בעקבות מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, החל גל של אנטישמיות ברחבי העולם[1][2][3]. שר העלייה והקליטה אופיר סופר, הצהיר כי ישראל מצפה שהדבר יוביל לעליית יהודים לישראל[4].
"מהנהר עד לים" (באנגלית: "From the River to the Sea"; בערבית: "من النهر إلى البحر") היא סיסמה וביטוי פוליטי הקשורים ללאומיות פלסטינית. הסיסמה מתייחסת גאוגרפית לאזור שבין נהר הירדן לים התיכון, הכולל את שטחה של מדינת ישראל, יהודה ושומרון ורצועת עזה.[5][6] ארגונים יהודיים רבים, כולל הוועד היהודי-האמריקאי והליגה נגד השמצה, רואים בסיסמה ביטוי לדברי הסתה אנטישמיים[7][8]. מנגד, יש הרואים בסיסמה קריאה, לא אלימה, לפתרון המדינה האחת, בה יתקיים שוויון זכויות לכל[9][10].
נְטוּרֵי קַרְתָּא היא קבוצה חרדית בישראל, שחבריה סבורים שאין להקים מדינה יהודית טרם בוא המשיח, ולכן מתנגדים למדינת ישראל ולציונות. הם רואים בהקמת המדינה ובקיומה "התגרות באומות" הגורמת לשפיכות דמים במלחמות ובפיגועים.
ב-8 באוקטובר 2023, שוטר מצרי רצח שלושה תיירים ישראלים ומדריך טיולים מצרי באלכסנדריה שבמצרים[11][12][13][14][15].
ב-18 באוקטובר 2023, בית הכנסת באל חממה, תוניסיה, בו קברו של המקובל רבי יוסף מערבי מהמאה ה-16, ניזוק קשות במהלך פרעות אנטישמיות שבוצעו על ידי מאות אנשים שהתפרעו והציתו את המבנה[16][17][18].
ב-25 בפברואר הוצת חצר בית הכנסת הנטוש שהוקם ב-1955 בספקס - העיר השנייה בגודלה בתוניסיה[19].
במרץ 2024, שרת החוץ של דרום אפריקה, נלדי פנדור, אמרה בכנס של מפלגתה שכותרתו 'לסולידריות עם הפלסטינים' כי "כבר התרעתי לפני דרום אפריקאים, אלו שלוחמים לצד צה"ל או כחלק ממנו: אנחנו מוכנים. כשתשובו הביתה נעצור אתכם." עוד ציינה כי "הסולידריות שלנו עם הפלסטינים החלה הרבה לפני ה-7 באוקטובר"[20].
בנוסף דרום אפריקה הגישה תביעה נגד ישראל בגין פשעי מלחמה.
ב-15 בנובמבר, אלמונים הציתו את בית הכנסת מרדכי נאווי בירוואן והפיצו את התמונות מההצתה ברשתות החברתיות[21][22].
לאחר תחילת המלחמה, סוכנות הידיעות AP דיווחה על עלייה באנטישמיות באתרי המדיה החברתית הסינית, שגרירות ישראל בבייג'ינג החלה לסנן תגובות בחשבונות המדיה החברתית שלה.[23]
תגובות אנטישמיות למלחמת חרבות ברזל נפוצו ברשתות החברתיות הסיניות[24][25][26]. הערות אנטישמיות לא הוסרו מאתרי המדיה החברתית הסינית, דבר המעיד על תמיכת המדינה או על אדישות הרשויות לנושא[27].
ורקיה
ב-15 בנובמבר 2024 נחטף ונרצח צבי קוגן בעל אזרחות כפולה ישראלית ומולדובית ששימש שליח חב"ד באיחוד האמירות. החטיפה בוצעה בצהרי היום במרחק שעה וחצי נסיעה מהעיר דובאי בידי טרוריסטים אוזבקים שפעלו בשירות איראן. לאחר החטיפה צבי נרצח והטרוריסטים נמלטו לטורקיה[28].
