אסתר הרגיטאי

אסתר הרגיטאי

אסתר הרגיטאי (נולדה ב-1973 בבודפשט, הונגריה) היא סוציולוגית ומומחית אמריקאית לתקשורת, פרופסור לתקשורת באוניברסיטת ציריך (החל מ-2016).

אסתר הרגיאטי נולדה ב-1973 בבודפשט כבת לכימאי ולהיסטוריון של המדע אישטוואן הרגיטאי ושל אשתו, הכימאית מגדולנה הרגיטאי. הרגיטאי סיימה ב-1996 את התואר הראשון שלה בסוציולוגיה בקולג' סמית' שבמסצ'וסטס, ארצות הברית. סיימה באוניברסיטת פרינסטון תואר שני בשנת 2000 ודוקטורט ב-2003, ומאז היא מלמדת וחוקרת באוניברסיטת נורתווסטרן. ב-2008 קיבלה מעמד של פרופסור חבר, ומאז 2013 היא פרופסור מן המנין.

כיום היא חברת צוות בפרויקט מחקר בתחום האינטרנט באוניברסיטה זו. מחקריה מתמקדים בפערים הנוצרים בחברה כתוצאה מהשימוש במידע המועבר דרך טכנולוגיות תקשורת שונות.

הרגיטאי פרסמה 44 מאמרים ו-19 פרקים בספרים, וערכה ארבעה ספרים.

מחקר על הפער הדיגיטלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרגיטאי חוקרת בין השאר את השכבות השונות הקיימות בחברה מבחינת מאגר הידע של האנשים בהן[1]. בניגוד למחקרים רבים הבודקים את הפער הדיגיטלי בהקשר של קיום או אי קיום של גישה לאינטרנט, מחקרה של הרגיטאי נועד לבחון את שאלת המיומנות הדיגיטלית - היכולת למצוא מידע ברשת ביעילות ומהירות רבה.

המחקר נעשה דרך תצפיות על אנשים בגילאי 18–81 ובהם התבקשו לענות על שאלות בנושאים הבאים בעזרת האינטרנט: אירועי תרבות מקומית, מוזיקה און ליין, אתרי השוואה בין מצעי פוליטיקאים, טופסי מיסים ממשלתיים, ואמנות ילדים.

ממצאי המחקר מעלים שונות גדולה בין הנבדקים בזמן שנדרש להם להשלמת המשימה. צעירים הצליחו יותר ממבוגרים, ואלו שטרם סיימו קולג' נמצאו בעלי התוצאות הטובות ביותר (רובם צעירים וחשופים לטכנולוגיות רוב חייהם), ומלבדם בעלי השכלה גבוהה הצליחו יותר ממשוללי השכלה גבוהה. ניסיון קודם עם הטכנולוגיה ולאורך יותר שנים תרם לתוצאות, אך בקרב אלו שמשתמשים בה, לא ניכר הבדל מבחינת זמן השימוש ליום.

על פי הרגיטאי, המחקר מלמד כי מי שכיום מיומן פחות, עם הזמן יכול להשתפר ולצבור ידע רב בטכנולוגיה החדשה, אך יש סיכוי רב כי אנשים שלא יסתדרו עם הטכנולוגיה בהתחלה, יירתעו ממנה ויפסיקו להשתמש בה ובכך הפער בינם לאנשים המיומנים ברשת, ילך ויגדל. בנוסף נטען כי מדינות, ממשלות, עיריות ובתי ספר, צריכים להנהיג מדיניות ברורה ויעדים מוגדרים על מנת לגשר על הפער הדיגיטלי בין האוכלוסיות השונות בחברה ובכך להקטין את פערי הידע: אין זה מספיק להעניק את הכלים הטכנולוגיים, אלא נדרשים גם הסברים והנחיות כיצד להשתמש בהם[2].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Hargittai, E. (2002). Second-Level Digital Divide: Differences in People's Online Skills. First Monday. 7(4

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כספי, ד. (1995) "תקשורת המונים", כרך ב', עמודים 82–90. האוניברסיטה הפתוחה: תל אביב.
  2. ^ Hargittai, E. (2002). Second-Level Digital Divide