אקסקליבר אם-982
אקסקליבר אם-982 (אנגלית: M982 Excalibur) הוא פגז ארטילרי בקוטר 155 מ"מ, ארוך-טווח ומונחה. הפגז פותח על ידי חברת ריית'יאון (Raytheon) האמריקנית וחברת BAE Systems הבריטית וחברת Bofors השוודית.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פגז האקסקליבר מיועד לירי לטווחים של עד 40–57 ק"מ (תלוי בתצורת הפגז) ובעל דיוק פגיעה במטרה של כ-10 מטרים (CEP). הטווח הגדול מושג באמצעות סנפירים מתקפלים, המאפשרים לפגז לגלוש אל המטרה משיא גובה המסלול הבליסטי. רמת הדיוק הגבוהה מושגת באמצעות מערכת ניווט לוויינית (GPS) המותקנת על גבי הפגז. לשם ההשוואה, פגזי 155 מ"מ סטנדרטיים פוגעים במטרה בדיוק של 200–300 מטרים (פגז ראשון לפני טיווח ו-10–50 אחרי טיווח) ומגיעים לטווחים של עד כ-28 ק"מ בלבד.
הפגז מפותח בתקציב של 55.1 מיליון דולר. שוודיה עתידה להצטייד בפגז החל משנת 2010. לפי הערכה משנת 2007, עלות של פגז אקסקליבר (במסגרת ייצור סדרתי) תעמוד על כ-39,000 דולר.
פגז אקסקליבר עבר טבילת אש ראשונה, כאשר נורה על ידי כוחות אמריקניים בעיראק. תוצאות הירי היו מוצלחות ביותר (92 אחוזים מהפגזים פגעו עד 4 מטרים מהמטרה) ובצבא האמריקני הוחלט על הגברת קצב ייצור הפגז מ-18 ל-150 פגזים בחודש.
ציוני דרך בפיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוני 2005 – חברת ריית'יאון חותמת על חוזה בשווי 22.1 מיליון דולר לייצור ראשוני של הפגז.
- ספטמבר 2005 – ניסוי מוצלח בירי בשטח ניסוי באריזונה.
- יוני 2006 – חברת ריית'יאון חותמת על חוזה בשווי 42.7 מיליון דולר לייצור 335 פגזים.
- אוגוסט 2006 – בשל קשיים טכניים נדחה תאריך קליטת הפגז בצבא האמריקני לאביב 2007.
- ספטמבר 2006 – ירי מוצלח במסגרת ניסוי (הושג דיוק של פחות מ-5 מ' מהמטרה).
- מאי 2007 – ירי מבצעי ראשון בעיראק.
- אוקטובר 2007 – צבא אוסטרליה מבקש לרכוש את הפגז. שווי החוזה המשוער – 40 מיליון דולר.
- אפריל 2008 – צבא אוסטרליה מגדיל את היקף החוזה לשווי משוער של 58 מיליון דולר.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קוטר: 155 מ"מ.
- הנחיה: ניווט לוויני (GPS) או ניווט אינרציאלי.
- עלות יחידה: 80,000 דולר. עלות זו עתידה לרדת עם התחלת הייצור הסדרתי.
- טווח:
- דגם בלוק Iאיי-1: 23 ק"מ.
- דגם בלוק Iאיי-2: 35–40 ק"מ.
דגמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפגז אקסקליבר קיימות 3 גרסאות:
- בלוק I: בעל ראש נפץ חודר-שריון:
- בלוק Iאיי-1: בעל טווח מוקטן. נכנס לשירות בשנת 2007.
- בלוק Iאיי-2: בעל טווח מוגדל.
- בלוק Iבי: בעל יכולות מלאות ומחיר מופחת (במסגרת ייצור סדרתי).
- בלוק II: בעל 64 פצצונות מצרר (DPICM) או 2 פצצונות נ"ט מסוג SADARM.
- בלוק III: מיועד לשאת חימוש מתקדם (עתידי) בעל יכולת זיהוי מטרות.
שירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפגז עתיד להרכש על ידי המדינות הבאות:
ארצות הברית: דגם ראשון כבר בשימוש מבצעי.
אוסטרליה: בתהליכי רכישה.
קנדה
שוודיה: החל מ-2010.
פלטפורמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לירות את הפגז מהפלטפורמות הבאות:
- M109A6 פלאדין.
- תותח M198 (תותח אמריקני נגרר).
- תותח M777 (תותח נגרר בריטי).
- תומ"ת ארצ'ר.
- תותח non-line-of-sight מסדרת Future Combat Systems של צבא ארצות הברית (עתידי).