בתגובה לעלייה בתקריות האנטישמיות בצרפת, ממשלת צרפת אסרה על הפגנות פרו-פלסטיניות במדינה. בנאום בטלוויזיה ב-12 באוקטובר 2023, הזהיר נשיא צרפת עמנואל מקרון, "בואו נזכור שהאנטישמיות תמיד הייתה הקדמה לצורות אחרות של שנאה: יום אחד נגד היהודים, יום אחר נגד הנוצרים, אחר כך המוסלמים, ואחר כך כולם."[29]
ב-31 באוקטובר 2023, מגני דוד צוירו על מספר בניינים ברובע הארבעה עשר של פריז[30][31].
ב-1 בנובמבר 2023 פתח מפקד משטרת פריז, לורן נוניז, חקירה אחר קריאות אנטישמיות שצולמו במטרו של פריז. בסרטון נשמעים בני נוער הקוראים לפגוע ביהודים ו"יחי פלסטין" וכן "אנחנו נאצים ואנחנו גאים בזה"[32].
ב-4 בנובמבר נדקרה אישה יהודייה בליון וצלב קרס רוסס על ביתה[33].
בברלין סומנו בתיהם של כמה יהודים במגן דוד[34][35].
ב-18 באוקטובר 23 הושלכו שני בקבוקי תבערה לעבר בית כנסת בשכונת מיטה במרכז ברלין. אדם אחד נעצר[36]. בעקבות הפיגוע הכריז קנצלר גרמניה, אולף שולץ כי "התקפות על מוסדות יהודיים ומעשי אלימות ברחובותינו הם בזויים ואי אפשר לסבול אותם. לאנטישמיות אין מקום בגרמניה"[37][38]. ב-22 באוקטובר הוסיף ואמר שולץ: "אני זועם מאוד מהאופן שבו שנאה אנטישמית ותסיסה בלתי אנושית פורצים מאז 7 באוקטובר הגורלי, באינטרנט, ברשתות חברתיות ברחבי העולם, ולמרבה הבושה גם כאן בגרמניה. כאן בגרמניה, מכל המקומות. זו הסיבה שה'לעולם לא עוד' שלנו חייב להיות בלתי שביר."[39]
במלאת שנה למלחמה, הצהיר נציב הממשלה הפדרלית הגרמנית לחיים יהודיים ולמאבק באנטישמיות, ד"ר פליקס קליין, על החמרה באנטישמיות כלפי יהודים, המצניעים את זהותם ואינם מתלוננים לאחר שהותקפו. לדבריו, האנטישמיות מתבטאת בחברה הגרמנית ולא רק בקיצוניים שבה, ובשנת 2023 היו כ-5,000 מקרים של אלימות והפגנות נגד יהודים[40].
המרכז הלאומי למאבק באנטישמיות של ממשלת הולנד דיווח על עלייה ניכרת בביטויי אנטישמיות מאז תחילת המלחמה[41]. אירועים מתועדים לאנטישמיות כוללים מעשי ונדליזם, התעללות מילולית ופיזית, הפחדה ובריונות כנגד יהודים[42][43][44].
ב-25 באוקטובר 2023, ההוגשה תלונה נגד הבעלים של חשבון האינסטגרם הפופולרי "Cestmocro" ומספר עוקבים שלו בגין הסתה לשנאה ואלימות נגד יהודים[45][46]. אינסטגרם הסירה את החשבון "Cestmocrotv" ב-8 בנובמבר.
ב-9 בנובמבר 2023, קריקטורת מערכת מאת ג'וס קוליניון בדה פולקסקרנט עוררה מחלוקת על הצגת המרכז למידע ותיעוד ישראל (CIDI) כדוברת של מדינת ישראל[47][48].
בערב ה-7 בנובמבר 2024, ועד שעות הלילה המאוחרות של ליל ה-8 בנובמבר, הותקפו אוהדים ישראלים של קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב ברחובות אמסטרדם, לאחר שצפו במשחק הכדורגל של מכבי תל אביב נגד אייאקס בליגה האירופית. המתקפה האנטישמית האלימה בוצעה על ידי עשרות מתושבי העיר באופן מתואם, היא הייתה נרחבת, בוצעה במיקומים מרובים ברחבי אמסטרדם ונחשבת לאירוע החמור ביותר שהתרחש עד כה בקרב יהדות התפוצות במהלך המלחמה.
בהפגנה פרו-פלסטינית בוורשה ב-21 באוקטובר 2023, צולמה מפגינה אוחזת בכרזה אנטישמית שהציגה את דגל ישראל בפח אשפה לצד הטקסט "שמור על ניקיון העולם"[49][50].
