אסיה לאציס

אסיה לאציס
Anna Lāce
לידה 19 באוקטובר 1891
Ķempji Parish, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בנובמבר 1979 (בגיל 88)
ריגה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה לטביה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Rainis Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הרוסית הלאומית למדעי הרוח עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטבית, רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה תיאטרון אפי
הושפעה מ ברטולט ברכט, ולטר בנימין, וסבולוד מיירהולד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Jūlijs Lācis (1914–?)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור אות הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנה "אסיה" לאציס (Anna "Asja" Lacis, נולדה בשם אנה ליפינה; 19 באוקטובר 1891 - 21 בנובמבר 1979) הייתה שחקנית ובמאית תיאטרון לטבית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאציס הבולשביקית, התפרסמה בשנות העשרים בזכות קבוצת התיאטרון הפרולטרי הפרופגנדי לילדים שהקימה ברוסיה ולטביה הסובייטיות. היא האמינה כי תיאטרון לילדים יכול לשמש כאבן פינה לחינוך כללי של הילדים, שהיה חשוב במיוחד אצל ילדים עניים, ממעמד הפרולטריון, שלרוב היו להם הזדמנויות חינוך אחרות מועטות עד כדי לא קיימות.[1]

בשנת 1922 עברה לאציס לגרמניה ושם הכירה את ברטולט ברכט ואת ארווין פיסקטור, בפניהם הציגה את רעיונותיהם של וסבולוד מאיירולד ולדימיר מאיאקובסקי.

בשנת 1924 היא פגשה את הפילוסוף והמבקר הגרמני וולטר בנימין בקאפרי. מאז החלו השניים לנהל רומן שנמשך לסירוגין במשך מספר השנים הבאות כשבנימין ביקר את לאציס במוסקבה וריגה. היא נחשבת לאחד הגורמים לאימוץ המרקסיזם על ידי בנימין.[2] בשנת 1928 הקדיש לה בנימין אסופת מאמרים.[3]

בשנת 1938, במהלך הטיהור הגדול של סטלין היא גורשה לסיביר. לאציס חזרה ללטביה הסובייטית בשנת 1948[3] ובילתה את שנותיה המאוחרות יחד עם בעלה, מבקר התיאטרון הגרמני ברנהרד רייך. בשנים 1948–1957 פעלה לאציס כמנהלת הראשית של תיאטרון הדרמה ואלמיירה בעיר ואלמיירה בלטביה. לאציס ידועה בעבודה בטכניקות אוונגרד בהפקות הבמה שלה. בתה, דגמרא קימלה (Kimele) תיארה את אסיה בספר זכרונותיה בשנת 1996 כאם אנוכית וחסרת אהבה.

נכדתה של לאציס היא מנהלת התיאטרון הלאומי הלטבי עטורת השבחים מרה קימלה .

מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Ingram, Susan (2002). "The Writing of Asja Lacis". New German Critique. 86 (86): 159–177. doi:10.2307/3115205. JSTOR 3115205.
  • Latsis, Anna (1984). Krasnaia gvozdika: Vospominaniia (ברוסית). Riga: Liesma. OCLC 13003307. (זיכרונות)
  • Ķimele, Dagmāra and Strautmane, Gunta. Asja: režisores Annas Lāces dēkainā dzīve [Asja: The Stormy Life of the director Anna Lāce]. Riga: Likteņstāsti, 1996.
  • Asja Lascis, Revolutionär in Beruf: Berichte über proletarisches Theater, über Meyerhold, Brecht, Benjamin und Piscator. Munich: Rogner & Bernhard, 1971.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסיה לאציס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Signals from Another World: Proletarian Theater as a Site for Education Texts by Asja Lācis and Walter Benjamin, with an introduction by Andris Brinkmanis South magazine
  2. ^ Mark Lilla, "The Riddle of Walter Benjamin" in The New York Review of Books, May 25, 1995
  3. ^ 1 2 National Library to recount fabulous story of Latvian pioneer of the avant-garde. Public Broadcasting of Latvia. January 17, 2018