשו מעבר דומה באמצע שנות ה-2000, הן עברו ממועדוני גלישה, של קבוצות של 15 עד 30 אנשים שחבריהן תרמו לשיחה חזותית-קונספטואלית מתמשכת באמצעות שימוש במדיה דיגיטלית[13] כשהחברות בהן הייתה מוגבלת לקבוצה נבחרת של אנשים, לפלטפורמות רשתות חברתיות מבוססות תמונה, כמו Flickr, המאפשרות גישה לכל אדם עם כתובת דואר אלקטרוני. אמני אינטרנט עושים שימוש נרחב ביכולות הרשתות החברתיות, ובארגון שלהם, בכך ש"ייצור המשמעות מותנה מתוכן של אמנים אחרים".[13]

פוסט אינטרנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסט-אינטרנט היא תנועת[14] אמנות שהחלה לפעול במאה ה-21, של אמנים היוצרים יצירות אמנות שנגזרות מהאינטרנט וכן להשפעותיו על אסתטיקה, פסיכולוגיה אנושית, תרבות וחברה. [15] זהו מונח רחב הזוכה לביקורת חריפה.[14] אמנות פוסט-אינטרנט (Post-Internet) משמשת לתיאור סגנון אמנות שצמח בעידן הדיגיטלי. זוהי תנועה המוגדרת על ידי האופן שבו היא משתמשת בטכנולוגיה ובאינטרנט כאמצעי ליצירת אמנות, והייתה לה השפעה עמוקה על הדרך בה אנו תופסים את תפקידה של הטכנולוגיה בחיינו.

המונח פוסט-אינטרנט, הופיע החל מאמצע שנות ה-2000 ונטבע על ידי אמנית האינטרנט מריסה אולסון ב-2008. [16] דיונים על אמנות אינטרנט מאת מריסה אולסון, ג'ין מקיו וארטי וירקאנט, הביאו את המונח לתודעת הציבור.[17] בין השנים ה-2000 ל-2010, אמני פוסט-אינטרנט היו ברובם בני דור המילניום שפעלו בפלטפורמות אינטרנטיות כגון: Tumblr ו- MySpace או עבדו בווידאו, במדיה חברתית ובפורמטים פוסט-נרטיביים כמו YouTube, Vevo או ממים .

במאמר מ-2015 ב- The New Yorker, המונח פוסט-אינטרנט מתואר "הפרקטיקות של אמנים ש... בניגוד לאלו של הדורות הקודמים, כמו ציור או פיסול. יצירות האמנות שלהם נעות בצורה זורמת בין חללים, לפעמים מופיעים על מסך, לפעמים בגלריה." בתחילת שנת 2010, הפוסט-האינטרנט היה מקושר באופן פופולרי עם המוזיקאית גריימס, אמנים חזותיים כמו קורי ארקאנג'ל, ארטי וירקאנט, פטרה קורטרג'ט, ריאן טרקרטין ליזי פיץ'. [18]

כלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריונית האמנות רייצ'ל גרין זיהתה שש צורות של אמנות אינטרנט שהתקיימו מ-1993 עד 1996: דואר אלקטרוני, אודיו, וידאו, גרפיקה, אנימציה ואתרי אינטרנט. [19]

מאז אמצע שנות ה-2000, אמנים רבים השתמשו במנוע החיפוש של גוגל ובשירותים אחרים להשראה וחומרים. שירותי Google חדשים מולידים אפשרויות אמנותיות חדשות.[20] החל משנת 2008, ג'ון רפמן אסף תמונות מ- Google Street View עבור הפרויקט שלו בשם The Nine Eyes of Google Street View .[21][20] עוד פרויקט אמנות אינטרנט מתמשך הוא I'm Google מאת דינה קלברמן שמארגנת תמונות וסרטונים מגוגל ויוטיוב סביב נושא בצורת רשת שמתרחבת תוך כדי גלילה.[20]

דוגמאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמנית הישראלי יונה לוי גרוסמן מציגה באתרה הפרטי מספר דוגמאות לאומנות אשר מוצגת במציאות רבודה, אשר ניתנים לגישה דרך אתרה, אחרי התקנת אפליקציה ייעודית.[22]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Weibel, Peter and Gerbel, Karl (1995). Welcome in the Net World , @rs electronica 95 Linz. Wien New York: Springer Verlag. ISBN 3-211-82709-9
  • Fred Forest 1998,¨Pour un art actuel, l'art à l'heure d'Internet" l'Harmattan, Paris
  • Baranski Sandrine, La musique en réseau, une musique de la complexité ? Éditions universitaires européennes, mai 2010
  • Barreto, Ricardo; Perissinotto, Paula. "the_culture_of_immanence". אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  • Baumgärtel, Tilman (2001). net.art 2.0 – Neue Materialien zur Netzkunst / New Materials towards Net art. Nürnberg: Verlag für moderne Kunst. ISBN 3-933096-66-9.
  • Wilson, Stephen (2001). Information Arts: Intersections of Art, Science and Technology. Cambridge, Massachusetts : MIT Press. ISBN 0-262-23209-X.
  • Caterina Davinio 2002. Tecno-Poesia e realtà virtuali / Techno-Poetry and Virtual Realities, Sometti, Mantua (IT) Collection: Archivio della poesia del 900. Mantua Municipality. With English translation. ISBN 88-88091-85-8
  • Stallabrass, Julian (2003). "Internet Art: the online clash of culture and commerce". Tate Publishing. ISBN 1-85437-345-5, ISBN 978-1-85437-345-8.
  • Christine Buci-Glucksmann, "L’art à l’époque virtuel", in Frontières esthétiques de l’art, Arts 8, Paris: L’Harmattan, 2004
  • Greene, Rachel (2004). "Internet Art". Thames and Hudson. ISBN 0-500-20376-8, ISBN 978-0-500-20376-7.
  • Corby, Tom (2006). "Network Art: Practices and Positions". Routledge, ISBN 0-415-36479-5.
  • WB05 e-symposium published as ISEA Newsletter #102 - ISSN 1488-3635 #102 ISEA Newsletter #102, www.isea-web.org
  • Juliff, Toby & Cox, Travis. 'The Post-display condition of contemporary computer art.' eMaj #8 (April 2015) https://emajartjournal.files.wordpress.com/2012/11/cox-and-juliff_the-post-display-condition-of-contemporary-computer-art.pdf
  • Ascott, R.2003. Telematic Embrace: visionary theories of art, technology and consciousness. (Edward A. Shanken, ed.) Berkeley: University of California Press.
  • Roy Ascott 2002. Technoetic Arts (Editor and Korean translation: YI, Won-Kon), (Media & Art Series no. 6, Institute of Media Art, Yonsei University). Yonsei: Yonsei University Press
  • Ascott, R. 1998. Art & Telematics: toward the Construction of New Aesthetics. (Japanese trans. E. Fujihara). A. Takada & Y. Yamashita eds. Tokyo: NTT Publishing Co., Ltd.
  • Fred Forest 2008. Art et Internet, Paris Editions Cercle D'Art / Imaginaire Mode d'Emploi
  • Thomas Dreher: IASLonline Lessons/Lektionen in NetArt.
  • Thomas Dreher: History of Computer Art, chap.VI: Net Art: Networks, Participation, Hypertext
  • Monoskop (2010). Overview of 'surf clubs' phenomenon. Povinné zmluvné poistenie, Burundi, ‏2020-09-22 (ב־)
  • Art in the Era of the Internet, PBS Report
  • תבנית:In lang Martín Prada, Juan, Prácticas artísticas e Internet en la época de las redes sociales, Editorial AKAL, Madrid, 2012, ISBN 978-84-460-3517-6
  • Bosma, Josephine (2011) "Nettitudes - Let's Talk Net Art" [1] NAI Publishers, ISBN 978-90-5662-800-0
  • Schneider, B. (2011, January 6). From Clubs to Affinity: The Decentralization of Art on the Internet « 491. 491. Retrieved March 3, 2011, from https://web.archive.org/web/20120707101824/http://fourninetyone.com/2011/01/06/fromclubstoaffinity/
  • Boyd, D. M.; Ellison, N. B. (2007). "Social Network Sites: Definition, History, and Scholarship". Journal of Computer-Mediated Communication. 13 (1): 210–230. doi:10.1111/j.1083-6101.2007.00393.x. S2CID 52810295.
  • Moss, Ceci. (2008). Thoughts on “New Media Artists v. Artists with Computers". Rhizome Journal. http://rhizome.org/editorial/2008/dec/3/thoughts-on-quotnew-media-artists-vs-artists-with-/
  • Greene, Rachel. (2000) A History of Internet Art. Artforum, vol. 38.
  • Bookchin, Natalie & Alexei Shulgin (1994-5). Introduction to net.art. Rhizome. http://rhizome.org/artbase/artwork/48530/.
  • Atkins, Robert. (1995). The Art World (and I) Go Online. Art in America 83/2.