באוקטובר 2024 מוחאים פרו-פלסטינים בקמפוס האוניברסיטה היגלונית בפולין תלו שלט "יהודים לגז".[51]
ב-29 באוקטובר 2023 הסתער המון מפגינים אנטישמים על נמל התעופה בדאגסטן בחיפוש אחר נוסעים ישראלים שהגיעו מתל אביב[52][53].
ב-18 באוקטובר 2023 הותקף בית הכנסת "אור זרוחה" במלייה, מובלעת ספרדית בצפון אפריקה, על ידי המון שקרא "ישראל הרוצחת" תוך כדי הנפת דגלי פלסטין[54][55].
מדינת ספרד הצטרפה לעתירה בהאג נגד ישראל בטענת רצח עם לכאורה[56].
ב-4 בנובמבר 2023, מפגינים פרו-פלסטינים שרפו דגל ישראל וקראו "להפציץ את ישראל" מחוץ לבית הכנסת במאלמו. הקונגרס היהודי האירופי גינה את התקרית ואמר: "הפחדה של הקהילה היהודית והאשמתה באירועים במזרח התיכון היא אנטישמיות בוטה"[57].
ב-23 באוגוסט 2024 בדאבוס חרדי בריטי בן 19 הותקף פיזית על ידי שני מבקשי מקלט, שנעצרו בהמשך[58].
העיתון היהודי הטורקי "סלום" דיווח על מקרים מתגברים של אנטישמיות ודיווח על דברי שטנה בטוויטר[59].
חנות ספרים באיסטנבול הציגה שלט האוסר כניסה של יהודים לחנות[60].
ב-13 באוקטובר 2023, ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק, אמר: "למען האמת חלה עלייה מגעילה בתקריות אנטישמיות"[61]. ב-20 באוקטובר 2023, ה"גרדיאן" דיווח כי על פי משטרת לונדון רבתי, חלה עלייה של 1,350% בפשעי שנאה נגד יהודים מאז תחילת המלחמה[62].
במהלך מלחמה חרבות ברזל תועדו שני מקרי אנטישמיות כלפי היהודים במולדובה, אחד של תקיפת רב בקהילה ופעם נוסף בכתובות גרפיטי שנמצאו על מבנים יהודים[63].
בנוסף בתחילת שנת 2024 נערך סקר שבחן את עמדת הציבור המולדובי כלפי היהודים. תוצאות הסקר העלה תוצאות מדאיגות של אנטישמיות[64][65].
ב-17 באוקטובר 2023 אמר ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, "מאז פרוץ הסכסוך הזה, חלה עלייה מפחידה מאוד של אנטישמיות כאן אצלנו"[66]. ב-8 בנובמבר, הוסיף טרודו, "אנחנו רואים כרגע עלייה באנטישמיות שהיא מפחידה: בקבוקי תבערה שנזרקים על בתי כנסת, איומים באלימות נגד עסקים יהודיים, התמקדות במעונות יום יהודיים בשנאה, זה צריך להיפסק."[67]
ב-7 בנובמבר 2023 אירע ניסיון הצתה נגד בית הכנסת של קהילת בית תקווה ומרכז קהילתי יהודי במונטריאול[68].[69]
מקרים מרובים של אנטישמיות דווחו באוניברסיטת קונקורדיה, כאשר סטודנטים יהודים התמודדו עם איומים מילוליים ופיזיים הן מצד סטודנטים אחרים והן מחברי סגל. ב-8 בנובמבר פורסמו צילומים של פרופסור יאניס ערב צועק ומקלקל על סטודנטים יהודים וכן סרטון נוסף של סטודנט המשתמש בכינוי הגנאי ליהודי "Kike"[70].
ב-9 בנובמבר 2023 במונטריאול, התבצע ירי לעבר שני בתי ספר יהודים, בית ספר יסודי תלמוד תורה וישיבת גדולה[71][72]. ב-12 בנובמבר נפגעה הישיבה בירי שוב. במסיבת עיתונאים באותו יום אמרה ראש עיריית מונטריאול, ולרי פלנטה, "הקהילה היהודית במונטריאול מותקפת כעת"[73].
