אן דג'ן-אסמט

אן דג'ן-אסמט
Anne Dejean-Assémat
לידה 6 בינואר 1957 (בת 67)
שולה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Anne Marguerite Henriette Déjean עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת פייר ומארי קירי עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק המוסד הלאומי לבריאות ומחקר רפואי, מכון פסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס לוריאל-אונסק״ו לנשים במדע (2010)
  • קצינה במסדר ההצטיינות הלאומי (2 במאי 2012)
  • קצינה בלגיון הכבוד (13 ביולי 2016)
  • פרס אנסרם (2014)
  • פרס לאופולד גריפואל (2010)
  • חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אן דג'ן-אסמט (בצרפתית: Anne Dejean-Assémat; נולדה ב-6 בינואר 1957) היא ביולוגית מולקולרית צרפתית, העובדת על המנגנונים המובילים להתפתחות סרטנים בגוף האדם. בתור מנהלת המחקר במכון הלאומי לבריאות ומחקר רפואי (אנ') (INSERM) וכפרופסורית במכון פסטר[1], היא עומדת בראש המעבדה לארגון גרעיני ואונקוגנזה[2] במכון פסטר וביחידת INSERM 993 – "ביולוגיה מולקולרית ותאית של גידולים סרטניים".

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן דג'ן-אסמט חונכה באוניברסיטת פייר ומארי קירי שבפריז, וסיימה תואר שני במדעים בגנטיקה בשנת 1981. לאחר מכן, היא סיימה את לימודיה לתואר שלישי בווירולוגיה במכון פסטר בשנת 1988. נושא עבודת הגמר שלה היה תפקידם של רצפי נגיף הפטיטיס B משולבים בהתפתחות קרצינומה הפטוצלולרית[3].

מאז 2003, היא מובילה את יחידת הארגון הגרעיני ואונקוגנזה במכון פסטר.

אסמט מילאה מספר תפקידי ממשל מדעי במועצה המדעית, ותפקדה כנשיאת הוועדה לגנטיקה, פיתוח וסרטן ב-(INSERM (2012-2008. בנוסף, היא החזיקה במספר תפקידים במדור המחקר במשרד המחקר והטכנולוגיה הצרפתי. בשנת 2004 הפכה ד"ר דג'ן-אסמט לחברה באקדמיה הצרפתית למדעים.

היא זכתה בפרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע[4] בשנת 2010, בפרס הגרנד פרי (2014) של המכון הלאומי לבריאות ומחקר רפואי (INSERM) ובפרס ח'וברי ב-2018[5].

פעילות מחקרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתור ביולוגית מולקולרית, ד"ר דג'ן-אסמט חוקרת את המנגנונים – ברמה הגנטית, האפיגנטית והתאית – האחראיים להתפתחות הסרטן באדם. אן דג'ן-אסמט ומשתפי פעולתה הובילו להתקדמויות חשובות בהבנת מקורם של סוגי סרטן מסוימים, יצרו נקודות מבט ייחודיות להבחנה ולסיווגים חדשים, וכיוונים לטיפול ממוקד בהם:

ד"ר דג'ן-אסמט גילתה מוטציות בגנים המקודדים את הקולטנים לחומצה רטינואית – הנגזרת הפעילה של ויטמין A – בסרטן הכבד ובסוגים מסוימים של לוקמיה, וניתחה את המנגנונים המולקולריים העומדים בבסיס תפקידם באונקוגנזה וברגישות לטיפול.

תרומותיה העיקריות הן ההדגמה הראשונה של תפקידו הישיר של נגיף הפטיטיס B בסרטן הכבד האנושי כמוטגן הכניסה[6], גילוי גן אשר מקודד קולטן חומצה רטינואית באתר אינטגרציה של נגיף הפטיטיס B[7] ושיבוט מולקולרי של אונקופרוטאין PML-RAR האחראי על לוקמיה פרומיאלוציטית חריפה[8].

כשהתמקדה במומים התאיים המאפיינים סוג זה של לוקמיה, גילתה ד"ר דג'ן-אסמט את מעורבותו של אברון תא לא מוכר – הגוף הגרעיני PML – בלוקמיה פרומיאלוציטית חריפה. בנוסף, היא הבהירה את המנגנונים אשר עומדים בבסיס היעילות הגבוהה של הטיפול בלוקמיה פרומילוציטית חריפה על ידי חומצה רטינואית[9] וארסן[10], אשר מוביל להחלמה ביותר מ־95% מהחולים.

יחד, מחקריה הובילו לזיהוי המנגנונים הגנטיים והתאיים האחראים על לוקמיה אנושית, ולהבנת היעילות הייחודית של טיפול אנטי-גידולי זה, הממוקד במום הגנטי. עבודתה שואפת להבהיר את תפקיד השינוי שלאחר התרגום על ידי חלבון SUMO בשליטה האפיגנטית[11] בביטוי גנים.

