לידה |
31 במרץ 1954 (בת 70) לומה, טוגו הצרפתית |
---|---|
מדינה | טוגו |
מקום מגורים | פריז, צרפת |
מקצוע |
במאית קולנוע עורכת דין |
אן-לאור פולי (בצרפתית: Anne-Laure Folly; נולדה ב-31 במרץ 1954) היא יוצרת סרטים דוקומנטריים מטוגו.
פולי נולדה בלומה, טוגו, לז'ולייט ריימן ואמה פולי, שהיה מפיק טלוויזיה ורדיו. היא למדה משפטים בפריז, ועבדה בתור יועצת משפטים לאונסק"ו.[1]
היא לא למדה קולנוע, אך שאבה השראה מעבודתן של הבמאית הגוואדלופית-צרפתייה שרה מולדורור, וכן של הבמאית והאתנולוגית הסנגלית סאפי פיי. שתי היוצרות היו חלוצות כנשים בתחום הקולנוע האפריקאי, ופולי הרגישה מחויבות גם היא לתרום לסיפור סיפורים אפריקאים מנקודות מבט של אפריקאים, וסיפורים של נשים מנקודת מבטן של נשים. גם בעבודתה המשפטית היא מתמחה בנושאים אפריקאים. הסרטים שלה עוסקים, בהתאם, בנושאים סוציו-פוליטיים אפריקאים, והיא יצרה עד כה כ-20 סרטים תיעודיים. בין 1997 ל-2006, נבחרה פולי למועצת המנהלים של FEPACI, הפדרציה הפאן-אפריקאית לקולנוענים. היא הצטרפה בספרות הקולנועית-ההיסטורית לשורת הנשים החלוצות בקולנוע אפריקאית בשל גוף עבודתה, אשר נחשב כ"משנה מודעות", בשל הייצוג של נשים אפריקאיות כ"בעלות הכוח לייצר שילובי אישיות... ואידאולוגיה" אשר "אינן מבוססות על אלו של נשים אירופאיות".[2]
סרטה הראשון של פולי, Le Gardien des Forces משנת 1992, מתאר את חייו ועבודתו של כומר וודו בשם סיקאבי, הגישה שלו והסיבות לעבודתו, ושל משפחתו אליו, ומשווה בין המסורתי למודרני בתרבות הטוגולזית. על פי סיקאבי, הוא חושף את "הכוחות של העולם" בוודו שלו, ומשתמש בכך כדי להביא לשינוי.[3] הסרט זכה בפרס סרטי הנשים בפסטיבל הסרטים העולמי במונטריאול.[4]
ב-1994 פולי זכתה במדליית כסף בפסטיבל הטלוויזיה של מונטה קרלו עבור סרטה התיעודי Femmes aux yeux ouverts (נשים עם עיניים פקוחות). הסרט מתעד נשים מבנין, בורקינה פאסו, מאלי, וסנגל המדברות על חייהן.[5] רצף הפתיחה של הסרט, השני שלה, מראה אישה צעירה מסתכלת למצלמה, ומדקלמת את השיר:
A good woman should obey her husband at all times,
A good woman should not know how to read,
A good woman's eyes should not be open.[6]
את השיר כתבה מוניק איבודו מבורקינה פאסו, אחת הנשים המתוארות בסרט.[7] הנשים בסרט מדברות על הדרכים בהן הן מתמודדות עם בעיות שונות בתרבויות שלהן: בשבעה פרקים, הסרט עוסק בנושאים של השחתת איבר המין הנשי, נישואים כפויים, HIV/איידס, מאבק, הישרדות, כלכלה ופוליטיקה. הסרט מתאר את הפרדוקס שבו לנשים יש אחריות גדולה על הישרדות ורווחת משפחותיהן, ניתנת להן אך מעט יכולת להחליט דברים חשובים.[6]
הסרט של פולי משנת 1996, Les Oubliées (הנשים הנשכחות), הוא סרט תיעודי על אנגולה. אחרי עשר שנים של מאבק לעצמאות, המלחמה באנגולה נמשכה עוד עשרים שנים נוספות. הסרט בוחן את המניעים של הלוחמים, אשר היו מקושרים למלחמה הקרה, התערבות קובנית והמשטר הגזעני בדרום אפריקה.[8] בסרט, פולי שוב מאפשרת לנשים לספר את הסיפורים שלהן, ומאפשרת להן לספק נקודת מבט ייחודית של נשים לגבי הסכסוך.[6]
הסרט שלה משנת 1998, Sarah Maldoror ou la nostalgie de l'utopie (שרה מלדורור או נוסטלגיה לאוטופיה) הוא מחווה ליוצרת הקולנוע שרה מלדורור, אשר יצרה את הסרט הקלאסי Sambizanga (1972).[5]