לידה |
9 בפברואר 1885 המבורג, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
התאבדה |
12 בדצמבר 1933 (בגיל 48) קמפן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
תחום יצירה | ציור |
זרם באמנות | אוונגרד |
הושפעה על ידי | Arthur Siebelist, פרנאן לז'ה |
אניטה קלרה רה (בגרמנית: Anita Clara Rée; 9 בפברואר 1885 המבורג – 12 בדצמבר 1933 בקמפן) הייתה ציירת אוונגרדית בתקופת רפובליקת ויימאר ממוצא יהודי.
היא נולדה למשפחה יהודית ותיקה של סוחרים בהמבורג שסחרו בסחורות מהודו. היא הייתה בתם של ישראל רה וקלרה, לבית האן. עם זאת, אניטה ואחותה אמילי הוטבלו וגדלו כלותרניות, בהתאם לנורמות החברתיות של מעמד הביניים הגבוה והמשפחות היהודיות המתבוללות במעמד הגבוה בגרמניה באותה עת.[1][2]
משנת 1905 למדה אצל הצייר ארתור סיבליסט.[3] בשנת 1906 הכירה את מקס ליברמן, שזיהה את כישרונה ועודד אותה להמשיך בקריירה האמנותית שלה. בסביבות 1910 היא, פרנץ נלקן ואחרים הקימו קהילת אומנים, אך היא עזבה את קהילת האמנים עקב אהבה נכזבת לנלקן. בחורף 1912–1913 למדה אצל פרנאן לז'ה בפריז.
בשנת 1913 השתתפה בתערוכה גדולה ב"גאלרי קומטר" בהמבורג. מסביבות 1914, אניטה רה זכתה להכרה כציירת פורטרטים. בשנת 1919 הצטרפה לקבוצת האמנים "יורשי המבורג". בשנת 1921 סיירה בטירול ובין השנים 1922–1925, התגוררה בפוזיטנו באיטליה.
היא חזרה להמבורג בשנת 1926 ועזרה בהקמת איגוד אמניות. קהילה של אמניות מגרמניה ואוסטריה שבין האמניות היו סופרות, מוזיקאיות ונשות תיאטרון. היא יצרה גם כמה ציורי קיר במבנים ציבוריים, אך רובם נהרסו מאוחר יותר על ידי הנאצים.
בשנת 1930, היא קבלה עמלה ליצור טריפטיכון עבור המזבח בכנסייה בלאנגהורן. ראשי הכנסייה לא היו מרוצים מעיצוביה, והוועדה נסוגה מבחירתה באניטה רה בשנת 1932 בגלל "עניינים דתיים". הנאצים גינו את יצירתה וזמן קצר לאחר מכן עברה לאי זילט.[4]
היא התאבדה בשנת 1933, בין השאר כתוצאה מכך שהייתה נתונה לעוינות והתנכלויות מצד אנטישמיים, וגם בגלל אכזבות ברמה האישית.[4] בשנת 1937 הגדירו הנאצים את יצירותיה של רה כאמנות מנוונת והחלו להוציא את יצירותיה מאוספי מוזיאונים.[5] וילהלם ורנר, שומר בקונסטהאלה המבורג, שימר רבים מציוריה של רה בכך שהסתיר אותם בדירתו.
{{cite web}}
: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, July 2017)