אנטוניו דה קבסון

אנטוניו דה קבסון
Antonio de Cabezón
לידה 30 במרץ 1510
קסטריו מוטה דה חודיוס, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במרץ 1566 (בגיל 55)
מדריד, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת רנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטוניו דה קבסוןספרדית: Antonio de Cabezón, בעבר נכתב גם de Cabeçon30 במרץ 151026 במאי 1566) היה מלחין ונגן עוגב ספרדי מתקופת הרנסאנס, הנחשב כחשוב מבין המלחינים הספרדים לכלי מקלדת של זמנו, וגדול נגני העוגב של ספרד.[1] מכונה "הבאך הספרדי".

הקתדרלה בפאלנסיה, שבה למד קבסון, ככל הנראה, אצל נגן העוגב גרסיה דה באאסה
הקיסרית איסבלה דה פורטוגל, המעסיקה הראשונה של קבסון

קאבסון נולד בקסטריו מוטה דה חודיוס, יישוב הסמוך לבורגוס, בצפון ספרד. היה עיוור מילדותו, ככל הנראה מגיל שמונה. גילה מוקדם כישורים מוזיקליים מיוחדים ולכן, בזמן ששרת בחצרו של הבישוף חואן דה סרמיינטו, נשלח לפאלנסיה ללימודים אצל נגן העוגב גרסיה דה באאֶסה (García de Baeza) של הקתדרלה המקומית. השתלם בעיקר בנגינה בעוגב ובכלי מקלדת.

בתקופה זו, תחילת תור הזהב של ספרד, הוכתר קרלוס הראשון כמלך קסטיליה ואראגון, ובהמשך ירש גם את כס המלכות של בית הבסבורג תחת השם קרל החמישי, ושלטונו התפשט על מרחבים עצומים באירופה ובאמריקה. ב-1526, שנה לאחר נישואיה למלך קרלוס, קיבלה המלכה איסבלה את אנטוניו דה קבסון לעבודה בחצרה. בתפקידו נדרש לנגן בקלאוויקורד ובעוגב ולהיות נגן העוגב של קפלת המלכה.

המלחין נשאר אצל המשפחה המלכותית עד מותו. בחצר פגש מלחינים חשובים כמו נגן הויהואלה לואיס דה נרוואאס (Luis de Narváez), הידוע כיום בפנטאזיות הפוליפוניות שלו, ותומאס דה סנטה מריה, מוזיקאי ותאורטיקאן שספר הלימוד שכתב על מוזיקה כלית Arte de tañer fantasía זכה לבדיקתו ולאישורו של קבסון.

קבסון הועסק מאוחר יותר כנגן עוגב בשרותו של קרל החמישי. בימי מלוכתו של המלך היורש, פליפה השני, מלך ספרד, קבסון ליווה את האחרון במסעותיו באירופה בשנים 1548-1551 וב-1554-1556, והכיר בהזדמנות זו מוזיקאים חשובים בני זמנו. ב-1554, יחד עם פיליפ דה מונט, ליווה את המלך פליפה לאנגליה לטקס חתונתו עם מרי טיודור, מלכת אנגליה.

החל משנת 1538, אחרי נישואיו, התגורר קבסון באבילה, מקום הולדתה של אשתו, לואיסה נונייס דה מוקוס . לזוג נולדו חמישה ילדים, שתפסו מאוחר יותר משרות חשובות בחצר המלך פיליפה השני. אחד מבניו, הרננדו דה קבסון (1602-1541) היה גם כן מלחין. בן אחר, אגוסטין דה קבסון (מת לפני 1564) היה מנצח מקהלת הקפלה המלכותית.

כשמדריד הפכה לבירת ספרד ולמושב המלך, גם קבסון עבר לגור לשם. הוא מת במדריד בשנת 1566.

פעילותו המוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבסון הלחין מספר רב של טבלטורות לכלי מקלדת, כמו גם עיבודים - הקרויים "גלוסאס" (glosas) של מוזיקה רב-קולית (פוליפונית) עממית עבור כלי מקלדת (במיוחד יצירות של ז'וסקן דה פרה). כן הלחין לעוגב מספר טיינטוס (tientos) - מוטטים כליים מבוססים על חיקוי, וווריאציות (הקרויות "דיפרנסיאס" - diferencias) על נושאים של שירי עם וריקודים ספרדיים וצרפתיים פופולרים בזמנו.

יצירותיו מתאפיינות בפוליפוניה מפותחת ובכתיבה מיוחדת המאפשרת עיבודן לנבל או לויהואלה. כן כתב קבסון גם מספר יצירות של מוזיקה כנסייתית.

פרסום יצירותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את כלל יצירותיו פרסם בנו, הרננדו דה קבסון, בשנת 1578, יותר מעשור אחרי מות אביו, תחת הכותרת "יצירות מוזיקליות לכלי מקלדת, נבל וויהואלה" (Obras de musica para tecla, arpa y vihuela). ‏ 40 מיצירותיו פורסמו עוד לפני כן, בשנת 1557, באלקלה דה אנארס, ב"ספר טבלטורה לכלי מקלדת, נבל וויהואלה".

בשנת 1966 פורמה בברצלונה מהדורה חדשה של יצירותיו של קבסון, בעריכתו של היחיניו אנגלס. כעבור שנים אחדות המוזיקולוגית מריה אסונסיון אסתר סאלאס הוסיפה לה עוד כרך עם יצירות שחסרו.

בככר המרכזית (Plaza Mayor) של כפר הולדתו, קסטריליו מאטאחודיוס, הוצב לוח זיכרון המוקדש לקבסון. ניתן לבקר בביתו שנשמר עד היום.

(מולטימדיה)

דיפרנסיאס סוברה אל קנטו דל קוואליירו
בביצוע רוברט שרטר בצ'מבלו
דוויינסלה
בביצוע ג'ואן בנסון בקלאוויקורד
לעזרה בהפעלת הקבצים

מבחר יצירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דיפרנסיאס לפי השיר "La dama le demanda" (הגברת מבקשת)
  • דיפרנסיאס לפי השיר "Canto del Caballero" (שיר האביר)
  • דיפרנסיאס לפי ה Gallarda Milanesa (גליארדה מילנזית)
  • Tientos
  • la Virgen que alumbró (הבתולה שילדה)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • R.I.Gruber, Istoria muzicii universale, Editura muzicală, Bucureşti, 1963 (ברומנית) (תרגום מרוסית - טטיאנה ניקיטין)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטוניו דה קבסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ R.I, Gruber p. 319