  • Houghton, B. (2002). The Internet & art: A guidebook for artists. Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall. ISBN 0-13-089374-9.
  • Bosma, J. (2011). Nettitudes: Let's talk net art. Rotterdam: Nai Publishers. ISBN 978-90-5662-800-0.
  • Daniels, D., & Reisinger, G. (2009). Net pioneers 1.0: Contextualizing early net-based art. Berlin: Sternberg Press. ISBN 978-1-933128-71-9.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמנות אינטרנט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Ten Myths of Internet Art
  2. ^ Ippolito, Jon (2002-10-01). "Ten Myths of Internet Art". Leonardo. 35 (5): 485–498. doi:10.1162/002409402320774312. ISSN 0024-094X.
  3. ^ Chandler, Annmarie; Neumark, Norie (2005). At a Distance: Precursors to Art and Activism on the Internet. Cambridge, Massachusetts: MIT Press. ISBN 0-262-03328-3.
  4. ^ Langill, Caroline (2009). "Electronic media in 1974". Shifting Polarities. Montreal: The Daniel Langlois Foundation for Art, Science, and Technology. נבדק ב-21 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "NET ART ANTHOLOGY: Reabracadabra". NET ART ANTHOLOGY: Reabracadabra. 2016-10-27. נבדק ב-2020-12-26.
  6. ^ "Port Home".
  7. ^ The Whitney Biennial 2000. See also "Now Anyone Can Be in the Whitney Biennial" in The New York Times (March 23, 2000), and "The Whitney Speaks: It Is Art" in Wired Magazine (March 23, 2000).
  8. ^ Klink, Patrick (1999). "Daring Digital Artist". UB Today. Buffalo: The University at Buffalo. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-21 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Flanagan, Mary (2000). "navigating the narrative in space: gender and spatiality in virtual worlds". Art Journal. New York: The College Art Association. נבדק ב-21 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Cotter, Holland (2002). "Never Mind the Art Police, These Six Matter". The New York Times. New York. נבדק ב-21 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Toby Juliff, Travis Cox (2015). "The post-display condition of contemporary computer art" (PDF). EMaj. 8.
  12. ^ Boyd, D. M.; N. B. Ellison (2007). "Social Network Sites: Definition, History, and Scholarship". Journal of Computer-Mediated Communication. 13 (1): 210–230. doi:10.1111/j.1083-6101.2007.00393.x. נבדק ב-20 בנובמבר 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Schneider, B. "From Clubs to Affinity: The Decentralization of Art on the Internet". 491. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2012. נבדק ב-20 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 Amarca, Nico (1 במרץ 2016). "From Bucket Hats to Pokémon: Breaking Down Yung Lean's Style". High Snobiety. נבדק ב-24 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Wallace, Ian (18 במרץ 2014). "What Is Post-Internet Art? Understanding the Revolutionary New Art Movement". Artspace. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Interview with Marisa Olson". 28 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Connor, Michael (1 בנובמבר 2013). "What's Postinternet Got to do with Net Art?". Rhizome. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Snapes, Laura (19 בפברואר 2020). "Pop star, producer or pariah? The conflicted brilliance of Grimes". The Guardian. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Moss, Cecelia Laurel (2015). Expanded Internet Art and the Informational Milieu. Ann Arbor. p. 1. ISBN 978-1-339-32982-6.</5-Arts Net> In the 1990s, email based mailing lists provided net artists with a community for online discourse that broke boundaries between critical and generative dialogues. The email format allowed instant expression, however limited to text and simple graphic based communication, with an international scope.<5-arts net>Greene, Rachel. (2004). Internet art. New York, N.Y.: Thames & Hudson. pp. 73–74. ISBN 0-500-20376-8. OCLC 56809770.
  20. ^ 1 2 3 Christou, Elisavet (2018-07-01). "Internet Art, Google and Artistic Practice". Electronic Workshops in Computing. doi:10.14236/ewic/EVA2018.23. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  21. ^ "NET ART ANTHOLOGY: Nine Eyes of Google Street View". NET ART ANTHOLOGY: Nine Eyes of Google Street View. 2016-10-27. נבדק ב-2020-11-16.
  22. ^ אמנות במציאות רבודה, באתר yona-arts-2-sadna (באנגלית)