אנרגיה גרעינית בישראל
בעוד שישראל מפעילה שני כורי מחקר גרעיניים (הקריה למחקר גרעיני – נגב והמרכז למחקר גרעיני שורק), אין לה תחנות כוח גרעיניות. עם זאת, האפשרות להקים תחנות כוח גרעיניות בארץ נבחנה בתקופות שונות במהלך השנים.
מספר סיבות גרמו לכך שבמשך השנים לא הוקמו בישראל תחנות כוח גרעיניות. האחת היא העובדה שישראל אינה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, מה שמקשה על המדינה להתקשר עם ספקים בינלאומיים בתחום הטכנולוגיה הגרעינית. סיבה נוספת היא שמרבצים גדולים מאוד של גז טבעי נמצאו מול החוף של קו החוף הישראלי החל משנות ה-2010 וניצול מרבצים אלו מאפשר הפקת חשמל בשיעורים משתלמים ביותר בהשוואה לייצור באמצעות כוח גרעיני.[1]
תחנות כוח גרעיניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-26 באוגוסט 1958 הודיע שר האוצר הישראלי, לוי אשכול על כוונת הממשלה להקים תחנת כוח גרעינית. הנושא גם עלה בפגישה שהתקיימה בין ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון ונשיא ארצות הברית, ג'ון פיצג'רלד קנדי במלון וולדורף אסטוריה ב-30 במאי 1961, אך נזנח במהרה.
בחודש יוני 1966 ביקר נשיא מדינת ישראל זלמן שזר בבירת אורוגוואי מונטווידאו כחלק ממסעו הרשמי ביבשת דרום אמריקה. במסגרת הביקור נכח הנשיא בחתימת הסכם שיתוף פעולה בין ישראל לאורוגוואי שמטרתו פיתוח האנרגיה הגרעינית לצורכי שלום. ההסכם "מסמיך את הוועדות לאנרגיה אטומית של שתי המדינות לעבד תוכנית לחילופי אינפורמציה ונתונים טכניים ולארגן מלגות למדענים וסטודנטים".
במהלך ביקורו של הנשיא ריצ'רד ניקסון במזרח התיכון הצהיר האחרון כי בכוונתו לספק לישראל ולמצרים תחנות כוח גרעיניות תחת פיקוח הדוק. הצהרה זו יצרה פאניקה בקרב הממסד הישראלי וראש הממשלה יצחק רבין פגש את ניקסון ואת מזכיר המדינה, הנרי קיסינג'ר, בפגישתו השווה רבין את הסכנה לישראל בסיפוק הכורים למצרים לסכנת ההשמדה שחווה העם היהודי בשואה. על אף הצהרה זו, ניקסון פקפק בדבריו של רבין ואף התייחס ליכולות הגרעין הישראליות. לאחר מכן ובעקבות חשש שישראל תיאלץ לפתוח את הכור הגרעיני בדימונה לביקורת בינלאומית של פקחים הסביר שר החוץ, יגאל אלון לקיסינג'ר כי לישראל אין בעיה עם מכירת כור גרעיני למצרים אך שהממשלה הישראלית כלל לא בטוחה שהם רוצים אחת. עם זאת, לאחר שניקסון החליט להתפטר בעקבות פרשת ווטרגייט הנושא נזנח למספר שנים.
ב-5 באוגוסט 1976 נחתמו שני הסכמים אמריקנים זהים, עם ישראל ועם מצרים, לייצוא של "עד שתי תחנות כוח גרעיניות" לכל אחת מהמדינות, אך באותו הזמן החלו גורמים בארצות הברית להיות נוקשים יותר בגישתם כלפי טכנולוגיה גרעינית וייחסו לה כעת פוטנציאל מסוכנות גדול יותר ולא רצו לתת לישראל להפעיל כור גרעיני ללא פיקוח. הנשיא החדש שירש את ניקסון, ג'רלד פורד הבין שיש התנגדות רבה הן בסנאט והן בבית הנבחרים והחליט לא להביא את ההסכמים לאישורם וגנז אותם.
מאז שנות ה-80, אתר ליד שבטה שבנגב נחשב כמקום עתידי להקים בו תחנת כוח גרעינית. בעבר, אתר ליד ניצנים, נחשב אף הוא לכזה אך רעיון זה ירד מהפרק בשנות ה-70 בשל התנגדות עזה של תושבים סמוכים[2].
בינואר 2007 הצהיר שר האנרגיה, בנימין בן אליעזר, בכנס הרצליה: "אין די בהסתכמות על ייצור אנרגיה באמצעים קונבנציונליים בלבד, מחובותינו לשמר את האפשרות לייצר אנרגיה בדרכים אחרות" ורמז על רצונו לקדם שימוש באנרגיה גרעינית. חרף זאת, ב-2011 בעקבות האסון הגרעיני בפוקושימה אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו כי "אני רוצה לומר שקודם אהבתי את הרעיון הרבה יותר מאשר עכשיו. למעשה, יידרש טיעון משכנע מאוד כדי שאסכים לזה עכשיו" לאחר שנשאל לגבי האפשרות להקים תחנת כוח גרעינית בישראל"[3][4][5].
בסוף 2017 השיק שר האנרגיה יובל שטייניץ סקר שמטרתו לבחון עד כמה הציבור הישראלי מוכן לקבל תחנת כוח גרעינית בקרבת הערים הגדולות. הסקר קבע שכ־70% מהציבור אינם מעוניינים בתחנה גרעינית בקרבתם, עם זאת רוב הציבור תומך באופן כללי ברעיון של הקמת תחנת כוח גרעינית בישראל[6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תום לוינסון, אסון, ענק ככל שיהיה, לא יכול לקבוע את גורל הטכנולוגיה הזו, באתר TheMarker, 27 באוקטובר 2021- רן בן מיכאל, זווית, אנרגיה גרעינית בישראל. זה כדאי?, באתר ynet, 30 בספטמבר 2018
- הסדנה להיסטוריה חברתית, מדוע אין בישראל תחנות כוח גרעיניות?, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2016
- ישי שנרב, למה אין בישראל תחנת כוח גרעינית?, באתר ynet, 20 בדצמבר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הסדנה להיסטוריה חברתית, מדוע אין בישראל תחנות כוח גרעיניות?, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2016
- ^ DOLGOFF, A., & ARAD, A. (1981). Engineering—Geology Investigations of Nitzanim (NP-1) Nuclear Power Plant Site, Israel—A Case History of a “Difficult” Site. Bulletin of the Association of Engineering Geologists, 18(3), 277-295.
- ^ Israel Prime Minister Netanyahu: Japan situation has "caused me to reconsider" nuclear power Piers Morgan on CNN, published 2011-03-17, accessed 17 March 2011
- ^ Israeli PM cancels plan to build nuclear plant, Xinhuanet, published 2011-03-18, accessed 17 March 2011
- ^ Netanyahu: We'll reconsider nuclear power plans ynetnews, published 2011-03-18, accessed 17 March 2011
- ^ ליאור גוטמן, משרד האנרגיה מניע מחדש את רעיון הקמת תחנת כוח גרעינית, באתר כלכליסט, 29 באפריל 2019
| אנרגיה בישראל | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחנות כוח |
| ||||||||||||||||||
| שדות גז ונפט | חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש | ||||||||||||||||||
| חברות וארגונים | תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני | ||||||||||||||||||
| אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה | |||||||||||||||||||