לידה |
1 באוגוסט 1831 רומא, מדינת האפיפיור |
---|---|
פטירה |
15 באוקטובר 1918 (בגיל 87) רומא, ממלכת איטליה |
מוקד פעילות | ממלכת איטליה |
סוג קול | בריטון |
אנטוניו קוטוני (באיטלקית: Antonio Cotogni, 1 באוגוסט 1831 - 15 באוקטובר 1918) היה זמר בריטון איטלקי, מגדולי הבריטונים של המאה ה-19. ורדי רחש לו הערכה רבה.
קוטוני נולד ברומא ולמד אצל פונטמאגי. הוא הופיע לראשונה בתיאטרו מאטאסטאסיו הרומאי, בתפקיד בלקורה בשיקוי האהבה של דוניצטי, בשנת 1852. הוא שר בערי איטליה השונות לפני שהגיע ללה סקאלה בשנת 1860. קוטוני הופיע גם במדריד, פריז, לונדון וסנקט פטרבורג.
קוטוני היה לזמר הנבחר של ורדי, שהתפעל מאוד מן היופי, החמימות והכוח של קולו כמו גם מן העוצמה הרגשית שיצק בשירתו. הוא שר את רוב תפקידי הבריטון הגדולים של ורדי והשתתף בהפקה הראשונה של דון קרלו בבולוניה בשנת 1867, שהתקיימה בפיקוחו הישיר של המלחין בכבודו ובעצמו.
קוטוני פרש מן הבמה בשנת 1898, אחרי ששר כ-127 תפקידים, על פי האומדן. הופעתו האחרונה הייתה כדון פסקואלה.
אחרי פרישתו, היה קוטוני לאחד ממורי השירה המפורסמים ביותר בכל הזמנים. תחילה לימד לתקופה קצרה בסנקט פטרבורג ומשם עבר לאקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא, שם ייסד את מה שנודע בהמשך כ"אסכולת הזמרה הרומאית". בין תלמידיו המפורסמים ביותר היו יאן דה רשקה, מטיאה בטיסטיני, בנימינו ג'ילי, ג'אקומו לאורי-וולפי ומריאנו סטאבילה.