מניפולציה של נתונים[12] ניסיוניים התומכים במאמרי מחקר[13] אשר פורסמו על ידי צוותה של ד"ר דג'ן-אסמט[14] דווחה במספר מקרים.

אקדמיות ואגודות בהן היא חברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אן דג'ן-אסמט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ research pasteur fr-Institut Pasteur, Anne Dejean • Research - Institut Pasteur (ב־)
  2. ^ research pasteur fr-Institut Pasteur, Anne Dejean - Nuclear Organization and Oncogenesis • Research - Institut Pasteur (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Anne Dejean-Assemat, Virus de l'hepatite b et hepatocarcinome : structure et role des sequences virales integrees, 1988-01-01
  4. ^ 1 2 De Gruyter, L’Oréal–UNESCO Awards for Women in Science 2010 Announced, Chemistry International -- Newsmagazine for IUPAC 32, 2010-05-01, עמ' 15–15 doi: 10.1515/ci.2010.32.3.15
  5. ^ 1 2 2018’s Sjöberg Prize awarded for unique treatment that cures a once fatal cancer
  6. ^ A. Dejean, L. Bougueleret, K. H. Grzeschik, P. Tiollais, Hepatitis B virus DNA integration in a sequence homologous to v-erb-A and steroid receptor genes in a hepatocellular carcinoma, Nature 322, 1986 Jul 3-9, עמ' 70–72 doi: 10.1038/322070a0
  7. ^ N. Brand, M. Petkovich, A. Krust, P. Chambon, Identification of a second human retinoic acid receptor, Nature 332, 1988-04-28, עמ' 850–853 doi: 10.1038/332850a0
  8. ^ H. de Thé, C. Lavau, A. Marchio, C. Chomienne, The PML-RAR alpha fusion mRNA generated by the t(15;17) translocation in acute promyelocytic leukemia encodes a functionally altered RAR, Cell 66, 1991-08-23, עמ' 675–684 doi: 10.1016/0092-8674(91)90113-d
  9. ^ K. Weis, S. Rambaud, C. Lavau, J. Jansen, Retinoic acid regulates aberrant nuclear localization of PML-RAR alpha in acute promyelocytic leukemia cells, Cell 76, 1994-01-28, עמ' 345–356 doi: 10.1016/0092-8674(94)90341-7
  10. ^ S. Müller, M. J. Matunis, A. Dejean, Conjugation with the ubiquitin-related modifier SUMO-1 regulates the partitioning of PML within the nucleus, The EMBO journal 17, 1998-01-02, עמ' 61–70 doi: 10.1093/emboj/17.1.61
  11. ^ Adrien Decque, Olivier Joffre, Joao G. Magalhaes, Jack-Christophe Cossec, Sumoylation coordinates the repression of inflammatory and anti-viral gene-expression programs during innate sensing, Nature Immunology 17, 2016-02, עמ' 140–149 doi: 10.1038/ni.3342
  12. ^ Oliver Bischof, Karim Nacerddine, Anne Dejean, Human papillomavirus oncoprotein E7 targets the promyelocytic leukemia protein and circumvents cellular senescence via the Rb and p53 tumor suppressor pathways, 2005-02-01
  13. ^ Oliver Bischof, Klaus Schwamborn, Nadine Martin, Andreas Werner, RETRACTED: The E3 SUMO Ligase PIASy Is a Regulator of Cellular Senescence and Apoptosis, 2006-06-23
  14. ^ Nadine Martin, Klaus Schwamborn, Henning Urlaub, Boyi Gan, Spatial interplay between PIASy and FIP200 in the regulation of signal transduction and transcriptional activity, 2008-04-15
  15. ^ Anne Dejean-Assémat | Liste des membres de l'Académie des sciences / D | Listes par ordre alphabétique | Listes des membres | Membres | Nous connaître, www.academie-sciences.fr
  16. ^ The European Academy of Cancer Sciences | European Academy of Cancer Sciences, www.europeancanceracademy.eu (באנגלית)
  17. ^ American Academy of Arts and Sciences, Anne Dejean, amacad.org, Member Directory
  18. ^ Nouveautés sur les traitements du cancer du sein - Les Impatientes, www.lesimpatientes.com
  19. ^ Term 1999-2000 award winners - Sheikh Hamdan Bin Rashid Al Maktoum Award for Medical Sciences - HMA, hmaward.org.ae
  20. ^ Fondation ARC pour la recherche sur le cancer | Fondation ARC, www.fondation-arc.org
  21. ^ peoplepill.com, About Anne Dejean-Assémat: French biologist (born: 1957) | Biography, Facts, Career, Wiki, Life, peoplepill.com (באנגלית)
  22. ^ Anne Dejean-Assémat, lauréate du Grand Prix Inserm 2014, web.archive.org, ‏2016-02-16
  23. ^ Décret du 13 juillet 2016 portant promotion et nomination - Légifrance, www.legifrance.gouv.fr