אנטוניו דה טורס חוראדו
 | |
| אנטוניו דה טורס חוראדו | |
| לידה |
13 ביוני 1817 La Cañada de San Urbano, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1892 (בגיל 75) אלמריה, ספרד |
| מדינה |
ספרד |
| תקופת הפעילות |
מ-1852 |
  | |
אנטוניו דה טורס חוראדו ( ספרדית Antonio de Torres Jurado) 13ביוני 1817 - 19 בנובמבר 1892. היה גיטריסט ספרדי, אשר נחשב לממציא הגיטרה הקלאסית המודרנית. ידוע גם בכינוי "אבי הגיטרה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טורס נולד ב-1817 באלמריה, שבספרד, לחואן טורס, גובה מיסים מקומי, ומריה חוראדו. כאשר היה בן 12 הוא החל לעבוד כשולייה של נגר. ב-1833, בגיל 16, פרצה מלחמה ובעקבות כך גויס לצבא אך אביו הצליח לדאוג שאנטוניו הצעיר יימצא בלתי כשיר מבחינה רפואית לשירות בצבא. מאחר שרק רווקים ואלמנים ללא ילדים היו כפופים לגיוס ב-1835 דחפה משפחתו את טורס לכך שינשא לחואנה מריה לופז, בתו של בעל חנות מקומי. לזוג נולדה בת בשנת 1836, בת נוספת בשנת 1839 ובת שלישית בשנת 1842, אשר מתה כעבור כמה חודשים. גם בתו השנייה מתה בהמשך. בשנת 1845 מתה אשתו ממחלת השחפת, בגיל 23. אלו היו שנים קשות עבור טורס, שהיה לעיתים רבות בחובות ונאלץ לחפש דרכים שונות להתפרנס.
אף על פי שישנם חילוקי דעות לגבי איפה בדיוק טורס עבר הכשרה בבניית גיטרות, סברה נפוצה היא שבסביבות 1842 טורס עבד עבור חוסה פרנאס (José Pernas) בגרנדה, וכי שם הוא למד לראשונה לבנות גיטרות. הוא חזר לאחר תקופה קצרה לסביליה ופתח חנות יחד עם מנואל סוטו סולארס. אף על פי שהוא בנה כמה גיטרות במהלך העשור של 1840, רק במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19 ועל פי עצתו של הגיטריסט והמלחין הספרדי הנודע חוליאן ארקאס (Julián Arcas), הפך טורס את בניית הגיטרות למקצוע העיקרי שלו והחל להתמקד בכך באופן רציני ביותר. מתוך ניסיונו, חוליאן ארקס סיפק לטורס עצות חיוניות ביחס לגיטרות שטורס בנה, ושיתוף הפעולה ביניהם תרם תרומה מכריעה לגיבוש העיצוב והבנייה של הגיטרה בעלת הצביון פלמנקו ושל זאת הקלאסית.
טורס החליט להתמקד בשכלול של לוח התהודה (Sound board). על מנת להגביר את עוצמת הקול שמפיק לוח זה, טורס וידא שהגיטרות אותן יצר יהיו גדולות יותר והלוח יהיה דק יותר. מכאן שהיו קלים יותר ובעיצוב היו מקומרים בשני הכיוונים, בנוסף לתומכות שייצבו אותם מבפנים.
בעוד שטורס לא היה הראשון שהשתמש בשיטה זו, היה הוא זה ששיכלל את העיצוב הסימטרי של הגיטרה הקלאסית. על מנת להוכיח כי לוח התהודה ולא גב הגיטרה או הצד שלה הוא שבעיקר משפיע על עוצמת ואיכות הצליל של הגיטרה, בנה טורס בשנת 1862 גיטרה בה גב הגיטרה והצדדים של הגיטרה עשויים מעיסת נייר (גיטרה זו נמצאת כיום במוזיאון "לה לה מוזיקה" בברצלונה).
בשנת 1868 טורס נישא בשנית לחוספה מרטין רוסאדו. זמן קצר לאחר מכן טורס פגש לראשונה את הגיטריסט והמלחין הספרדי פרנסיסקו טארגה. טארגה, שהיה אז בן 17 בלבד, הגיע לסביליה מברצלונה על מנת לרכוש מטורס גיטרה בשל היותו האדם שייצר את הגיטרס של חוליאן ארקס המפורסם. טורס הציע לו גיטרה צנועה שהייתה לו במלאי, אולם לאחר שטורס שמע אותו מנגן בגיטרה, הוא הציע לו גיטרה טובה בהרבה אותה הכין במקור עבור עצמו כמה שנים קודם לכן.
בסביבות שנת 1870 טורס, שהיה אז בשנות החמישים לחייו, סגר את החנות שבבעלותו בסביליה וחזר לאלמריה, שם הוא ואשתו פתחו חנות לחרסינה וכלי זכוכית. כחמש שנים לאחר מכן, חזר ליצור גיטרות במשרה חלקית, כאשר לא היה עסוק בחנות כלי החרסינה. לאחר מות אשתו חוספה בשנת 1883 החל טורס להקדיש יותר ויותר זמן לבניית גיטרות - בסביבות 12 גיטרות בשנה - עד מותו בגיל 75.
גיטרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגיטרות שטורס יצר היו טובות יותר מהגיטרות שיוצרו באותה התקופה והן שינו בפועל את הדרך בה נבנו גיטרות, תחילה בספרד ואחר כך בשאר העולם. אף על פי שהן לא הפיקו צליל גבוה במיוחד לפי הסטנדרטים המודרניים, היה להם צליל ברור ומאוזן. הגיטרות שלו הועתקו על ידי יצרני גיטרה רבים. משום שהוא לא נהג לחתום על הגיטרות אותן הוא יצר, ומשום שהוא הציב מספר סידורי רק לגיטרות אותן יצר בשנים 1871–1893, קרה כי לאורך השנים נוצרו גם גרסאות מזויפות לגיטרות של טורס.
בעוד שהעיצוב הכללי של הגיטרה הקלאסית המודרנית מושפע מהעיצוב של טורס, יש הבדל כלשהו בין הגיטרות הקלאסיות של טורס לבין הכלי המודרני. לכל הגיטרות של טורס היה לוח תהודה מעץ האשוחית הנורווגית. כיום גיטרות קלאסיות מודרניות מופקות לרוב גם מעץ הארז האדום המערבי. המיתרים בגיטרות של טורס היו עשויים מחוטי משי מכוסים בכסף. מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 כמעט בכל הגיטרות הקלאסיות משתמשים במיתרים עשויים מניילון.
