אקווה וירגו
 | |
| שרידי האמה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אמת מים רומית  |
| מיקום |
רומא |
| מדינה |
איטליה |
| מייסדים |
מרקוס ויפסניוס אגריפה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 19 לפני הספירה |
| תאריך פתיחה רשמי |
19 לפנה״ס |
| מידות | |
| אורך |
20 ק"מ |
| קואורדינטות | 41°54′37″N 12°37′37″E / 41.91022222°N 12.62688889°E |
 מסלול אקוה וירגו (מסומן אדום) | |
  | |
אקווה וירגו (Aqua Virgo) הייתה אחת מ-11 אמות המים שסיפקו מים לרומא העתיקה.
עם נפילתה של האימפריה הרומית והפסקת תחזוקת האמה זו נסתמה ופסק השימוש בה וזו נהרסה. כאלף שנים מאוחר יותר, נבנתה באותו נתיב האקווה וירגינה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמת המים הושלמה בשנת 19 לפנה"ס על ידי מרקוס ויפסניוס אגריפה, בתקופת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס. מקורה של האמה בסמוך לאבן המיל השמינית של הויה קולאטינה, כ-3 ק"מ מהויה פראנסטינה.
על פי האגדה התגלה המעיין על ידי בתולה שהביאה שלושה חיילים רומאיים צמאים למעיין, שנקרא על שמה.
אורכה של האמה כ-20 ק"מ בהם יורד גובה מפלס המים כ-4 מטרים, עד הגעתה למרכזו של שדה מרס. בשיאה הביאה האמה לעיר כ-103,916 מטרים מועקבים של מים מדי יום. לאורך מרבית מהלכה, עוברת האמה מתחת לפני הקרקע.
לדברי ההיסטוריו פרוקופיוס, בשנת 537 ניסו הגותים לעבור דרך האמה ולתקוף את רומא.
לאחר נפילת האימפריה הרומית, נזנחה האמה. האמה נבנתה מחדש על ידי האפיפיור אדריאנוס הראשון בסוף המאה השמינית בשם "אקווה וירגינה".