בחודש אוגוסט 2024 פרסמה ההסתדרות הציונית העולמית כי מקרי האנטישמיות בקנדה עלו ב־670% מאז פרוץ המלחמה[74] וכי 70% מכלל פשעי השנאה על רקע דתי במדינה מופנים כלפי יהודים המהווים 1.4%מכלל האוכלוסייה.
בהפגנת תמיכה בקנדה שאורגנה על ידי ארגון סאמידון לציון שנה למתקפת הפתע הושמעו קריאות "מוות לקנדה, מוות לארצות הברית, מוות לישראל", שהיו חלק מהסיבות להכרזה על סמידון כארגון טרור[75][76].
ב-9 באוקטובר, סוכה באוניברסיטת קליפורניה הושחתה באמצעות כתובות נאצה אנטי-ישראליות[77]. ב-10 באוקטובר, אדם זרק אבנים מבעד לדלתות הזכוכית של בית כנסת ובית קפה בבעלות יהודית בפרזנו, קליפורניה, האבן לבית הקפה כללה פתק עם הכיתוב "כל העסקים היהודיים יהיו במוקד"[78]. ב-11 באוקטובר, באוניברסיטת קולומביה, אישה תקפה גבר ישראלי עם מקל לאחר שהתעמת איתה על כך שקרעה פוסטרים עם תמונות ומידע על ישראלים חטופים. היא הואשמה בפשע שנאה[79].
ב-11 באוקטובר נעצר גבר על שליחת מיילים מאיימים לבית כנסת בשרלוט, צפון קרוליינה[80]. ב-14 באוקטובר, גבר בתחנת גרנד סנטרל בניו יורק הכה אישה בפניה, ואמר לה שזה מאחר שהיא יהודייה[81]. ב-15 באוקטובר, בברקלי, קליפורניה, שלט חוצות הקורא לאנטישמיות הושחת בכתובות נאצה אנטישמיות ואנטי-ישראליות, תוך שבחים על התקפות חמאס. מספר בניינים בסן פרנסיסקו הושחתו גם הם עם הודעות דומות, מה שעורר גינוי מצד ראש העיר לונדון בריד והתובעת המחוזית ברוק ג'נקינס[82].
פרופסור מאוניברסיטת קורנל, ראסל ריקפורד, נאם בעצרת ב-15 באוקטובר, וכינה את התקפות חמאס "מרגשות". הנהגת האוניברסיטה גינתה את דבריו, והסנאטורית קירסטן ג'יליברנד וחברת הקונגרס קלודיה טני קראו לפטר אותו. לאחר מכן הוא התנצל על האמירות ב"קורנל דיילי סאן". ב-21 באוקטובר, הוכרז שריקפורד ייצא לחופשה לשארית הסמסטר[83].
ב-19 באוקטובר, משרד המבקר של אילינוי פיטר את אחת מעורכות הדין שלו, שרה צ'ודהורי, בגלל התבטאויות אנטישמיות שכתבה בעמוד האינסטגרם של עורך דין אחר, שהוא יהודי. בעקבות האירוע פוטרה צ'ודהורי גם מתפקידה כנשיאת לשכת עורכי הדין בדרום אסיה בשיקגו[84]. ב-20 באוקטובר הושחת בניין ליד אחווה יהודית אוניברסיטת פנסילבניה באמצעות כתובות נאצה אנטישמיות[85].
ב-25 באוקטובר, בקופר יוניון קולג' במנהטן, ניו יורק, מפגינים פרו-פלסטיניים צעקו סיסמאות וחבטו על דלתות וחלונות הספרייה בזמן שסטודנטים יהודים ננעלו בפנים. הוועד היהודי-האמריקאי ומושלת ניו יורק קת'י הוקול גינו את התקרית[86][87][88].
אדם פרץ לביתה של משפחה יהודית בלוס אנג'לס ב-25 באוקטובר, וצעק "שחררו את פלסטין" ו"להרוג את היהודים"[89].
ב-25 באוקטובר, הליגה נגד השמצה דיווחה שהתקריות האנטישמיות בארצות הברית עלו ב-388% מאז תחילת המלחמה, כולל תקיפות, הטרדות ומעשי ונדליזם[90].
