לידה |
31 בינואר 1851 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
5 באוגוסט 1914 (יוליאני) (בגיל 63) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
מקום קבורה | בית העלמין טיחווין |
מוקד פעילות | האימפריה הרוסית |
תקופת הפעילות | מ-1871 |
מקום לימודים | הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג |
שפה מועדפת | רוסית, גרמנית, אנגלית |
כלי נגינה | פסנתר |
בן או בת זוג | תאודור לשטיצקי (1880–1892) |
אנה יסיפובה[1] (ברוסית: Анна Николаевна Есипова; 12 בפברואר 1851 סנקט פטרבורג - 18 באוגוסט 1914 סנקט פטרבורג) הייתה פסנתרנית, מורה לנגינה ברוסיה בולטת בתקופתה. יסיפובה נחשבה לאחת מפסנתרני הקונצרטים הטובים בתקופה.
יסיפובה, בתו של איש ציבור בכיר שקיבלה חינוך מוזיקלי בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג. היא הייתה אחת מתלמידותיו המובילות של תאודור לשטיצקי, אתו היא התחתנה ב-1880 (הזוג התגרש אחרי 12 שנה). ב-1869 היא עשתה את מבחני הגמר שלה יחד עם פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי ושניהם קיבלו מדליית זהב כאות הצטיינות. זו הפעם הראשונה שמדליה כזו ניתנה. לאחר הופעתה הראשונה כפסנתרנית בסקנט פטרבורג היא יצאה ב-1875 למסע קונצרטים ברוסיה, אירופה וארצות הברית. היא הופיעה, גם עם הצ'לן אנטון הקינג (Anton Hekking). ב-1885 מונתה יסיפובה לפסנתרנית החצר של ממלכת פרוסיה.
מ-1893 עד 1908 שימשה כפרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג. בין תלמידיה נמנים סרגיי פרוקופייב, לב פישנוב, סרגיי טרנובסקי, איזידור אחרון, מריה יודינה ואחרים[2][3].
בתחילת המאה ה-19 הקליטה מספר יצירות הזמינות היום בהקלטות מודרניות.