אנרגיית קשר כרומודינמית (chromodynamic binding energy או quantum chromodynamics binding energy) היא אנרגיית הקשר המחברת קווארקים ליצירת האדרונים. זו אנרגיית השדה של הכוח החזק, הנישא על ידי גלואונים.
מרבית המסה של האדרונים היא למעשה אנרגיית קשר כרומודינמית. זאת, דרך שקילות המסה והאנרגיה. במקרה של נוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – אנרגיית הקשר הכרומודינמית מהווה כ-99% ממסת החלקיק. בהקשר זה, אנרגיית הקשר הכרומודינמית כוללת מספר מרכיבים: ראשית, אנרגיית גלואון (gluon energy), האנרגיה הנישאת על ידי הגלואונים עצמם; שנית, אנרגיה קינטית של הקווארקים בתוך ההאדרון, הנעים קרוב למהירות האור; שלישית, מסה-אנרגיה של זוגות קווארקים-אנטיקווארקים וירטואליים המתקיימים בתוך ההאדרון.[1] עבור פרוטונים, סכום מסות המנוחה של שלושת קווארקי הערכיות (valence quarks), שני קווארקי למעלה וקווארק למטה, הוא כ-9.4 MeV, בעוד מסת ההאדרון היא כ-938.3 MeV. עבור נייטרונים, סכום מסות המנוחה של שלושת קווארקי הערכיות, שני קווארקי למטה וקווארק למעלה, הוא כ-11.9 MeV, בעוד מסת ההאדרון היא כ-939.6 MeV. לאור העובדה שכמעט כל מסת האטום מרוכזת בנוקליאונים, כ-99% מהמסה של החומר הרגיל (חומר באריוני) היא בעצם אנרגיית קשר כרומודינמית.
תופעה זו, של מסה האדרונית הגדולה במידה ניכרת ממסת קווארקי הערכיות של ההאדרון, קשורה לשבירת סימטריה כיראלית (chiral symmetry breaking).
{{cite web}}: (עזרה)