ב-29 באוקטובר פורסמו באינטרנט איומים על הקהילה היהודית באוניברסיטת קורנל, איומים על ירי, אונס ורצח סטודנטיות וסטודנטים יהודים ועודדו אלימות נגדם. ה-FBI חוקר את האירוע כפשע שנאה. נכון ל-31 באוקטובר, משטרת מדינת ניו יורק הודיעה שיש לה חשוד במעצר[91][92].
ב-3 בנובמבר, דווח ב-CNN על מעצרו של אזרח ירדני בן 20, בגין תכנון מתקפת טרור נגד הקהילה היהודית ביוסטון, טקסס[93]. באוניברסיטת מסצ'וסטס, סטודנט יהודי שהשתתף באירוע ב-3 בנובמבר הקורא לשחרור בני ערובה הותקף על ידי סטודנט אחר, שבמהלך האירוע ירק על דגל ישראל[94].
ב-5 בנובמבר פול קסלר מת לאחר שהיה מעורב בעימות עם מפגין פרו-פלסטין בזמן ששניהם השתתפו בהפגנות בווסטלייק וילג', מחוז לוס אנג'לס, קליפורניה[95]. ב-6 בנובמבר, אישה נעצרה לאחר שנסעה עם מכוניתה לתוך בית ספר של השחוריים העבריים באינדיאנפוליס, אינדיאנה, משום הניחה שזהו "בית ספר ישראלי"[96].
ב-5 בדצמבר במהלך שימוע בקונגרס האמריקאי בנושא האנטישמיות בקמפוסים באוניברסיטאות בארצות הברית, אליזבת מגיל נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה, קלודין גיי נשיאת אוניברסיטת הרווארד וסאלי קורנבלות' נשיאת MIT סירבו לומר כי קריאה לרצח יהודים היא אנטישמיות וטענו "כי זה תלוי בהקשר"[97].
בפברואר, מרצה באוניברסיטת סטנפורד דרשה מסטודנט יהודי "לעמוד בפינה, כמו שישראל עושה לפלסטינים"[98].
ב-26 בפברואר 2024 במהלך אירוע הסברה ישראלית בקמפוס בקליפורניה עשרות פעילים פרו-פלסטינים התאספו מחוץ לאולם שבו התארח בין היתר סמנכ"ל פורום קהלת, פרצו לאולם והתפתח עימות פיזי[99].
ב-9 באוקטובר, המשתתפים בעצרת פרו-פלסטינית בסידני שאורגנה על ידי הארגון האיסלאמיסטי חיזב א-תחריר, קראו "יהודים לגז" מול בית האופרה של סידני.[100]
ב-10 באוקטובר, כמה אנשים במלבורן איימו על יהודים ברצח, קבוצה אחת התנכלה לרב ולבנו, וקבוצה אחרת הסתובבה בעיר ושאלה היכן למצוא יהודים תוך שהם מסבירים שהם "צדים יהודים"[100].
ב-11 באוקטובר, אדם בבלוויו היל, ניו סאות' ויילס איים להרוג ארבעה בני נוער יהודים שנסעו ברכב עליו היה דגל ישראל. מאוחר יותר הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום.[101]
ב-12 באוקטובר, המועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה קיבלה איומים לרצח באינסטגרם, שאמרו "אנחנו באים אליכם בקרוב, ממערב סידני" לצד תמונה של אדם שעומד להיערף על ידי דאעש[101].
ב-13 באוקטובר, שלושה גברים הצדיעו בהצדעה נאצית מחוץ למוזיאון היהודי של סידני. במלבורן דווח על מספר מקרים של כתובות נאצה אנטישמיות שרוססו על בניינים[101].
ב-7 באוקטובר רוססו כתובות גרפיטי פרו-פלסטינים על גדר מרכז בית שלום בפרבר אפסום של אוקלנד. כמו כן, נעשה ניסיון להצית את הבניין שנרשם בטעות בגוגל מפות כקונסוליה הישראלית המקומית. התקרית גונתה על ידי חבר הפרלמנט של מפלגת ACT דייוויד סימור, שדיווח על העניין למשטרה[102].
ב-6 בדצמבר 2024 הוצת בית הכנסת "עדת ישראל" שבמלבורן[103].
ב-8 בנובמבר הודיעו שלטונות ברזיל כי עצרו שני חשודים שנחשדו בתכנון תקיפה של בתי כנסת ומטרות יהודיות אחרות במדינה[104].
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |